הבית של עירית דינור ומשפחתה נראה, על פניו, כמו בית בשכונה שקטה של עיר גדולה. למעשה, מדובר בבית פרטי, חצי מ"דו", בשכונה חדשה שנבנתה בקיבוץ הזורע שלמרגלות הכרמל. דינור, בת 41, נשואה ואם לארבעה, ביקשה לעצב למשפחתה "בית חי ופתוח שיכיל משפחה גדולה והרבה חברים ושבו אוכל לשלב את היצירות שלי בדמות פריטים שאני אוספת ומשפצת וכן, גופי תאורה עשויים קרמיקה שאני מייצרת בעצמי".
בלי נישות מיותרות: קירות ירדו לטובת חללים מרווחים
הבית, 100 מ"ר, עם קומה נוספת בשטח של 60 מ"ר, שתתווסף בהמשך (התשתיות מוכנות), נבנה על פני שטח של חצי דונם. כלפי חוץ הוא דומה לכל הבתים בסביבה, אבל בפנים נבחרו כל חומרי הגמר והרהיטים בקפידה רבה על ידי דינור, שלא התפשרה אפילו על הפרט הקטן ביותר. "מסתבר שלבנות בית זה עסק לא פשוט. זה לא שנתנו לנו לבחור בין אופציות מוגבלות כמו שהיה פעם. מצאתי את עצמי נוסעת ברחבי הארץ לאורכה ולרוחבה כדי לראות את כל מה שיש, מבלי לוותר על כלום ולמצוא בדיוק את מה שדמיינתי לי. ראיינתי המוני נגרים, חיפשתי את הריצוף המדויק, שבסוף נעשה בהזמנה מיוחדת עבורי, ומצאתי בחנות מאובקת בתל אביב זכוכיות שיתאימו בדיוק לחלונות הדלתות".
כיום כולל הבית קומה אחת. בשטח הציבורי הפתוח יש סלון שגדל מאוד על חשבון חדר הילדים (שיעלו בהמשך לקומה השנייה), מטבח בינוני ופינת מחשב שבה ימוקם בהמשך חדר המדרגות. בשטח הפרטי מוקמו שני חדרי ילדים (כרגע גרים שניים בחדר), חדר רחצה לילדים וסוויטת הורים, שבה חדר רחצה וחדר ארונות. "אני מאמינה שהבית צריך לשרת אותי ולא להיפך", אומרת דינור, "מכיוון שיכולתי לשחק עם אדריכלות פנים כראות עיני, בחרתי דווקא בבסיס מאוד פשוט שישמש כמו דף חלק ושבתוכו אוכל לתמרן עם העיצוב. חשוב היה לי קודם כל שהבית יהיה מאוד מרווח ושיהיו בו חלונות גדולים שיכניסו הרבה אור טבעי במהלך רב שעות היום. כל קיר שיצר נישה מיותרת הורדתי לטובת חלל ציבורי גדול ופתוח".
ריצוף: ערבבה את הטיח עד לקבלת גוון מדויק
סגנון העיצוב של דינור משלב פרקטיות יחד עם שאבי-שיק, שמאופיין במראה של פריטים ישנים ששופצו ונצבעו בגוני פסטל ושמקנים בו בזמן אווירה רכה, מינימליסטית ומעט נשית. "אני מאוד אוהבת סגנון של פעם שמשלב חומרי גמר טבעיים. זה מתחיל בדלת הכניסה המיוחדת ששרטטתי בעצמי אחרי שראיתי אינספור דלתות והבאתי לנגר יחד עם חתיכות זכוכית סבתא שמצאתי בתל אביב. אל עיצוב הדלת הוספתי גם גוון תכול שמשתלב נהדר עם מראה חוץ ופנים הבית. דלתות החדרים באזור הפרטי של הבית שונות זו מזו בעיצובן, אבל נצבעו כולן בגוון פיסטוק ירקרק, כך שהן יוצרות מראה אחיד באזור זה".
חומרי הגמר בבית נבחרו גם הם בקפידה רבה. "את הריצוף גיליתי בסופו של דבר במפעל בקריית ביאליק, אבל מכיוון שהצבע הספציפי לא היה קיים, מצאתי את עצמי מערבבת את הטיח עם האגרגטים העדינים שבתוכו עד שהגענו לגוון המדויק שמדמה אבן טבעית. אריחים למטבח לא מצאתי למרות כל הסיבובים והחיפושים ופשוט החלטתי בסופו של דבר לעשות אותם בעצמי. הכנתי אריחי קרמיקה בגודל 10x10 ס"מ ו-5x5 ס"מ אותם צבעתי בגוני זית, ירוק בקבוק ואבן באופן כזה שייראה כאילו הם מחליפים צבעים בשעות היום השונות. על חלק מהם הוספתי גם תבליטים של פרחים ועלים. בחדרי הרחצה דווקא עשינו שימוש באריחים לבנים פשוטים שעל חלקם הדבקתי דקלים של פרחים כשמעליהם טייחנו את הקירות בטכניקה מיוחדת בגוון שמנת-צהבהב".
