הפרוגראמה הייתה סטנדרטית למדי עבור משפחה עם שני ילדים מתבגרים, כאשר לצד הפונקציות המקובלות הוגדרו בה שתי פונקציות נוספות - מרתף ובריכה. עם כל ההבנה שנרקמה עם הלקוחות והאישור לעוף, עדיין עמדו בפני טל אילוצים שזימן הפרויקט כחציו של מבנה דו משפחתי: קיר משותף עם "החצי השני", ובית נוסף בן שתי קומות שניצב מעברו השני.
השאיפה: בית בסגנון בינלאומי
בהתחשב בנתונים אלה, כמו גם נוכח מיקומו של המגרש באזור מוגבה יחסית לסביבתו, הרעיון היה ליצור סוג של לופט פתוח ולמקם את הסלון לכיוון החצר האחורית (כיוון מזרח) שם נחשף הנוף הקרוב והרחוק באין מפריע, ובמקביל לייצר קיר הפרדה גבוה עם הבית הצמוד. הבית נבנה בבניה מודרנית, יעילה ומהירה, תוך שימוש בחומרים ירוקים, ועבור טל היוו יתרונות השיטה, המאפשרת ליצור מפתחים גדולים ללא עמודים ואינה מטילה הגבלות הנדסיות, דרך נוחה ליצור בית "בינלאומי, ללא שייכות למקום מסוים או זיהוי סגנוני כזה או אחר" כדבריה.
היות והמגרש הינו צר וארוך מיקמה טל את הכניסה לבית במרכז מתארו המלבני על מנת לייצר חלוקת חלל הפנים המאופיינת כשני ריבועים, וההפתעה נחשפת כבר בשביל המוליך אליה - במתח שמייצר קיר מעטפת נטוי שכמו מתכופף לכיוונו. בהגיעו לדלת הכניסה מתחלף הקו הנטוי בקו ישר תוך יצירת ניגוד ועניין ויזואלי, כאשר הדלת היא, למעשה, האלמנט המפריד בין המצגים השונים. מיקומו של השביל בחזית צדדית מאפשר להישיר מבט אל בריכת השחייה הממוקמת בהמשך, בחזית האחורית, ובריכת דגי נוי המלווה את מהלכו מעשירה אותו בממד חווייתי נוסף.
מעטפת הבית מחופה טיח פיגמנטי אפור, ודלת הכניסה הגבוהה, המשלבת זכוכית שקופה ופרופילי אלומיניום באפור כהה המשמשים גם בכל פתחי הבית, מהווה "ספתח" ראוי לחללו הפנימי, מזמין ומסקרן.
וטרינה בין הבית לחצר
הכניסה פנימה מפגישה את הבאים עם חלל גבוה, רחב ידיים וחף מקירות חלוקה, שאת חלקו העליון עוטפת מעין רצועת גלריה פתוחה וחזיתו הפונה אל הגינה הינה ויטרינה שקופה המתנשאת לכל גובהו ורוחבו של המפתח. בתוך כך, פרישת המרחב פתוחה וקריאה: משמאל לדלת הכניסה ממוקם הסלון המשלב בשטחו מדרגות פיסוליות מרחפות המובילות אל הקומה העליונה בה ממוקמת יחידת ההורים, ומימין לה ממוקמים מטבח פתוח, שירותי אורחים, ובהמשך שני חדרי הילדים עם פתחי יציאה לחצר.
הניגוד הוויזואלי שנחשף במעבר אל הבית שב ומתגלה כקוד גיאומטרי המוביל גם את שפת חלל הפנים שנרקמה כסוג של משחק אלכסונים בו אף אחד מהקירות אינו ניצב, למעשה, ב-90 מעלות. "המוטיב האלכסוני שובר את המתאר המלבני, פותח את החלל ומקנה לו עניין שונה" אומרת טל על המרחב שאף מסגרתו החומרית מייצגת את הרעיון, מדגישה אותו, ואכן מייצרת עניין לא שגרתי. כך, לדוגמה, הקיר המשותף עם הבית הצמוד חופה בטיח ווגה בגון בטון כהה עם חריצה המקנה לו חזות של מלבנים גדולים, ואילו בריצוף הבטון המוחלק שגונו בהיר יותר, בוצעה חריצה אלכסונית המקבילה לקו האלכסוני של תקרת הגלריה ומתכתבת עמו.
