בבית הממוקם באזור השרון, בקרבת הים, היא מתגוררת ביחד עם בעלה, יזם, ושני ילדיה הבוגרים. "הבית הוא מאוד אישי, בעיקר בגלל שהוא זוכר את כל הסיפורים, ההרפתקאות, הדרמות והחוויות שקרו בזמן בנייתו", מספרת בר לב דוידר.
פרויקט שלא נגמר
בר לב רצתה ליצור מצד אחד בית מרגיע, נינוח וממלא, ומצד שני כזה שישמש ככר לפעילות יצירתית והבית אכן מדבר בשפה של דייריו. הוא מספר את מה שהם עושים, מה שהם אוהבים וכמובן מציג את עיסוקיהם של כל בני הבית שמתעסקים בחומר ויצירה. במסגרת עבודתה עוסקת בר לב דוידר בעיצוב סביבת החיים ומציעה, מלבד שירותי העיצוב, חפצים בעיצובה, כמו טקסטילים, כלי קרמיקה, גופי תאורה ועוד שעשויים בסדרות מוגבלות וחומרים משובחים. "הבית הוא כמו סדנה עם הרבה תוצרים והוא מין ביטוי של 'ככה אנחנו חיים', כשמושגים כמו מוקפד, מעוצב, באופנה, הם לא בנרטיב שלו", מספרת בר לב דוידר.
הבית, כ-250 מ"ר בנוי ויושב על שטח של כחצי דונם, מתפרש על פני ארבע קומות שמחולקות לארבעה מפלסים. מפלס הכניסה מכיל את המטבח, סלון, חדר שירות ויציאה למרפסות. המפלס שמתחתיו, שנמצא בגובה של חצי מרתף, מכיל את אזור המשפחה שכולל משרד ביתי, חדר משפחה ומתפקד כמעין יחידה עצמאית עם יציאה לחצר אנגלית וחלונות בגובה האדמה. במפלס השלישי מצויים חדרי הילדים וחדר אמבטיה משותף, ובמפלס הרביעי והאחרון נמצאת הגלריה, ממנה ניתן להשקיף על הסלון ועל יחידת ההורים.
קודם היה אוסף דלתות ואז בא הבית
שביל כניסה לבית מזמין את הבאים לעבו את הטרנספורמציה בין חוץ לפנים. דלת הכניסה מוסתרת מהרחוב וההליכה אל עבר הבית מייצרת מעין טקס שנוצר מתהליך המעבר בגינה, אל הפטיו והכניסה אל הבית ועד לפינות השונות בגינה. הבית בנוי בצורת ח', עם שלושה גגות שמקיפים את הפטיו ובו כניסה ישירות לאזור המשפחה.
"כל הבית נבנה סביב דלתות ישנות", מסבירה בר לב, "קודם היה לנו אוסף של דלתות ישנות ואחר כך היה לנו בית". למעשה, תהליך תכנון הפתחים נעשה לפי הדלתות אשר אספה מפירוקים ברחבי הארץ. הרבה דברים נעשו לבד במו ידיהם, כמו החלון העגול בסלון, הצביעה של הריהוט, ריצוף העץ ואפילו צביעת קורות העץ בתקרה החלל.
החלל המרכזי של הבית תוכנן באופן פתוח ונושם לכל הכיוונים ומכיל את המטבח, סלון ומבואה עליונה. התקרה בחלל מאוד גבוהה ונבנתה בה גלריה שמשקיפה אל הסלון ובה יש ספרייה ופינת קריאה. למרות שהחלל הוא פתוח, הטריטוריה שלכל פונקציה מוגדרת ולכן יוצרת אינטימיות. "חשוב לי שכל בית שאני מתכננת יהיה מקום עוטף ושמח", מסבירה בר לב, "שיהיו בו כמה שיותר זוויות שיעשו שמח בעיניים, שמכל חלל תיווצר תחושה הזמנה".
הסלון מציע חלל גבוה מעוצב בגוונים רכים וחומרים גולמיים. הריצוף בקומה כולה עשוי מאבנים מקומיות (דיר עמאר וגומעין), בגדלים שונים, ששולבו עם אבנים מפירוק. מבחינת העיצוב והבחירה בריהוט ישנן ספות מפנקות, טקסטיל נינוח ומזמין ואקוסטיקה נפלאה. ישיבה בסלון מאפשרת הצצה אל הגינה ומשרה אווירה של מקום להתפרקות וזמן איכות משותף.
מטבח שוק נגיש
המטבח הגדול מתפקד כלב הבית. "שולחן האוכל במרכז אשר הגיע ארצה בשנות ה-20 המוקדמות מברלין עם סבתה של חברה טובה", מספרת בר לב דוידר, "מכיל את רוב ההתרחשות היומיומית. אופי המטבח התחיל מאוסף של שידות ורהיטים ישנים מאד, שנאספו על ידי כפרים באנגליה ובצ'כיה לפני 20 שנה".
המטבח מעוצב כמטבח שוק נגיש עם כלים, קערות וסלים בעיצובה של בר לב דוידר, מלאים בפירות, ירקות, ותבלינים, אשר נמצאים על השידות באופן קבוע ויוצרים תחושה של מקום זמין ומזמין. מהמטבח ישנה יציאה החוצה אל מרפסת צמודה. למרפסת שצמודה למטבח ולסלון מתייחסים הדיירים כאל חדר לכל דבר. החלל מרוהט כדי לאפשר פעילות ברוב ימי השנה ומכיל אזור אכילה ואזור רביצה שמתאים לאירוח ולזמן איכות משפחתי.
בקומת הכניסה ישנו גם חדר שירות אשר קיבל את הכינוי "החדר" - בעלת הבית מכנה אותו כך, מכיוון שהוא מכיל משטחי עבודה ואחסון ובמובנים רבים הוא החלל הדינמי של הבית שבו הם יוצרים, מכינים, עובדים. "היה לי חשוב שכל הפונקציות האלו לא יהיו באיזה ממ"ד אלא יקבלו חלל גדול עם הרבה אור וקסם", מסבירה בר לב דוידר.
יחידת הורים מעוצבת כמבצר אישי ומפנק. "מרגישים פה כמו בחדר מפנק במלון", מספרת בר לב דוידר, "הוא מאוד מזמין, רגוע ומטעין". "החלל חולק באופן שתואם את ההתנהלות המאוד ספציפית שלנו", מסבירה בר לב. חדר הרחצה הוא למעשה חלק מחדר השינה. העיצוב נשען על חומרים אורגניים, רצפת עץ אלון בן עשרות שנים וטקסטילים לבנים ובהירים. דלתות החדר הותקנו מדלתות ישנות מפירוק והריהוט נאסף במשך השנים מתחנות שונות ליצור מראה נקי ורענן.
הקולקציה של Be Longing תושק בתחילת ינואר באירוע ותערוכה שתשלב אמנות עם השימושי. פרטים באתר.
התמונות מתוך הספר "הבית הרגשי", של אורלי רובינזון, הוצאת "ידיעות אחרונות"