מנתונים שהציגה ד"ר סוזאנה וייסר מהמרכז, עולה כי יותר מ-10,000 פעוטות אמריקאים בגילאים 2-3 מקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, כמו רטלין ואדרל, זאת למרות היעדר כל אבחון שתקף לגילאים אלה או הנחיות לטיפול בילדים בגיל הזה.
לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
לטענת ד"ר וייסר, לעיתים קרובות מדי מתעלמים מפיתרונות חלופיים לטיפול בהיפראקטיביות והפרעות קשב בקרב ילדים. "משפחותיהם של פעוטות עם הפרעות התנהגות מגיעות לרופא לקבלת עזרה, והעזרה שהם מקבלים היא לעיתים קרובות מדי מרשם שלא נמצא כבטוח לשימוש קרב ילדים קטנים. זה מציב את הילדים ואת מוחם המתפתח בסיכון", אמרה.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
איך מזהים קשיי קשב וריכוז בציורי ילדים?
עשרת הדיברות לטיפול בקשיי קשב וריכוז
מדריך מצחיק: איך להרדים פעוט במאה צעדים פשוטים?
"האבחון חשוב, הטיפול התרופתי לא הכרחי"
אז האם נכון לאבחן ילד בגיל צעיר כל כך והאם בכלל מותר לתת לו תרופות מהסוג הזה? בשנים האחרונות הוריד ה-FDA האמריקאי את הגיל בו ניתן לרשום לילד תרופות לטיפול בהפרעת קשב מגיל שש לגיל ארבע. ילדים בישראל יוכלו לקבל את התרופה מגיל שש ומעלה. עם זאת, במקרים מסויימים, גם בישראל ניתנות תרופות לטיפול בהיפאראקטיבות מתחת לגיל בית הספר עם אישור מיוחד של משרד הבריאות. אלא שבמשרד הבריאות ובקופות החולים לא מחזיקים בנתונים לגבי מספריהם.
ד"ר מרים פסקין, רופאה פסיכיאטרית מומחית לגיל הרך ומ"מ מנהלת מחלקת ילדים במרכז לבריאות הנפש גהה, מסבירה כי ישנה חשיבות רבה לאבחון הפרעות הקשב בגיל צעיר מאוד. "האבחנה של ADHD נחשבת תקפה מגיל 3 ומעלה, אבל יש ילדים שכבר מגיל צעיר מאוד, כמו גיל שנתיים, סובלים מאי שקט גדול והרבה מאוד תנועתיות שמקשה עליהם ועל הסביבה לתפקד. אם ישנה בעיה חשוב לאבחן אותה כבר בגיל מוקדם כדי למנוע תסכולים וציפיות שאינן תואמות ליכולת הילד והתפתחותן של בעיות התנהגות".
במקרים קיצוניים, ד"ר פסקין מציינת כי היא אינה שוללת טיפול תרופתי על הסף, גם בגילאים הצעירים. "במקרים בהם טיפולים אחרים לא עוזרים, וההפרעה היא חמורה, למשל כשהילד מסכן את עצמו וסובל בעיות התנהגות קשות, יש בהחלט מקום לטיפול תרופתי. לפעמים רק טיפול כזה יכול להציל את המצב ויכול לנרמל את מצבו של הילד". ד"ר פסקין מסבירה שלא כל תרופה שמתאימה לאדם מבוגר תתאים גם לילדים קטנים. "מי שרושם את התרופות האלה בארה"ב הם רופאי ילדים ולא פסיכיאטרים ולכן הרבה פעמים הילדים עוברים הערכה ואבחון שגויים ומקבלים טיפולים תרופתיים שלא מתאימים לגילם. אם תתני לילד בן 2-3 רטלין, הוא לא יגיב טוב לטיפולים האלה כי המוח שלו לא בשל מספיק לכך. ילדים כאלה יכולים להגיב באי שקט וכך להזדקק לתרופה נוספת לצורך הרגעה".
איך מתנהלים בארץ עם ילדים בגילאים האלה?
"יהיה מאוד נדיר למצוא בני שלוש שמקבלים רטלין או קונצרטה ורופא שיעשה זאת יספוג ביקורת חריפה מצד עמיתיו. אם ישנם ילדים מאוד אימפוליסבים שמסכנים את עצמם וטיפול אחר לא עובד - הולכים לקבוצות אחרות: תרופות שעובדות יותר על וויסות רגשי, כמו רספרדל, ולא בהפרעות קשב".
גם ד"ר שלומי ענתבי, רופא מומחה להפרעת קשב וריכוז בילדים ובוגרים מסביר כי ככל הידוע לו השימוש בתרופות מסוג זה בקרב פעוטות אינו קיים. "לא הייתי אומר שיש רופאים שמטפלים בגיל 2-3 ברטלין או אדרל, למרות שלא אופתע אם אגלה שרופאים רשמו את זה פה ושם".
לגישתו של ד"ר ענתבי, אין סיבה להתחיל בטיפול תרופתי בגיל צעיר כל כך. "אני לא רואה סיבה לנטילת תרופות לטיפול בהפרעות קשב לפני גיל שש, גיל בית ספר". למרות זאת הוא מציין כי הצורך להשתמש בתרופות לטיפול בהפרעות קשב בגילאי גן קיים לעיתים נדירות. "יש מקרים נדירים של ילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז שעיקרה בעיית התנהגות בלתי נסבלת. במצבים כאלה, כדי להימנע מלהשתמש בתרופות אנטי פסיכוטיות - לעיתים מנסים לתת קודם רטלין, תרופה שנחשבת חזקה פחות מהתרופה החלופית".