מינימום קוד, מקסימום מהירות: "נו-קוד" הוא הפיגומים של עולם הפיתוח

אחד הטרנדים הטכנולוגיים המעניינים של השנים האחרונות הוא מה שמכונה No-Code - גישה המציעה פיתוח יישומים בממשק גרפי, ללא צורך בתכנות. זו גישה שמגיעה במקור מהעולם הצרכני - "הרי מה זה בעצם ויקס? זה נו קוד", מסביר ניר חמד, מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של הסטארטאפ Daisy - מערכת ניהול בנייני מגורים מסועפת.

הרעיון מאחורי נו-קוד פשוט, להנגיש כלים בממשק גרפי כדי להקל על מפתחים לייצר פתרונות במהירות ובקלות. בעידן שבו יש מחסור אדיר במפתחים, המחיר הוא אולי בגמישות ובעומק הפתרון, אבל לעיתים הנו-קוד עשוי להספיק. לאדם הפשוט שרוצה לבנות לעצמו אתר ב-Wix או לנהל גאנט ב-monday ברור שנו-קוד מספק. אבל השאלה היא עד כמה הטרנד הזה ממש מאפשר לחברות טכנולוגיה לקצר זמני פיתוח ולהנגיש טכנולוגיה לעובדים צעירים עם רקע דל בפיתוח.

בשבוע שעבר תהה בטוויטר אורי נתיב, מייסד Torii (סטארט אפ שמנהל וחוסך בהוצאות ה-SaaS של ארגונים), כמה הטרנד הזה אמיתי. "מכירים חברות שהצליחו לבנות מוצר טכנולוגי מצליח בלי לכתוב קוד?". חמד הסביר בשרשור ארוך ומפורט שדייזי היא אחת החברות שאימצה בחום נו-קוד, וכך הצליחה להגיע למוצר ראשוני מספק (MVP) תוך שנה, ובאמצעות שלושה מתכנתים בלבד. ישבנו לשיחה עם חמד כדי להבין איך בדיוק זה עובד.

"לדייזי הנו-קוד הביא המון ערך ואני בטוח שיביא ערך לעוד אנשים וחברות", מספר חמד. "הוא מאפשר לשאול שאלות ולגלות מה המשתמשים רוצים, הוא פשוט עוד שלב בין ה-Discovery לפיתוח. אני רואה את זה כמו פיגומים שאתה מניח כדי לבנות אגף חדש בבניין, וברגע שאפשר, כדאי להוריד את הפיגומים ולהעביר אותם לאזור אחר, שלא בנוי עדיין. כל עוד המוצר מתפתח אין סיבה להפסיק. ואם אני מסתכל על זה פילוסופית, ציר הזמן מוביל לאבסטרקציות. גם שפות התכנות שבהן משתמשים היום הן יותר נוחות מאסמבלי של לפני כמה עשורים. היום מפתחים מתעסקים פחות ב-Low Level וזה מהמם, דברים נהיים יותר קלים".

חמד מדגיש גם שנו-קוד דורש תרבות ארגונית תומכת. "הרבה פעמים צוותי פיתוח מרגישים שזה לא במגרש שלהם, שזה לא עבורם להשתמש בכלים האלו". חמד אומר במילים יפות שיש פה בעיית אגו, "אצלנו מי שעושה שימוש בנו-קוד אלו Coders, אנשים שחושבים על המבנה של הדאטה בייס, על הגדרת הישויות, על הקשרים ביניהן. אבל היום זה חלק מהתרבות של דייזי ויש לנו כבר מפתח שהוא נו-קודר. הבעיה היא שלעיתים נו-קוד נחשב בתור משהו מצ'וקמק ולא מתאים לפיתוח. אבל זה לא נכון, גוגל Sheet זה כלי חזק מאוד, והוא תכלס נו-קוד".

ההטמעה של נו קוד בדייזי

"דייזי היא חברת סטארט אפ שגייסה 4.5 מיליון דולר", חמד פותח, "ונולדה עם הרעיון שיש אקוסיסטם מעניין והוא החיים בבניינים משותפים. המייסד השותף שלי הוא יותם כהן, מנכ"ל החברה, ובהתחלה כשישבנו וחשבנו על עולם הבניינים, דמיינו שנעשה איזו אפליקציה לדיירים".

