הפעם הראשונה שהתינוק ייכנס לגן מעוררת חרדות לא מעטות אצל אימהות ואבות, ולא סתם. התחלה של מסגרת חדשה מהווה קושי לילדים. בעצם, גם למבוגרים. אולם לתינוקות יש קושי נוסף כי הם לא מבינים בשלבים הראשוניים שבסוף היום נאסוף אותם, ושהם נשארים בבית שלהם בסוף יום.
כשאנחנו מתחילים עבודה חדשה או עוברים דירה, אנחנו מודעים לבחירה שעשינו, לסיבותיה והשלכותיה. תינוק קטן אינו מבין שההורים צריכים לחזור לעבודה, שהוא צריך להסתגל למסגרת חדשה ושבסוף היום יאספו אותו ושהוא תמיד, אבל תמיד יחזור הביתה. אין לו את המסוגלות הקוגניטיבית וההתפתחותית להבין זאת. הוא זקוק לזמן כדי לפתח אמון במקום ובמטפלות החדשות.
עם כל החששות, חשוב לזכור שלגן יש יתרונות רבים: קפיצה בהתפתחות של הילד, הן מבחינת רכישת כלים, לימוד דברים חדשים, התמודדות במצבים שונים ותינוקות אחרים. רכישת אמון באנשים ודמויות מטפלות חדשות מעבר למשפחתו. לימוד ופיתוח העצמאות שלו והאמונה בעצמו וביכולותיו. הוא יפתח יכולות שכליות, חברתיות, שפתיות, מוטוריקה עדינה וגסה וכמובן את עולם הרגש.
כחלק מתהליך ההתאקלמות במסגרת חדשה, צפויות רגרסיות גם בבית: בשינה, בהתנהגות ובתזונה. לכל אחת מהן דרך התמודדות שונה.
רגרסיה בשינה
שינה מהווה פרידה. התינוק חווה מאמא פרידה לאורך שעות היום, וכשמגיע הלילה הוא חושש שוב מהפרידה והאם אמא תהיה שם לאחר שיירדם. הוא מחפש את נוכחותה בלילות ומרוב תשישות, לעיתים נוהגים לתת בקבוק שלא היה שם קודם או נענוע על הידיים והופ – חזרנו לאחור.
העצה החשובה ביותר: מניעה, כמובן. אם תבססו הרגלי שינה טובים עוד לפני הכניסה למסגרת, הרגרסיה תהיה קלה וקצרה יחסית.
חשוב לשמר את ההרגלים הקודמים עד כמה שניתן, ובמקביל להעניק לו תשומת לב רבה יותר )למשל: להאריך את טקס השינה) אך לא להכניס גורמי תלות חדשים– לא להכניס ארוחות נוספות בלילה (מגיל 5-6 חודשים ועד גיל שנה אין צורך ביותר מארוחה אחת בלילה אם בכלל), לא לקחת למיטת ההורים וכדומה.
בהנחה שהתינוק יודע להירדם עצמאית, אם הוא מגלה קושי בימי ההסתגלות בהירדמות, ניתן ללכת קצת לאחור ולהישאר עמו בחדר עד שיירדם. הדבר יעניק לו ביטחון. אחת לכמה ימים לנסות שוב להשכיב ולצאת מהחדר כרגיל. אם הוא מתעורר בלילות, תנסו קודם ללחוש לו מחוץ לחדר ולדבר אליו, וכך הוא יבין שגם אם הוא לא רואה אתכם – אתם עדיין שם בשבילו. אם לא נרגע, כמובן שיש להיכנס אליו לחדר ולהרגיע אותו. לאחר כ-3-4 שבועות מהכניסה לגן, הילד אמור לחזור להרגלי השינה הקבועים שלו ולשינה רציפה בלילה.
רגרסיה בתזונה
לעיתים הרגרסיה מתבטאת בסירוב לאכול מוצקים בגן. חשוב לדעת שזה חולף, לתת השלמת מוצקים בבית ולא לשדר לחץ וסטרס. להמשיך לעודד לאכול מוצקים בגן בזמנים קבועים ובאכילה חברתית, ולבסוף הוא יצטרף לילדים. לעיתים יש נטייה כאשר הילד מסרב למוצקים לתת לו מיד בקבוק כתחליף העיקר שלא יהיה רעב. הדבר משדר לילד ששווה לו להתנגד למוצקים כי אז יקבל את הבקבוק המנחם והאהוב. כמובן שאם הוא רעב אנחנו ניתן לו בקבוק אבל רק לאחר כחצי שעה או שעה מאז שהתנגד למוצקים. כך, נוכל לעשות הפרדה בין הדברים ולאט לאט הוא ישחרר את הבקבוקים לטובת המוצקים.
רגרסיה בהתנהגות
דרישה ל"ידיים", התקפי זעם, בכי, היצמדות להורה, סירוב לעשות דברים (אמבטיה למשל) ועוד. חשוב להצטייד הרבה אורך רוח, סבלנות, הבנה והכלה. העניקו לו את תשומת הלב לה הוא זקוק, בפרט ב"מעברים" שונים בסדר היום כגון כניסה לאמבטיה, הליכה לישון, יציאה מהבית ועוד.
להתמקד בשינוי אחד
חשוב שלא לנסות לגמול את הילד מחיתולים או מהנקה / בקבוק בדיוק בכניסה לגן. יש לתת לו לפחות חודש של הסתגלות וגיוס כוחות נפשיים לפני שפוצחים בשינוי אחר. יש להקל עליו את ההתמודדות עם השינוי ולא להקשות עליו עם שינויים נוספים.
שימו לב, אם עבר חודש מההסתגלות והרגרסיות נמשכות, כדאי לפנות לאיש מקצוע בתחום (יועצת שינה / תזונאית / מדריכת הורים) ובמקביל לבדוק האם נעים ונוח לילד שלנו בגן, או שייתכן והמסגרת לא מתאימה לו.
הכותבת היא יועצת שינה ומנחת הורים בעלת המרכז להכשרת יועצות שינה