החופש הגדול, שהתחיל בימים אלה, מספק בכל שנה, חוויה שההורות המודרנית כבר אינה רגילה לה: שהייה משותפת ומלאה של הורים וילדים, בלי ה"בייביסיטר" של המסגרות. חוויה זו, מביאה איתה פעמים רבות אתגרים קשים להורים - הן בינם לבין ילדיהם והן בין הילדים לבין עצמם, בדמות מריבות אחים בלתי פוסקות. בדיוק בגלל זה, מספק החופש הגדול הזדמנות לבחון מחדש כיצד מתנהלת הדינמיקה המשפחתית והאם יש מקום לערוך בה התאמות כך שתייצר הנאה וסיפוק גדולים יותר הן לילדים, והן להורים. 

בפודקסט החדש: ״הורה וטוב לו״, תוכלו להאזין לשיחות פתוחות ומלאות הומור בין מיכל זגדון, אם לתשעה ומדריכת הורים בגישת שפר, לבין מיטל חדד-מסורי, מדריכת הורים ואם לחמישה. על פני עשרה פרקים בני חצי שעה, השתיים מחברות בין הניסיון האישי שלהן לידע המקצועי שלהן, ומעבירות את המאזנים מסע שמתחיל ב-"הורה מובל", ומסתיים ב-"הורה מוביל". לדבריהן, הילד צריך להבין שלהורה יש עקרונות שחשובים לו, והעקרונות הללו הם בגדר יהרג ובל יעבור. ההבנה הזאת נותנת לילד שקט, ובו זמנית נותנת לו מקום לפתח את אישיותו העצמאית. 

״אחד הסיפורים המדהימים ששמעתי בחיי על הורות התרחש בארה"ב: אישה יהודייה - חרדית מברוקלין, סיפרה שהיא הסתובבה בסופרמרקט מקומי בניו יורק, והבחינה באישה אפרו- אמריקנית, שהולכת עם בתה בין המעברים. בכל פעם שהבת מבקשת מאמה שתקנה לה משהו, האם ענתה לה "זה לא כשר". האישה עקבה אחרי האמא, שהייתה בעלת חזות לא - יהודית מובהקת, ונדהמה לראות איך בכל פעם מחדש הילדה מבקשת מאמה לקנות לה ממתק, האם עונה שזה לא כשר, והילדה מחזירה את הממתק למקום. הן הגיעו יחד לקופה, ואז האישה ניגשה לאמא השנייה ושאלה אותה אם היא יהודייה. "מה פתאום", היא ענתה, וביקשה לדעת מדוע היא שואלת? "לא יכולתי שלא לשים לב, שבכל פעם שבתך ביקשה שתקני לה משהו, השבת שזה לא כשר", היא אמרה. "נכון מאוד", השיבה האם. "זאת שיטה שלמדתי מהיהודים פה. שמתי לב שבכל פעם שהם אומרים לילדים שלהם שמשהו לא כשר, הילדים מחזירים את זה למדף בלי שום ויכוח. זאת שיטה מנצחת".  

לדברי זגדון, הסיפור הזה כמובן מבדח, אבל הוא צופן בחובו אמת עמוקה מאוד: כשההורים בטוחים במשהו באופן גמור ומוחלט, הביטחון הזה עובר לתדר הקול שלהם, ותדר הקול שלהם עובר לילדים, שמבינים שאין להם בכלל מקום לדיון - והוויכוח אפילו לא מתחיל. 

"אני זוכרת שרציתי תמיד להיות אמא מגניבה כזאת, נינוחה, "אמא בפיג'מה", שהכל זורם לה בקלילות מהשרוול", מספרת מיטל חדד-מסורי. "פתאום מצאתי את עצמי ההיפך הגמור - סחוטה, עייפה, ירודה, עצבנית - איזו מין אמא אני? איך נהייתי ההיפך הגמור ממה שדמיינתי וקיוויתי להיות?", היא שואלת בגילוי לב.

הפער המכאיב - והמדמם לעתים - בין הדמיון למציאות, שלח את מיכל ואת מיטל למסע של חיפוש עצמי, שהנחית אותן בסופו של דבר בתפקידן כמדריכות הורים ומעבירות סדנאות הורות בגישת שפר, שיטת חינוך המתבססת על עקרונות אדלריאנים בפיתוחה של מנחת ההורים יעל אליצור. את הפירות המדהימים של המסע שלהן הן חולקות כיום בפודקסט "הורה וטוב לו", המייצג לדבריהן את גישתן, לפיה, הדבר שהכי טוב לילד הוא ההבנה שההורה פועל מתוך מקום שטוב להורה עצמו. 

"כשלהורה טוב, לילד טוב, אבל כשההורה אכול רגשות אשם ומלא ספקות וסדקים, הילד מגיב לזה ממקום של חרדה וכל מערכת היחסים מתערערת", הן מסבירות. "ממש אין כאן כוונה לייצר זהות בין רצונות ההורה לרצונות הילד, אלא בדיוק להיפך - דווקא ההבנה הבריאה שלפעמים הרצונות מנוגדים היא זו שמאפשרת להורים ולילדיהם לעבור ממצב של התקוטטות למצב של ריקוד".

כל פרקי הפודקסט, זמינים לשמיעה באפליקציות השמע השונות, חפשו "הורה וטוב לו" באפליקציות השמע השונות.הפודקסט הופק על ידי ערוץ הדיגיטל "רגע של חכמה". הערוץ, שהתמקד עד כה את בסדרות רבות נוספות, פרץ לרשת בשנה האחרונה וכבר זוכה למיליוני צפיות ולעשרות אלפי מנויים ברשתות השונות - יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק. התכנים שלו מופיעים דרך קבע גם במדור "יהדות" באתר מאקו, אחד מהאתרים הנצפים ביותר בישראל. הערוץ מציע תכנים מגוונים כמו סרטונים דוקומנטריים מרגשים, ראיונות, אנימציות בתחומים רחבים ומגוונים - זוגיות, ציונות, חינוך, אמנות יהודית ועוד.

להאזנה להורה הורה וטוב לו בספוטיפיי >>

להאזנה להורה וטוב לו בגוגל פודקסט >>

להאזנה להורה וטוב לו באמזון מיוזיק >>

להאזנה להורה וטוב לו ברשת >>