בעקבות עבודת המחקר שעשו, גילו כהן וחמד את העולם המופלא של חברות ניהול בניינים. "אלו אנשים טובים אבל לא ב-DNA של חברת טכנולוגיה", אומר חמד, שמסביר שהחברות הללו ממש שולטות על איכות המגורים בבניין. "ואם החזון שלנו ליצור חיים שכיף לחיות בהם בבניין, הם קצת עומדים באמצע. למשל, אנחנו כחברת טכנולוגיה מחפשים פידבק, צ'אט של 24 שעות ביממה. חברת הניהול לא רוצה לשמוע על זה. החלטנו לעשות צעד נועז ולהיות חברת ניהול בעצמנו".

דייזי קמה ב-2020 כחברת ניהול בניינים מלאה. לא אפליקציה שעוזרת לחברת ניהול הבניין - אלא החברה עצמה. מה זה אומר? "להיות חברת ניהול בניין בשוק נדל"ן מאד ממוסד כמו בניו יורק זה כולל מספר עמודי תווך", מסביר חמד. "המורכבות העסקית של זה מאד גדולה, קצת כמו לבנות בנק דיגיטלי. צריך לגייס כסף, לנהל תזרים של מיליוני דולרים, לנהל תשלומים לספקים חיצוניים ולנותני שירותים כמו גז וחשמל. ולכל בניין יש עובדים על ה-Payroll, יש כל מה שקשור למס והכנת תקציב לשנה הבאה. היבט שני הוא רגולציה, יש מחויבויות לעיריית ניו יורק. יש פרויקטים, קצרי טווח וארוכי טווח, כמו החלפת בוילר מרכזי - פרויקט שיכול לעלות מיליוני דולרים. יש את העניין של ניהול הקהילה - אם עכשיו כריסמס, אז גם אפשר לעשות משהו ביחד".

האפליקציה של דייזי כוללת צ'אט עם צוות הבניין (כן, 24 שעות כמו בחזון הראשוני של הצמד), כוללת את ה"לובי" שהיא בעצם השכבה החברתית של הבניין, ואת כל צד התשלומים והחשבונות. החברה מביאה דיגיטציה לתחום שהתנהל עד היום עם אקסל במקרה הטוב, ונייר במקרה הרע. יש לחברה כבר אלפי דירות בניו יורק, אבל זה רק הרקע. באנו לדבר על נו-קוד. חמד מסביר כי הצד האפליקטיבי, הפונה צד לקוח, נכתב בחברה בקוד מלא, אבל בצד הבק-אופיס, הצד שחשוף לחברה, רכיבים רבים נבנו בפתרונות נו-קוד למיניהם.

מה הוביל אתכם לבחור בגישה של נו-קוד?
"הנושא של מהירות הביא אותנו לנו-קוד. אתה מסתכל על הדבר הזה: 'אני הולך לנהל בניין בניו יורק', זה צריך להיות מההתחלה עד הסוף, אי אפשר לצאת כמו חברות SaaS אחרות עם חלק מהפתרון, ומשהו שקצת לא עובד. אנחנו לא יכולים להגיד: אני אטפל רק בגביה אבל בלי לשלם לספקים. היינו צריכים להחליף חברות שקיימות כבר 40 שנה במוצר שהוא Top Notch. אז למשל את המסמכים של הדיירים, בנינו באמצעות נו-קוד. המטרה היא לייצר פוקוס למפתחים; האם צריך להעסיק מפתח שיכתוב תיקיה לניהול מסמכים? בוא ניקח משהו שעובד, ונעסיק את המפתח במשהו שהוא בליבה שלנו. המחסור במשאבים הוא אינהרנטי, ואתה רוצה קצב למידה מהיר, אז נו-קוד מאפשר לך לעשות דברים בצורה מהירה ולקבל פידבק". לכן, במקום להושיב מפתח שיכתוב פתרון תיוק מסמכים במאגר מידע, דייזי השתמשה במחולל שאלונים ותיוק צד ג' בשם Jotforms.

"המטרה היא לייצר פוקוס למפתחים; האם צריך להעסיק מפתח שיכתוב תיקיה לניהול מסמכים? בוא ניקח משהו שעובד, ונעסיק את המפתח במשהו שהוא בליבה שלנו"

חמד מוסיף: "באפליקציה יש לנו מאחורי הקלעים מערכת ניהול תוכן (CMS) שמאפשרת לנו ללמוד מהר מאוד דברים מדהימים". למשל, דייזי הצליחו באמצעות ה-CMS להבין מהי הדרך האופטימלית לדווח לדיירים על תיקון של תקלה בבניין. "או למשל אם דייר רוצה להזמין את מועדון הדיירים, משתמשים ב-Calendly (אפליקציה מוכרת לניהול לוח זמנים ותיאום פגישות, א"ז). את רשימות הדיירים אנחנו מנהלים מאחורי הקלעים ב-Airtable (מעין אקסל בענן, א"ז)".

