פעם בשנה בוחרים אצלנו את העובד המצטיין, זה שהכי "התחרע" השנה, שליקק הכי הרבה, זה שהגיע בכל החופשות ובימי שישי, זה שהכינוי "ניגר" מתלבש עליו מצויין והוא מוכן לעשות את כל העבודה השחורה רק כדי לקבל מגן מעפן ואיזה חופשה בצימר שהחברה אירגנה בבארטר.
משום מה כל שנה יש לי הרגשה שאני בפינליסטים ולבסוף מתאכזב, השבוע, כשהגיע המייל בו כל אחד התבקש לכתוב שני שמות שלדעתו מגיע להם, החלטתי לכתוב את עצמי, פעמיים, ואפילו ארגנתי לי קמפיין קטן: הגידו yes ל- open space. לא באמת חשבתי שהעניין רציני, הכל היה ברוח דיי מבודחת.
לא עברו 5 דקות וקיבלתי טלפון מרוגוזין, הבוס של מחלקת שיווק, לבוא לאודישנים.
"נו, התלהבתם?", שאלתי אותו והוא הסביר לי שיש המון מתמודדים אבל הפרס שווה במיוחד - טיסה זוגית לאמסטרדם. ביני לבין עצמי לא האמנתי שיש מצב לפרס כזה והחלטתי שאני חייב להשיג את המקום הראשון, אבל איך? החלטתי ללכת על כיוון חריף במיוחד, כזה שעובד בעיקר בתוכניות ריאליטי.
פתחתי את האאוטלוק, חיפשתי את המייל של תחרות העובד המצטיין, עשיתי ריפליי טו אול (יעני, השב לכולם) וכתבתי במילים אלו:
ועכשיו ברצינות.
רציתי לידע אתכם כי השנה גילו אצלי מחלה סופנית - 'כלבת נעורים'.
אינני יודע כמה זמן נותר לי לחיות כאדם שפוי אבל אני בוחר להשקיע את הזמן היקר הזה עם חברי ועמיתי בעבודה.
בחרתי לחשוף את המחלה רק כדי למנוע שמועות, חשוב לי שתמשיכו להתנהג מסביבי כרגיל, וכמובן, אני לא מצפה שיציאתי מארון התרופות תשפיע על תוצאות תחרות העובד המצטיין".
שלחתי את המייל והלכתי הביתה. למחרת רוגוזין מהשיווק בא אלי, כולו נרגש. הוא הודיע לי שזכיתי במקום הראשון פה אחד ושהמייל שלי ריגש את כולם והוחלט לשנות את הפרס - במקום אמסטרדם ישלחו אותי לחווה טיפולית ברמת הגולן שעיקר הפעילות בה סובב סביב אוכל טבעוני וחוקן.
אגב, גיליתי הרבה קווי דמיון בין חוקן לג'וינט, אבל זה כבר סיפור אחר.
