בני הזוג ידעו בדיוק איך הם רוצים שמשכנם החדש יראה וירגיש, והאדריכל מתאר אותם כמשפחה מקסימה וחמה. אב המשפחה, שנחשב לבעל מקצוע ותיק ומוביל בטבעון, היה מאוד מעורב בכל תהליך התכנון והבנייה, שבעקבותיו נחשף לעולם האדריכלות. למרות שהבית נבנה בתקציבים לא גדולים במיוחד, היה חשוב לבעליו שיתקבל בדיוק כמו שדמיינו אותו.
תהליך בנייתו הארוך, התפרש על פני ארבע שנים, שבמהלכן נעשו הפסקות ממושכות, אך לדברי וויט, בזכות אישיותו הבלתי רגילה של בעל הבית, נוצר מצב שכל הקשורים בדבר, הקדישו עצמם לפרויקט עם הרבה אהבה. עד שלבסוף נבנה הבית בדיוק כמו שהם רצו.
בית ראשון, בית שני
הבית, בגודל של כ-250 מטר בנוי על מגרש של דונם, אך היות והמגרש ממוקם על מצוק, היו הפרשי גובה משמעותיים בין תחילתו לסופו. כדי להתגבר על הפרשי הגובה, נבנה הבית במדרג, ובשני חלקים - כטרסות פתוחות אל הטבע. מהחזית הוא נראה כמו בית בן קומה אחת, אך למעשה, הוא מורכב משני מבנים. קירות החלל הציבורי עשויים זכוכית, וגב הבית הוא מבנה אבן שמעליו מרחף גג רעפים, המקשר בין שני המבנים. הגישה אל הבית נעשית דרך שביל פרטי.
חזית הבית מחופה באבן מקומית, והיא חלק ממבנה האבן שמרכיב את המבנה הכולל. החיפוי מדמה את השרידים ההיסטוריים של מבני האבן המצויים בשמורה הסמוכה - אתר ארכיאולוגי בו התקיים יישוב יהודי חשוב בתקופת בית שני.
בקומת הכניסה, שמכילה את החלל הציבורי, תקרה גבוהה ועוצמתית. הקומה מרוצת בשיש מבריק. היות והבית גובל בשמורה וזוכה לפרטיות מוחלטת, ניתן היה ליצור חלל מאוד חשוף. החלל הפתוח והרחב מכיל את המטבח, פינת האוכל והסלון. דרך חלונות הענק יש תחושה של מגורים בתוך הנוף. הדיירים שמאוד אוהבים חללים לבנים וסגנון נקי, בחרו בריהוט בצבעים ניגודיים של שחור ולבן. הקונטרס שנוצר בין אופי הבית לפראות של הטבע החשוף שבחוץ, יוצר חיבור מעניין.
יחידת הורים - צימר יוקרתי
המבנה בגב הבית, שבנוי גם הוא מאבן טבעית, כולל ארבעה חדרי שינה וחדר רחצה משותף. למעט חדר אחד שמתוכנן כמיני סוויטה עם חדר רחצה צמוד. החדרים מרוצפים בפרקט ויש אפשרות לצאת דרך טרסה מאגף החדרים ישירות אל הגינה.
חדר ההורים תוכנן כיחידה פרטית ומבודדת אשר נמצאת בחלל גג הרעפים, מעל החלל הציבורי. החדר המפנק והמרווח בעל תקרת עץ חשופה ומרפסת שמשקיפה לבריכה ולנוף השמורה. הוא מעוצב כמו צימר יוקרתי ומרגיע, מרוצף בפרקט ומרוהט בסגנון קלאסי ובהיר. הבחירה לא להעמיס בריהוט, אלא להסתפק בהצבה מיניליסטית של מיטה מרהיבה וכיסאות בסגנון לואי ה-14 ויצירת מקומות אחסון שנבלעים בחלל, מקנה לחדר תחושה של ניקיון ואווריריות.
חדר הרחצה שולב בלב החדר; אמבט עגול ניצב חשוף במרכז, כשבקיר שלצדו נמצאת יחידה לבנה שכוללת כיור ומראה. האפשרות להתקלח בעמידה קיימת בחדרון הפתוח שנמצא בסמוך לאמבט.
החצר האחורית מחופה באבן טבעית. חלק גדול ממנה הוא בריכת הפסיפס אשר עיצובה מייצר תחושה שהיא גולשת אל תוך השמורה. "בעת השהייה בחוץ מרגישים כאילו שהבית התיישב על נחל", מספר וייט," יש ממש תחושה שהבריכה נשפכת אל הטבע".
במדור הקודם: וילה מודרנית ליד הים
לכל הכתבות במדור "בתים יפים"