"להרחיק את הילדים מהזוועות הללו"
בתמונה המשונה, שזכתה לשיתופים במאות אלפים ויצרה שיח מעורב ומורכב, נראה הילד ישו, כבן ארבע, חיתול בד עוטף את איזור חלציו, זקן מצוייר על פניו הקטנים, זר זרדים לראשו וידיו מורמות אל על לעבר הצלב שמאחוריו, על מנת לשחזר את שעות הסבל האחרונות בחייו של ישו. שני החמודים שלצדדיו משחקים את הרומאים הרעים, שגרמו לפצעים המדממים שעל גופו, מציעים לו חומץ לשתייה, ודוקרים אותו בצד גופו על מנת להבטיח את מותו. יש גם שתי ילדות שמשתתפות בשחזור המדוייק: אחת משחקת את מריה, אמו של ישו המסכן, ולצדה מריה מגדלנה, שעל פי הסיפורים חזו במותו של ישו. כך לפחות אומר הסיפור כפי שהוא מסופר בברזיל. כל המשתתפים נראים רציניים להפליא ומסורים לתפקידיהם.
"זהו גיל שצריך לדבוק בו במסרים כמו של בובספוג, לא ברצח שמתאים לסדרות הכי מזעזעות בטלוויזיה", כתבה אם אחת, בעוד אחרת ציינה כי "מבלי שילמדו על חטא ועל מוות, לא יוכלו הילדים להבין את הדברים הטובים והיפים".
עוד בערוץ בית ומשפחה:
איך מסבירים לילדים על פסח?
שבע בום: איך נראים החיים עם שבעה ילדים?
10 הוכחות שהילדים שחררו אותנו מעבדות
"בדיוק כפי שאנו לא ממהרים להסביר לילדים על יום השואה על פרטיו המרובים, כך לא מומלץ לחשוף אותם לפרטים של סיפורים דתיים קשים", אומרת המטפלת המשפחתית איריס ישראלי. "גם הסיפור של המן ובניו לא קל, ובכל החגים כמעט יש סיפורים שאפשר לתת את הרעיון שמאחוריהם מבלי להיכנס לפרטים. בנצרות כל זה יותר מסובך מאחר שתמונות ופסלים של ישו הצלוב, דימוי גרפי קשה לכל הדעות, נמצאים בכל כנסיה וספר דת.
"אני מציעה ללכת בעקבות הילדים. לא להכביר בפרטים אלא אם השאלות מגיעות מהם, ואז לחזור ולומר שמדובר בסיפור אותו מספרים אלפי שנים, ולהתמקד במסרים שאנו רוצים להדגיש ופחות בזוועות, שאכן שרדו ונועדו למען אפקט דרמטי חזק, אבל אנו יכולים לחוס על ילדינו ועל נפשם הרכה עד שיהיו חזקים דיה להתמודד עם כל זה. ברור שהתמונה שלפנינו היתה מזעזעת את כולנו מאוד אם היה מדובר בשחזור גן ילדים של מחנה השמדה, ובעיניי הדבר אינו מאוד רחוק, לכן חשוב לקחת מפה מסקנות ולהרחיק את הילדים מהזוועות כמה שניתן".