אחד מזיכרונות הילדות שלי מארוחות הצהריים המשפחתיות היא התוכנית "בחצי היום" ששודרה בקול ישראל. אבא, אמא והאחים ישבו סביב השולחן עם צלחות האוכל, ומקשיבים לחדשות בענייני היום, שנמשכו חצי שעה. מאחר והצטיינתי כבר מגיל צעיר בלא להפריע ולהיות ילדה טובה ונוחה להוריי, אז במקום לדבר, לשתף, ולשמוע מילים משפחתיות, פשוט אכלתי ואכלתי ואכלתי, עד שנגמרה התוכנית. כשאני מבררת עם אנשים בקליניקה שלי מה גורם להם להפסיק לאכול ארוחה כלשהי, רוב התשובות מדברות על גורם חיצוני: "כשנגמר לי הזמן/ כשהאוכל נגמר/ כשהחברים שאיתי מסיימים לאכול/ כשאני מסיים לקרוא את הכתבה בעיתון/ כשהסתיימה תוכנית הטלוויזיה שצפיתי בה".
אורח החיים המערבי נוטה להרחיק אותנו מההקשבה לזה שיודע - הגוף שלנו. ככל שהמזון שאנו אוכלים מכיל רכיבים בריאים וטריים יותר, גופנו יודע בדיוק מתי הרגע הזה שבו טוב לנו להפסיק לאכול. שאכלנו די צרכנו, ושבעוד כמה דקות נהיה שבעים אבל לא מפוצצים. הוא פשוט יודע.
איך יודעים מתי להפסיק לאכול?
1. כשאתם אוכלים - תאכלו, אל תתעסקו בשום דבר אחר באותו זמן.
2. תכננו מראש את גודל המנה שמתאים לכם, שימו על הצלחת שלכם 2/3 מהכמות שבתכנון (הראש והעיניים שלנו לרוב רוצים יותר ממה שאנו זקוקים לו באמת).
3. דמיינו שיש לכם מד שובע בבטן (1-10), בידקו באיזה מספר אתם מתחילים את הארוחה (לפעמים תגלו שאתם כבר ב 9. אז אולי כדאי לוותר). כל כמה דקות שימו יד על הבטן ובידקו שוב איפה עומד הסמן. כשתגיעו ל-8 – סיימו לאכול!! תחושת השובע מתחזקת ומגיעה מספר דקות לאחר הארוחה. אז עדיף להרגיש בעוד כמה דקות שאנו שבעים במידה 9-10, ולא להרגיש מפוצצים.
אבל זו לא רק כמות האוכל שאנחנו אוכלים, כמו גם המהירות שבה אנחנו בולסים. ילדים רבים אוכלים מהר. עוד לפני שהספקתם להניח את הצלחת על השולחן, הם כבר בולעים את האוכל. לפעמים זה קורה כי זה מה שהם רואים בבית, לפעמים בגלל קוצר הזמן, לפעמים מחשש שלא יישאר להם, לפעמים כתחרות עם האחים ולא פעם כתוצאה ממתח או מצב רגשי כלשהו. גם העובדה שאנחנו ההורים גאים בילד ש"ניקה" את הצלחת - עוזרת לאכלן הפזיז. אבל עד כמה זה נכון ובריא לנו?
לפני שאתם מזרזים את הילד לסיים לאכול, דעו שלעיסה איטית ויסודית של האוכל משפיעה על השובע, על הרוגע ועל איכות העיכול. מערכת עיכול רגועה משפיעה על חיזוק מערכת החיסון, על הפחתת אלרגיות, על שיפור במצב הרוח והעלאת יכולת הריכוז. איך נעודד את הילדים שלנו לאכול בקצב איטי ומותאם להם (ואולי על הדרך גם אנחנו נלמד לקחת את הזמן)? להלן מספר טיפים:
1. איכלו לאט בעצמכם – הילדים לומדים ממראה עיניים וחיקוי.
2. לפני שמתחילים לאכול הנהיגו מנהג של 3 נשימות עמוקות (כולם יחד) – יש בזה אלמנט של מודעות והפנמה.
3. הקציבו זמן סביר לאכילה – כך הילדים לא ירגישו צורך להזדרז במחשבה על "מה הלאה".
4. חיתכו את האוכל לחתיכות קטנות.
5.עודדו אכילה במזלג ולא בכף (מלבד תבשילים נוזליים, כמובן).
6. עודדו תשומת לב והנאה מהטעם והמרקם של האוכל.
7. אם צריך להאט את הקצב, הציעו אכילה במקלות סיניים.
8. המציאו יחד משחקי ארוחה משפחתיים שיותאמו לגילאי ואופי הילדים ויעודדו אכילה בריאה.
דגנית קורן, נטורופתית ND ומאמנת אינטגרטיבית, מתמחה בתהליכי טיפול והדרכה באיזון אכילה וגוף נפש לילדים, נוער, הדרכת הורים ומבוגרים, ומרצה במכללת תילתן לרפואה משלימה בחיפה.