כשבתה בת השלוש של נורית מאזור הצפון לא הצליחה להירדם בלילה, היא התקשתה להבין מה מטריד את מנוחתה. "הילדה התלוננה על תחושת גרד עז באזור המפשעה, ולא הבנתי מה הגורם, כיון שבמבט ראשון לא נראה שיש בעיה. רק לאחר כשבועיים, לאחר שהבחנתי בתולעים בצואה שלה, הבנתי שזה למעשה העניין", היא מספרת. "גם אחרי שטיפלנו בתולעים ונפטרנו מהמטרד הזה, מיד לאחריו הגיע אחר: הילדה חזרה הביתה עם כינים – ממש ג'ונגל על הראש. זה ממש מייאש. אני לא רואה איך אפשר להפטר לצמיתות מהטפילים האלה, כי קשה מאוד למנוע הדבקה. הרי אף הורה לא שולח את הילד שלו עם שלו לגן כמובן, וגם לגננות לא תמיד אכפת".
"באופן כללי, אפשר להצביע על כמה תופעות מאוד שכיחות בקרב ילדים, שקל מאוד להדבק בהן", מסבירה ד"ר מרינה תמיר, זיהומולוגית ופארמקולוגית. "למרבה הצער, לרוב ההדבקה היא בלתי נמנעת". למרות זאת, ד"ר תמיר מסבירה שאפשר לנסות לשים לב לעניין, לזהות ובעיקר לטפל. "ככלל, ככל שהורים יקפידו יותר לטפל בתופעה המטרידה בשלב מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי למנוע הדבקה", היא אומרת, וגם מפרטת לגבי כל אחת מהתופעות שעשויות להרתיע במיוחד.
תולעים: לא תמיד מזהים שהילד סובל מהן
אין ספק שמדובר באחת התופעות המטרידות והמדבקות ביותר. בדרך כלל ניתן לזהות את התולעים כשהילד מגרד באזור הישבן. ואולם, ד"ר תמיר מציינת שלא תמיד המטרד אכן גורם לגרד בשלבים הראשונים, מה שמהווה הסבר נוסף לכך שההדבקה יכולה להתבצע בקלות רבה.
לטענתה, הסיבה שהתופעה מאפיינת בעיקר ילדים קטנים מאוד, קשורה להרגלי ההיגיינה שלהם "הסיבה שהתופעה שכיחה בעיקר בקרב פעוטות וילדים בגיל גן, קשורה לכך שככל שהילד קטן יותר, כך הוא יותר נוטה לתחוב את ידיו לפה וגם פחות מקפיד על שטיפת ידיים. ומאחר שתולעים עוברות באמצעות גרוד אזור פי הטבעת דרך הציפורניים אל הפה או לילד אחר, ההדבקה דווקא בגילים אלה שכיחה יותר".
ההמלצה: אם הילד סובל מתולעים, טפלו בעניין בהקדם. רופא הילדים יוכל לרשום לכם תרופה ידידותית ויעילה. לגבי עניין ההדבקה, ד"ר תמיר מציעה על טיפול מונע גם לבני המשפחה: "במקרה שאחד הילדים סובל מהתופעה, לעיתים ימליץ הרופא על טיפול מונע לכל הבית, על מנת להימנע ממעגל הדבקה אין סופי המתרחש כאשר מי שכבר נטל את התרופה ונפטר מהמטרד, נדבק בחזרה ממישהו שהוא בעצמו הדביק וחוזר חלילה"
לגבי הדבקה במסגרת: "אם מבחינים בילד שמגרד באזור הישבן, אפשר בהחלט להפנות את תשומת לב ההורה או הגננת, וכמובן שכדאי להקפיד על שטיפת ידיים בעת משחק עם חברים, גם מחוץ למסגרת הלימודית".
הרפס: קשה לפספס
כן, אז מסתבר שלא רק מבוגרים סובלים מהמטרד הבלתי אסתטי הזה. ובניגוד לתולעים ולכינים שלא תמיד מבחינים בהן מיד, במקרה הזה כמעט בלתי אפשרי לפספס את הפצע הבולט באזור השפתיים. ד"ר תמיר מסבירה שהרפס השפתיים נגרם על ידי וירוס והוא מועבר בקלות באמצעות רוק, כלומר באמצעות נשיקה ואפילו במגע עם הפצע הפתוח.
במקרים חמורים יותר, ההרפס עלול לעבור גם לריריות הפה ולגרום למחלה מפושטת יותר ולהתנפחות אזור הפה והשפתיים.
ההמלצה: חשוב לטפל באמצעות משחה ייעודית. כמו כן, על מנת למנוע הדבקה יש להימנע ככל שניתן משתייה מפה לפה וכמו תמיד – להקפיד על כללי היגיינה שכוללים שטיפת ידיים בטרם האכילה.
כינים: חברות קבועות לספסל הלימודים
"הכינים הן טפיל שמוצץ את עור הקרקפת וגורם לגרד, לפצעים ולעיתים אף לפריחה אלרגית על גבי העורף ועור הקרקפת", מסבירה ד"ר תמיר. הבעיה העיקרית לדבריה, נובעת מכך שבארץ אין הנחייה המונעת מההורים להביא למסגרת הלימודים ילד הסובל מהתופעה ואף לא לדווח על כך. "זה גורם לכך שהילדים מדביקים אחד את השני בקלות רבה. הכינה יכולה לעבור בעת שהילד מצמיד את ראשו לאחר".
ההמלצה: אם הילד שלכם סובל מכינים, טפלו בעניין בהקדם ובמקביל - בקשו מהגננת או מהמורה לבקש משאר ההורים לבדוק את ראש הילדים ולטפל על מנת להימנע ממצב של הדבקה המונית. אם אתם לא בטוחים באיזה תכשיר להשתמש, אפשר להתייעץ עם רופא הילדים או עם רופא עור.
"כמו כן, אם הילד מגרד הרבה כדאי לפנות לרופא עור שירשום לו משחה אנטיהיסטמינית שתרגיע את האזור ותמנע זיהום, ולעיתים גם את הצורך בטיפול אנטיביוטי שעלול להידרש כתוצאה מכך".
אטופיק דרמטיטיס: מרתיעה אך לא מדבקת
תופעת העור השכיחה הזאת, המכונה גם "אסטמה של העור" או "אטופיק דרמטיטטיס", מאפיינת בעיקר תינוקות ופעוטות. זוהי דלקת עור המאופיינת בתפרחת אדמומית ולעיתים בגרד. המראה הפורח אמנם עשוי להרתיע הורים, אך בניגוד להרפס או לכינים למשל, אין באמת סיבה לחשש, כיוון שלמעשה לא מדובר בתופעה מדבקת".
ההמלצה: אין מניעה ממשחק או ממגע. אם הילד שלכם סובל מהתופעה תוכלו להקל עליו באמצעות משחה, שמן אמבט, תחליב ייעודי שניתן במרשם רופא וכן באמצעות הקפדה על לבישת בגדים מבד כותנה אוורירי.
"חשוב לזכור שערנות וכן הקפדה על כללי היגיינה ושטיפת ידיים בעיקר לפני הארוחה, יכולה לצמצם את הסיכוי לסבול מהתופעות שצווינו", מבהירה ד"ר תמיר.