בשישי הקרוב יארגן בית הכנסת הרפורמי בית דניאל קבלת שבת שתוקדש לקהילה הגאה, לראשונה כאירוע חוצות, בפארק הירקון מול בית הכנסת. קבלת השבת תכלול בין השאר קטעי יצירה שירה ותפילה הרלוונטיים לקהילה הגאה וסיפורים אישיים של חברי הקהילה כשדגל הגאווה יונף על גג בית הכנסת.
הרב מאיר אזרי, ראש בית דניאל חווה הארה כשביקר לראשונה בבית כנסת גאה בסן פרנציסקו של שנות השמונים ומאז הוא מדווח שליבו נפתח לקהילה: "הצטרפתי לאשתי שנשלחה ע"י משרד החוץ להיות קונסולית ישראל בסן פרנציסקו. הייתי אז מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל וסיימתי את ההסמכה לרבנות. לא הכרתי את החיבור בין הקהילה הגאה ליהדות ושם הגעתי לבית כנסת של הקהילה הגאה ואורו עיני, נפתח לי הלב. זו הייתה שיאה של מגפת האיידס, כשעדיין לא הבינו מה זה ולא היו את התרופות שישנן היום, המגיפה הכתה בקהילה ואני ראיתי מקום שבו אלוהים נמצא. מקום עם הרבה אהבה והרבה תקווה, וחיבור חזק ליהדות, ואני אמרתי שכשאני אחזור לארץ אני אפתח את הדלת. מה שחוויתי שם פתח לי את הלב".
זה לא פלסטר מעל פצע אמתי- ריחוק הומואים ולסביות מאמונה ויהדות?
"בשנת 1994 עשינו יום זיכרון למי שנפטרו מאיידס ויום מודעות למחלה, בתוך בית הכנסת בשיתוף אגודת הלהט"ב, לא בלי ביקורת שנשמעה מתוך הקהילה שלנו, אבל אני לא אשכח את הטקס הזה. מאז הקהילה צמחה הרבה, היא לא נמצאת היום במקום שהיא הייתה אז. אתה אומר שפלסטר? עכשיו שמים פלסטר, ועוד פלסטר עד שזה עוזר וכבר לא צריך יותר פלסטרים. אני מקווה שבעוד עשור כבר לא יצטרכו פלסטר".
למה לייחד אירוע קבלת שבת לקהילה הגאה?
"בכל שבת מגיעים אלינו חברים מהקהילה הגאה. בית דניאל הוא בית כנסת גיי פרנדלי, אנחנו עוזרים למשפחות גאות לאמץ ילדים על ידי עזרה בתהליך הגיור, זה בית כנסת שבו עולים לתורה לבר או בת המצווה ילדים של משפחות גאות, אנחנו גם עורכים נישואים לבני הקהילה הגאה.
החלטנו החלטה עקרונית שאחת לשנה כחלק מתהליך חינוכי עבורנו, עבור הקהילה הכללית שלנו, לערוך אירוע שידגיש את הצורך בפתיחות, בפלורליזם ובקבלת האחר, בתוך הקהילה הרפורמית וגם בתוך הקהילות הליברליות בישראל, עדיין הנושא של הקהילה הגאה והיהדות לא מתחברים במאת האחוזים. אבל אנשים בקהילה הגאה צריכים להרגיש נוח בבית הכנסת וגם הציבור הכללי צריכים להבין את החשיבות של פתיחת בית הכנסת לקהילה הזאת".
אתה אומר שאתם צריכים לפתוח את הלב ואת בית הכנסת לקבל את הקהילה הגאה, אבל בעצם שום דבר לא נדרש מהקהילה בחזרה, אין מחויבות רוחנית לדיון פנימי מעמיק לקראת התקרבות אמתית
"בכל עשרים וכמה השנים האחרונות זה תהליך קיים ומתמשך, היה לנו למשל דיון בקהילה האם משפחות חד מיניות יכולות לעלות לתורה כזוג, היו דיונים האם אנחנו יכולים להשיא זוגות חד מיניים, בהחלט התקיימו דיונים"
אתם למעשה מעתיקים את אותה התבנית של 'גדרי ההלכה' אם ניתן לכנות זאת כך, מארה"ב לישראל?
"במידה מסוימת, כן. יהדות היא דבר צומח במקומות שונים בעולם ואין כל פסול בשכפול מנהגים שהצליחו"
אבל יש לכם מנדט לקחת החלטות על מדיניות שונה, ישראלית ייחודית?
"בטח, למשל הקהילה היהודית הרפורמית בארה"ב החליטה, בגלל היקף גדול של נישואי תערובת, שמי שיחשב יהודי בקהילה הרפורמית הוא מי שאביו או אמו יהודיים, ואילו אנחנו החלטנו כאן שרק מי שאמו יהודייה יחשב יהודי ומי שלא- יתגייר.
יש לנו סידור תפילה ישראלי שהוא שונה מאוד מהסידור האמריקאי, עם דגש על הישראליות והמועדים הישראלים ועוד דגשים".
אתם פונים יותר לשכבה הבורגנית של קהילת הגייז, למשפחות החדשות, אבל אלא הם מיעוט יחסי בתוך קהילה שמורכבת בעיקר מרווקים ורווקות
"זה נכון, אני חושב שהקהילה הגאה עוד תתבגר ותתפתח בשנים הקרובות, ויהיו יותר ויותר משפחות אני הייתי בלא מעט חתונות וראיתי באמת את ההיקף והמשמעות של זה, זה לא היה כך עד לפני שנה ממש, אנחנו מטפלים בעשרות ילדים מאומצים כל שנה לעבור את תהליך הגיור וחשוב לציין שתהליך הגיור שלנו נרשם ומוכר על ידי משרד הפנים, ילד שאומץ על ידי זוג גאה יגיע לרישום כיהודי בזכות תהליך הגיור שלנו, מלבד זאת אנחנו רואים יותר ויותר משפחות שנוצרו אצלנו, שהכירו אצלנו בקהילה.
ערכתי לא מזמן טקס נישואין לזוג גאה ששניהם מעדות המזרח, מפרס ומעיראק. המשפחות שלהם לא היו שם, אבל היו כמאתיים איש שפשוט הגיעו מאהבה. ואני חושב שזו הייתה אחת המשמעותיות שחוויתי, המון אהבה לה', אנשים שאמרו שזה מעשה יהודי"