מטבח פתוח עם נוף לבית
אל כל אלו הוסיפה דינור פרטי נגרות ברבות מפינות הבית. "את המטבח הפתוח, ממנו ניתן לראות מקסימום בית, תכננתי אינספור פעמים עד שהגעתי לתוצאה הרצויה. בדיעבד הייתי שמחה אם הוא היה מעט יותר גדול, אבל אני שמחה שהוא מנוצל באופן מרבי ונוח מאוד לשימוש יומיומי", אומרת דינור, "מסרתי את התכנית לנגר שגם צבע אותו בגימור שלייף-לק משופשף בגוון שמנת ואליו התאמתי את משטח אבן הקיסר בגוון אפור-ירקרק ואת משטח האי העשוי עץ אגוז אפריקאי. הפינה הזו של האי הפכה לאחת השוקקות בבית וכיף לשבת לשתות בה קפה, להכין שיעורים, או לחטוף קורנפלקס זריז".
פרטי נגרות חוזרים על עצמם גם בחדרי המגורים ובחדרי הרחצה וכן בסלון, שם תכננה דינור נישת טלוויזיה שבה שתי מגירות אחסון למשחקים וקלטות שצבעה בעצמה בירוק עם עיטורי שבלונה. "כדי ליצור אחידות בחרתי לעשות שימוש נוסף בפלטת עץ אגוז וכאן היא משמשת הן כספסל והן כמדף, עליו ניתן להניח חפצים ופריטי נוי. רהיט הישיבה דמוי הבמה שממול עשוי גם הוא עץ שנצבע בסגנון שלייף-לק משופשף והוא כולל בתוכו מגירות נסתרות שמשמשות גם הן לאחסון. כריות המושב רופדו באפור ועליהן מונחות כריות נוי שאני מחליפה מדי פעם לטובת הגיוון. את ההדום שמרופד בדוגמה אדומה קיבלתי מגיסתי והכורסה הירוקה הובאה מבית סבא ויתכן שבהמשך אחליף להם את הריפוד".
פינת אוכל: כסאות מבית סבא
פינת האוכל הציורית בבית משפחת דינור פונה אל הנוף וכוללת אוסף של רהיטים שלוקטו ומשלימים יחד תמונה הרמונית ונינוחה. "השולחן הגיע מחברים, שניים מהכיסאות מצאתי אצל סבא וכסאות אחרים כבר מלווים אותנו לאורך שנים. את כולם צבעתי בגוני פסטל ומעל תליתי גוף תאורה עשוי קרמיקה שעיצבתי ויצרתי בעצמי ושאליו חברתי קריסטלים וחרוזים לתוספת עניין".
גופי התאורה של דינור תלויים בכל מקום בבית והם מחליפים מקום או מוחלפים בחדשים מדי פעם בפעם. "היה לי מאוד חשוב לעשות תכנית תאורה כזו שתאפשר משחקים רבים באור. הייתי אצל מישהי שמייצרת גופי תאורה והחלטתי לנסות לייצר גם בעצמי. הגופים אצלנו בבית מותאמים במיוחד לכל פינה בו ומשלבים בין גופים שמצאתי אצל סבא, גופים ישנים מדרום תל אביב וגופים שאני ייצרתי בקרמיקה שמתחלפים כל הזמן משום שרבים מהם מוצאים חן בעיני מבקרים ונמכרים הלאה. גופים שלי מותאמים לתקרה ולקירות ומעוצבים בצורות וגוונים לפי הזמנה".
מאחורי כל פריט מסתתר סיפור
כדי לשמור על מראה פשוט מסגרה דינור את מפתחי הבית בפרופיל אלומיניום בהיר שמתאים לאופי הבית ולא מעמיס עליו. לרוב החלונות היא הצמידה וילונות כותנה לבנים חצי שקופים אך כשאלו מוסתים או כשיושבים בגינה ניתן להשקיף מצד אחד של הבית אל עמק יזרעאל ומצד שני אל הכרמל והרי מנשה. "את רוב הפריטים בבית עשיתי או שיפצתי בעצמי ואין כמעט רהיט או פריט שאין סיפור מאחוריו. זה מתחיל בפרויקט משפחתי שעשינו בגינה הקדמית שעשוי צמיגים, בוץ וגבס, גינת התבלינים בכניסה, תריסים ישנים שהפכתי למסגרות לתמונות, כיסא בר ושידה שציפיתי בניירות צבעוניים, שטיח שסרגתי לחדר הילדים ועוד. החוויה של עיצוב הבית הפרטי שלי הייתה ללא ספק מרתקת והיום אני מוצאת את עצמי עוזרת לאנשים רבים לבחור ולהתאים חומרי גמר, טקסטיל וגוונים. בקרוב אני רוצה להתחיל ללמוד עיצוב פנים בצורה מסודרת ולהפוך את כל העניין גם למקצוע".
גם מאחורי כל פריט בבית בכרכור יש סיפור אישי
עשו גם אתם בעצמכם: כך תשדרגו את המפות הישנות של סבתא
גם אתם רוצים לעצב את הבית שלכם? ספרו לחברים