בביקורם הראשון של זוג האדריכלים פאולה ליאני ואיתי פריצקי במגרש שעתיד להפוך לביתם של משפחה עם שלושה ילדים בירושלים, הם ידעו שזה הולך להיות בית לא רגיל. במגרש שנישא לגובה של כשישה מטר מעל האדמה, התגלתה מסלעה טבעית. "בביקורינו הראשון באתר, התגלתה רקפת ורודה שנחבאה בסלע והביעה באופן ברור את רוחו, אופיו וצורתו הגיאולוגית הייחודית של המקום", מספר פריצקי. "היה ברור שנתוני השטח הגסים יהוו עבורנו בסיס לכל תהליך התכנון. הנוף מסביב מאופיין בטופוגרפיה סלעית בתוכה שזורים ופזורים מבני העיר, היוצרים סדרות של נקודות ציון על רקע הנוף הטבעי".
קיר זכוכית על סלע
הבית המיוחד בירושלים, שמשתרע על 350 מ"ר בנוי, קיבל את השם, בית בארוד (קריאת אזהרה שצעקו הפועלים לפני פיצוץ מסלעות בירושלים). אך בבית הירושלמי הזה הוחלט לשמור על המסלעה המרהיבה ולבנות את הבית סביבה. קומת הקרקע בצורת L, כאשר היא צמודה לקיר הסלע החשוף מצד אחד ולנוף הפנורמי מצד שני. איזור המחייה מתווך באמצעות זכוכית ומציג את קיר הסלע, אשר בימות גשם מפל מים זורם דרכו ורקפות גדלות בין אבניו.
בקומת הקרקע, מעלית, המובילה לסלון מצדה השמאלי, שקירותיו מחופים כמו שאר החלל הפנימי באבן ירושלמית שנחתכה לפי מודלים גאומטרים. רצפת הקומה הראשונה עשויה משיש לבן מבריק, אשר מאפשר לסלע להשתקף ממנה. מצד ימין מוצבת פינת אוכל הכוללת ספריית ספרי תורה ששולבה בקיר. בהמשך, המטבח, ובו אי ופינת אוכל קטנה יותר לשימוש יומיומי של המשפחה. משני המוקדים העיקריים של קומת הקרקע - הסלון והמטבח, ישנה יציאה לגינה.
דירת אורחים נפרדת
הקומה הראשונה, כוללת ארבעה חדרי שינה, מונחת על חלקו התחתון של קיר הסלע. החפיפה בין קיר הסלע לקומת הראשונה, יוצרת תעלת מעבר חצובה, שבה ממוקמת דירת אורחים. הגישה לדירת האורחים נעשת מבלי לעבור בבית המרכזי, אלא דרך מעבר בסלע. היא כוללת חדר שינה עם חדר רחצה מפנק ונהנית מגינה פרטית.
קומת החדרים מכילה ארבע יחידות עצמאיות עם חדרי רחצה צמודים. החדרים מרוצפים בפרקט טבעי וישנה אפשרות לצאת לגינה משלהם, או למרפסת שפונה לחצר. "הרעיון הוא שמכל חלל מתאפשר מבט לשני כיוונים, אם בקומת הקרקע ישנו מבט לסלע ולנוף הפנורמי", מסביר פריצקי, "מקומת החדרים אפשר להביט במרפסת ובגינה".
כלפי חוץ, במבט מן הדרך ומצדי הבית הגובלים עם חלקות השכנים, ניתן לראות את הטקסטורה הייחודית שמחפה את המבנה, הנראית כציור תבליט עשוי אבן. החזית מורכבת מאלמנטים מודולאריים של אבן ירושלמית בגודל 53X25 ס"מ ויוצרות מראה של "אריג". האבן עצמה נלקחה מהאתר עצמו ונעשה בה שימוש במודלים בעלי גודל זהה. צורת ההנחה של האבנים על גבי החזית, שני ס"מ כלפי חוץ או כלפי פנים, יוצרת אפקט אופטי שמשתנה בהתאם לשעות היום ולעונות השנה, והמבנה, על כן, נתפס באופן שונה לאורך זמן. האפקט של מראה הנפח הארוג בנוף הסלעי יוצר דו שיח בין חיתוך הנפח וחיתוך קיר הסלע - בין המלאכותי והטבעי.
טקסטורת החיפוי נתפסת כלפי חוץ כהדפס מנותק מן הסלע, בעוד שכלפי הפנים האינטימי היא נמצאת בסמיכות לו (באזור המגורים ופינת האוכל). וכך נוצר דו שיח תמידי עם קיר הסלע החשוף, אשר ממנו היא מופרדת על ידי סנטימטרים ספורים בלבד - כוואדי, המתעד את הגשם והשלג בחורף.
המגרש, שגודלו כ-850 מ"ר, מציג חצר מפנקת שמתכתבת עם העיצוב הכולל של המבנה. באזורים המרוצפים השתמשו באותה אבן ירושלמית שמאפיינת את המבנה. משטחי דשא ירוקים מכסים את האדמה ולצדם בריכת שחייה מעוגלת, אשר לצדה אזורי ישיבה ושולחן אוכל.
תכנון ואדריכלות: פאולה ליאני ואיתי פריצקי
לכתבה הקודמת במדור "בתים יפים": בית לצמוח איתו
לכל הכתבות במדור "בתים יפים"