"אדריכל טוב יודע לקבל תקציב, תנאי שטח ופרוגרמה, להביא פתרון אדריכלי מתאים ובתוך כל זה לייצר גם ארכיטקטורה מעניינת", אומר האדריכל עודד רוזנקיאר, שהקים יחד עם האדריכל שחר לולב את משרד האדריכלות המשותף "SO Architecture" בשנת 2008, עוד בהיותם סטודנטים.
השניים הסבו אולם התעמלות ישן בקיבוץ שער העמקים למשרדם, ובשנים המעטו שחלפו מאז הוקם, הספיקו לשקוד על מגוון רחב מאוד של פרויקטים: החל משיפוצי בתים ועד למוזיאונים ומבני מסחר גדולים, ביניהם מוזיאון הטבע, שעתיד להפוך לאחת מספינות הדגל של ירושלים.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- לא ויתרו על בריכה: וילה חלומית ברעננה
- כשהגודל קובע: 3 וילות מנצחות
- פרופורציות: 300 מ"ר בית על 300 מ"ר מגרש
מפעל שוקולד בבית הקומפקטי
משרדם של רוזניקיאר ולולב מונה כיום שישה אדריכלים נוספים, שלוקחים חלק בכל שלבי התכנון - ומשרדם בנוי כחלל פתוח בו כולם רואים את כולם ומאפשר שיח פתוח בין האדריכלים לפיתוח הרעיונות וחשיבה משותפת. מקרה לשיח אדריכלי מעניין אפשר למצוא בפרויקט הנקרא: WO House - בית בטבעון שתוכנן עבור משפחה בת חמש נפשות. גודל הבית 250 מ"ר, על מגרש שגודלו 500 מ"ר. מגבלות וצורת המגרש וגודלו הובילו את האדריכלים ליצור בית קומפקטי מאוד באופן שבו הוא מנצל את השטח, ויחד עם זאת שומר על תחושת פתיחות וגודל.
הבית ממוקם על מגרש שצורתו היא מעין מקבילית וכדי לנצל את מרב השטח הוחלט שצורת הבית תעקוב אחר צורת המגרש. המגרש מעט צר וארוך וצריך היה להכיל פונקציה נוספת - חלל עבודה לעסק המשפחתי – ייצור שוקולד ביתי.
בגלל צורת המגרש והפרוגרמה הדרושה, החליטו האדריכלים לפרק את המסה למספר גורמים בעזרת חלוקת הפנים והשימוש בחומריות ובצבעים, כדי ליצור הפרדה בין החללים שאינה מקטינה את החלל. אלמנט עיקרי בבית הוא המדרגות הפיסוליות, שבנויות ממעקה קונסטרוקטיבי מפלדה מסיבית וממדרכי עץ, המובילים אל להקומה השנייה, שבנויה סביב מסדרון ארוך. כדי להימנע מתחושת המסדרון החשוך והסגור האופיינית בדרך כלל לחללים מסוג זה, הקפידו האדריכלים שצידו האחד של המסדרון יהיה תמיד פתוח לכיוון חלל אחר – לחלל כפול הצופה מטה, למדרגות או למרפסת.
מפגשים מהסוג המשפחתי
בפרויקט אחר שתכננו השניים ושמו WEO House, הובילו אותם הצרכיים הפרטיים והמשפחתיים של זוג הורים ובנם הבוגר ומשפחתו, שבנו שני בתים זה לצד זה בחניתה וביקשו מצד אחד לאפשר מפגשים משפחתיים ומצד שני לשמור על פרטיותה של כל משפחה. הבתים, שגודל כל אחד מהם 245 מ"ר על 600 מ"ר מגרש, תוכננו כך שכל אחד מהם פונה לכיוון אחר – בית ההורים מתוכנן סביב פטיו הפונה לבית הבן ויוצר מקום מפגש רחב ופתוח לכל המשפחה ובית הבן פונה כלפי חוץ, כך שנשמרת תחושת הפרטיות. כל בית תוכנן בהתאם לצרכים ולאופי של בני הבית כאשר ביתו של הבן תוכנן בקו צעיר ומודרני והאלמנט המרכזי הוא המטבח שמוקם במרכז הבית וכל הפעילות בבית מתרכזת סביבו, ובית ההורים תוכנן בסגנון חם ומינימליסטי יותר.
אחסון נוח ומינימליסטי
לפרויקט SYT House ניגשו האדריכלים במטרה להפוך חללים שאינם מנוצלים לשימושיים ונוחים, בעקבות פנייה של חבר קרוב שלהם, שביקש לשפץ את קומת הגג של ביתו. שטח הקומה ששופצה הוא 60 מ"ר ושטח יתרת הבית 150 מ"ר. הדרישה הייתה: שעליית הגג תכיל שני חדרי שינה, תוך שמירה על הפתיחות הקיימת אל הנוף ומבלי להגביה את הגג. כל האילוצים הללו הובילו את לולב ורוזנקיאר למצוא פתרונות יצירתיים שהופכים את כל הפינות הבלתי סטנדרטיות לחללים שימושיים עם פרטי נגרות מותאמים, המאפשרים אחסון נוח ומינימליסטי. כדי לשמור על תחושה מוארת ורחבה של החלל הם בחרו לא להסתיר את מפגשי הגג עם הרצפה ולהשאיר אותם חשופים. סקיילייט רחב בגג מוסיף אור טבעי לחלל הקטן, אותו ניתן לסגור אותו עם וילונות בעת הצורך ובזכות הנוף הפונה אל החורש ניתן היה למקם מקלחת עם קירות זכוכית, שאינה סוגרת את החלל אלא מרחיבה אותו.
בית הסובב סביב מרפסות
את הבית הראשון שתכננו במלואו מן המסד ועד הטפחות, הם תכננו עבור זוג מורים לתנ"ך מאזור טבעון, שרצו לבנות בית חדש (140 מ"ר) על אותו שטח שבו התגוררו (מגרש שגודלו 500 מ"ר). בפגישה שהתקיימה בביתם הישן של הזוג, הם ציינו שהם מאוד אוהבים את המרפסת הקטנה הקיימת ומשם פיתחו לולב ורוזנקיאר את הקונספט לבית החדש, שסובב סביב המרפסות והשטחים החיצוניים של הבית. הם תכננו מספר מרפסות חיצוניות שממשיכות את חללי הבית ומרחיבות אותו כלפי חוץ וגם הגג משמש לארוח ולמפגשים חברתיים. הבית משתלב היטב עם הסביבה החיצונית שלו והוא מתייחס לעצים ותיקים שהיו קיימים במגרש שהוחלט לשמרם.