תאורת החלל מתקבלת מגופים שקועים בתקרה ובתחתית גשר הגלריה, ופריטי הריהוט בחלל אינם רבים, משמרים את שפתו הנקייה והאוורירית, ומעידים על בחירה אנינה ללא תלות בצו אופנה כזה או אחר- פריטים קלאסיים כספת עור שחורה ונוחה, שתי כורסאות איקוניות עליהן חתום מעצב העל מרסל ברויאר, שולחן קפה נקי קווים המשלב מתכת ועץ, שטיח שחור, מנורת צד של פיליפ סטארק. ה"שילוש" המקובל הממקם במרחב פתוח סלון-פינת אוכל- מטבח אינו קיים כאן, וטל מסבירה: "בעצה אחת עם בעלי הבית החלטנו לוותר על פינת אוכל רשמית, היות ובמרבית חודשי השנה אפשר לארח בחוץ, וכך רוב הזמן היא נותרת ללא שימוש כסוג של פסל סביבתי בחלל. בהיעדרה הופך המטבח שבחלל לאזור האכילה היחיד, והוא מעוצב כשילוב של יחידת קיר גדולה בה משתלבים מכשירי החשמל ושתי יחידות אורכיות מקבילות זו לזו- האחת צמודת קיר שבתוכה מותקנים הכיריים, והשנייה היא יחידת אי עצמאית בה משתלב הכיור והיא משמשת גם כדלפק אכילה.
מדרגות מרפחות לקומה השנייה
המדרגות המובילות אל הקומה עליונה ממוקמות בעומק החלל, ובחזותן המרחפת, לצד גומחה אופקית שנפרצה תחתיהן כשבתוכה משולב קמין, הן מייצרות קומפוזיציה בעלת עניין אסתטי רב וייחודי. "הגומחה חורגת אל מחוץ לקו המעטפת, כך שהקמין המשתלב בתוכה נחשף לעין העוברים בשביל הכניסה תוך יצירת רובד נוסף של מתח בין האש המרצדת בו לבין מימי הבריכה", מסבירה טל.
הקומה העליונה זורמת כסוג של גשר נטול מעקה הסובב את החלל ומשקיף עליו, ובשטחה שרוצף כולו בפרקט למינציה כהה ממוקמת יחידת ההורים המרווחת, וכן מרפסת קטנה הצופה אל הבריכה (תוצר של פרגולה שנבנתה להצללה). הכניסה לחלל החדר נעשית דרך שתי דלתות ויטרינה שקופות עם פרופיל אלומיניום דקיק, ואת מוטיב האלכסון של התכנון מייצגת תקרתו האלכסונית שנגזרה מקיר המעטפת הנטוי.
את ההפרדה בין אזור השינה לבין אזורי הרחצה והארונות מייצר קיר מחופה, שתוכנן כך שחלקו הפונה לחלל החדר מנותק מהתקרה על מנת לשמר מראה קליל וזורם, ואילו באזורים הפנימיים בהם נדרשת חציצה מלאה הוא מחובר אליה. עיצובו הנקי של החלל רחב הידיים והתאורה השקועה שהותקנה בתקרתו מדברים בשפת הבית, ולהבדיל מהוויטרינה החזיתית בה הותקן רק וילון להצללה, הותקנו בו תריסים חשמליים להחשכה מתבקשת.
את מוטיב האלכסון ושימושי החומרים החילה טל גם על החצר האחורית- רחבה בנויה בחיתוך אלכסוני, חומות הגדר חופו בטיח פיגמנטי זהה לזה המשמש בחלל הפנים, ודק עץ המקיף את הבריכה. "הבית ככלל מפנק מאד ועונה על צרכי בעליו פונקציונאלית ואסתטית, אם כי ישנן גם תוכניות מגירה להוספת חדרים במידה ויתעורר רצון/צורך כזה בעתיד" מסכמת טל את תהליך התכנון והבנייה ומוסיפה: "ככלל, להפוך מגרש שנראה כמו מגבלה של קיר משותף ליתרון עיצובי גדול זה אתגר, ואין ספק שכאשר מתקיים דיאלוג פורה עם לקוחות ש"הולכים איתך" ללא הטלת הגבלות, האתגר הופך גם לחוויה".
תכנון: רונית טל, "אינטרני אדריכלות ועיצוב בע"מ"
הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"
במדור הקודם: בריכה מתחת לדק, קיר גינה במרתף
לכתבות במדור "בתים יפים"