אפשר להגיד על הקורונה שהיא עשתה הרבה דברים אבל יותר מכל, היא החזירה אותנו ואת ילדינו הביתה. במדינה בה אנחנו נאלצים להיפרד מהילדים 26 שבועות בלבד לאחר שנולדו (במקרה הטוב), זכינו בכמעט חודשיים של ביחד, והיד עוד נטויה.
זה לא תמיד קל, זו לא שבת כיפית או חופשה בה מטיילים וצוברים חוויות. זה רק אנחנו והילדים. בבית.
פתאום אנחנו מתבוננים ולומדים אותם. רואים איך הם מתפתחים מולנו. מה הם אוהבים, במה הם טובים, וגם מה מאתגר אותם.
בימים האלה, טיפול התפתחותי שהיה מקדם את התינוקות והילדים שלנו למקום בו יחושו עצמאות ומסוגלות לצאת ולחקור את העולם, נראה רחוק מתמיד. ילדים רבים שהיו בתהליך של טיפולים התפתחותיים, שחיכו בתור לטיפול פיזיותרפיה או קלינאות תקשורת או אפילו המתינו לבדיקת התפתחות בטיפת חלב, נשארים בבית.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לעזור לילדים להתפתח?
למען האמת, אפשר לעשות הרבה, כי אתם המשפיעים העיקריים על הילדים שלכם. בכל תהליך טיפולי שאני מתחילה, בין אם מדובר בפעוט שעדיין לא רכש זחילה, ילדה בת שלוש שהורידו לה גבס לאחר שבר או ילד שזקוק לחיזוק חגורת הכתפיים, המפתח לטיפול מוצלח הוא שיתוף פעולה ועבודה של ההורים עם הילד. הרי אתם מכירים את הילד שלכם הכי טוב מכולם. אתם יודעים מה הוא אוהב, מה מניע אותו לפעולה, למען מה יהיה מוכן להתאמץ ומתי.
אז קחו 3 טיפים פשוטים לביצוע – והשתמשו במה שהבית מציע לעידוד ההתפתחות:
מרחב בטוח - הדבר הראשון שנוכל להציע לילדינו הוא מרחב לפעולה. בין אם מדובר בתינוק בן 9 חודשים או ילד בן שלוש, כדאי לארגן את סביבת הבית בצורה שתאפשר להם חקירה ומשחק ללא סכנות (סגרו שקעי חשמל, אבטחו ארונות עם חומרי ניקוי וכדומה). אל תהססו "לעצב" מחדש את הבית וליצור מרחבים פנויים מרהיטים (הרי לא תארחו בקרוב). סביבה כזו תפחית את כמות ה"לא" ו"אסור" שהילדים שלנו שומעים במשך היום ותחשוף אותם לאפשרויות משחק ותנועה מגוונות.
משחק מקורי - חשבו מחוץ לקופסא. ילדים בכל גיל נמשכים לדברים יוצאי-דופן. ארגנו ארון מסוים במטבח עם כלים שאינם שבירים כמו כפות עץ, תבניות סיליקון, קערות נירוסטה וכדומה. משחק סימבולי (משחק "בכאילו") מתחיל כבר בגיל שנה ומלהיב הרבה יותר עם כלים אמיתיים. הקיץ מתקרב. גם אם אין לכם גינה, נפחו בריכה קטנה בבית ושימו בה חול קינטי, חיות-משחק, כדורים. כל דבר שיכנס לשם יראה חדש לילדים.
חקירה מוטורית - כבר מגיל זחילה מתחילים התינוקות לטפס. זה ממש צורך התפתחותי. באמצעות הטיפוס הפעוט בודק את יכולותיו, מבין מימדים של מרחק וגובה ומפתח קואורדינציה מוטורית.
צרו "מסלולים" מוטורים מהכריות של הספה, כיסאות האוכל, ארגז הכביסה ועוד. זה הזמן להיות יצירתיים. ילדים בני שנה-שנתיים ייהנו מרצף של שלושה פריטים. ילדים בני שלוש- חמש יכולים להנות ממסלולים ארוכים של עד 7-8 פריטים.
השילוב בין סביבה בטוחה ומזמינה, אווירת משחק יצירתית ואתגר מוטורי מייצר הזדמנויות להתפתחות מיטבית. הביטו בילדכם, הבינו באיזה שלב התפתחותי הוא נמצא והציגו לו אתגר בצורת משחק. אם הוא לא מעוניין, התקדמתם מהר מידי. חישבו איך להציג לו את העולם במנות קטנות, שיתאימו במיוחד לו וזכרו שלכל ילד קצב משלו.
אם אתם מרגישים שילדכם דורך זמן ממושך באותו מקום או מתוסכל מניסיונות לעבור לשלב ההתפתחותי הבא, פנו לאיש מקצוע בתחום התפתחות הילד והוא יעזור לכם לעזור לו.
הכותבת היא פיזיותרפיסטית התפתחותית