דייזי אף משתמשת בפתרון נו-קוד שמחבר ביחד פתרונות נו-קוד אחרים בשם Integromat. "זה פתרון דבק שמחבר בין יישומים, למשל אם מישהו פותח קריאה באפליקציה, היא דואגת שתצא התראת Slack אישית שמישהו יטפל בזה", מסביר חמד.

כרגיל, הבעיה היא ה-Scale

הכל נשמע טוב, אז למה אין הרבה חברות שמתבססות על נו-קוד?
"יש עדיין בעיה של סקייל בנו-קוד", טוען חמד. זאת אומרת, ממש ברמת מספר השורות באיירטייבל או נפח השאילתות שאפשר לעשות על מאגר מידע וכדומה. "כשגדלים מהר נוצרים קשיים ותקורות של קופי פייסט. לכן הייתי מציע לחברות אחרי שלב הלמידה כן לתרגם למערכת שיודעת לעשות סקייל, ובמקביל להמשיך עם הנו-קוד עבור Product discovery. הנה למשל אנחנו רוצים לתת ממשק לאנשי השירות בבניין - מה, תבנה עוד אפליקציה נייטיב להנדי-מן?".

רועי בן יוסף, סמסונג נקסט: "כמות הקוד שמפותחת מידי שנה גדלה באופן אקספוננציאלי, ואילו כמות הטלאנט לא גדלה באופן אקספוננציאלי. אחת ההתמודדויות עם האתגר הזה היא נו-קוד"

אך למרות המגבלות, ברור שהנו-קוד כאן כדי להישאר, פשוט כי אין ברירה אחרת: "כמות הקוד שמפותחת מידי שנה גדלה באופן אקספוננציאלי, ואילו כמות הטלאנט לא גדלה באופן אקספוננציאלי", מסביר רועי בן יוסף מ-Samsung Next. "אחת ההתמודדויות עם האתגר הזה היא נו-קוד. למרבה המזל ה-AI הגיעה לבגרות מסוימת שמאפשרת להוריד את הרף ולתת לבן אדם שהוא פחות טכני לעשות חיבורים של חתיכות לגו שמאחוריהן יש קוד. האם זה אומר שאדם לא טכני לחלוטין יכול להרים מוצר מורכב? לא, אבל זו לא המטרה. המטרה היא להקטין את כמות המפתחים או השעות שנדרשות כדי להרכיב מוצר ברמה גבוהה".

יאיר שניר, שותף מנהל בדל טכנולג'יס מסכים: "אין מספיק מפתחים, העולם משווע לתהליכים מהירים, ואין זמן. הנו-קוד נועד להנגיש יותר טכנולוגיה, ליותר אנשים, בפחות סיבוכיות. מה היה קורה לפני 10 שנים? מפתח או מתכנת שרצה לבנות משהו היה כותב מסקראץ', 'יומני היקר שלום'. היום כנראה רוב הקוד שלו ממילא נלקח בחתיכות מגיטהאב או ממקומות אחרים. אז אם אתה לוקח לבנים קיימות, למה לא לעטוף את הלבנים בממשק גרפי? זה נו-קוד".

"הנו-קוד נועד להנגיש יותר טכנולוגיה, ליותר אנשים, בפחות סיבוכיות. מה היה קורה לפני 10 שנים? מפתח או מתכנת שרצה לבנות משהו היה כותב מסקראץ', 'יומני היקר שלום'. היום כנראה רוב הקוד שלו ממילא נלקח בחתיכות מגיטהאב"

כתהליך, ניתן לתאר את הנו-קוד כמשהו שהתחיל בתור פתרון לצרכנים, הקהל הרחב שאינו יודע לתכנת - פתרונות כמו ויקס או Wordpress למשל, שהנגישו להמונים את בניית האתרים. משם הנו-קוד המשיך כפתרון לאנשים בארגון שאינם מפתחים, כמו למשל מנהל ה-IT או מנהל אבטחת המידע שיכול לעשות אוטומציה לתהליכים שלו בכלים גרפיים. וכעת, הנו-קוד משרת גם קודרס, פשוט כקיצור דרך. מה העתיד צופן לנו? שניר סובר שפתרונות מעולם הנו-קוד ייתרחבו גם לעולמות המתקדמים יותר של דאטה ובינה מלאכותית. "יש לנו דוגמה בפורטפוליו של חברה כמו Peacan שמאפשרת לדאטה אנליסט להיות דאטה סיינטיסט, רק לגרור קוביות לגו על המסך בלי לכתוב אות אחת".