לפני מספר ימים בעלי ניסה על הבת שלנו את אחד הטריקים שלי בשיווק – הוספת שם תואר מדליק למשהו שעל הנייר נשמע הרבה פחות אטרקטיבי. במקרה שלה, מדובר היה בשנת צהריים. "אגם, צריך לישון צהריים", הוא קרא לילדה. "לא רוצה! לא רוצה!", היא ענתה את המנטרה הקבועה שלה מאז גיל שנתיים. הוא הביט בי עייף ואז חייך, "אגם, אנחנו לא סתם הולכים לישון צהריים, זו הולכת להיות מנוחת פיצוץ!". "מנוחת פיצוץ?", בחנה הילדה את התיאור החדש שאבא שלה הדביק למנוחת הצהריים הלא-כל-כך-אטרקטיבית מבחינתה. "רוצה?", הוא שאל. "כן! מנוחת פיצוץ!", היא אמרה. "אז רוצי למיטה", הוא השלים את המהלך.
"אמא, בואי איתי!", היא צעקה משם. אז להגיד לכם שהיא נרדמה? אהמממ... לא ממש. אבל שכבנו שתינו יחד במיטה, פטפטנו ונחנו את "מנוחת הפיצוץ" שלנו, ואבא שלה בעיקר זכה לקצת שקט ושלווה. מגיע לו כתלמיד מצטיין, לא?
על הטריק הזה כבר כתבתי בטור הקודם שלי בו ניסיתי להסביר לכם איך בעזרת שיטות מעולם השיווק, תוכלו לגרום לילדים שלכם לעשות דברים שאתם רוצים שיעשו. ניסיתם? הצלחתם? יופי, קבלו עוד כמה טריקים מעניינים כאלו:
אם זה נראה טוב – זה בטח טוב
אז איך תוכלו כהורים לנצל את זה לטובתכם? כשאתם רוצים שילדכם יעשה שימוש במוצר פיזי, שימו לב למראה שלו והאם ניתן לשפר אותו בעיני הילד. הורים מוכשרים במיוחד יכולים להכין לילדיהם, למשל, ארוחות בריאות ולהגיש אותן באופן מגרה על ידי יצירת ציורים מהירקות על הצלחת וכדומה. אבל אני רוצה לתת טריקים דווקא לרובנו, שלא ניחנו בחוש עיצובי מיוחד:
1. שימו לב לאריזה - אוכל שמוגש בצלחת עם דמות שהילד אוהב, למשל, ייראה אוטומטית אטרקטיבי יותר בעיניו (אצלנו כל דבר שמוגש בקערה עם הציור של פלוטו הוא להיט!). כך גם שתיית המים מכוס או בקבוק מיוחדים תהיה מפתה יותר.
2. תנו למראה לתעתע – הילד לא יכול בלי עוגה לקינוח? נסו להכין את העוגה באותה תבנית, אבל ממצרכים בריאים ואפילו ללא (או עם מעט מאוד) סוכר. גם אם הטעם יהיה שונה מהותית, המראה יתעתע ורוב הילדים יאכלו מהעוגה הבריאה יותר בלי בעיה. אגב, אם הילד שלכם אכן חובב עוגות, תוכלו למשל להשתמש בתבנית הרגילה של העוגה לאפיית פשטידה, ואפילו לכנות אותה "עוגת תרד". יש מצב שזה יתפוס לא רע בכלל.
3. לשדרג את המראה גם עם שתי ידיים שמאליות – לא ניחנתם בכשרון מיוחד של עיצוב ואסתטיקה? השתמשו בעזרים - תבניות של מאפינס, תבניות שיוצרות צורות או דמויות על המאפה וכדומה, הן למשל אופציה קלה לשדרוג המראה של מגוון מאפים.
סלוגן קליט
לרוב המוצרים או הרעיונות שהפרסומאים רוצים לשווק הם מצמידים סלוגן קליט, מעין משפט שמלווה אותם ואמור להעביר לצרכן את המסר המרכזי שהם רוצים שתזכור לגביהם. אם אתם יכולים להשלים את המשפטים: "אין, אין, אין כמו...." או את "אם שותים – לא..." אז כנראה שזה עובד.
אז איך אתם יכולים לייצר סלוגנים קליטים למסרים שאתם רוצים שהילדים שלכם יטמיעו? קודם כל דאגו שהמסר יהיה קצר ושניתן יהיה לזכור אותו בקלות. תוכלו להוסיף לו אינטונציה מיוחדת, מנגינה או תנועה מסוימת שתייחד את המסר הזה מכל משפט אחר. חריזה גם היא מסייעת לזכור את המסר בצורה טובה יותר. שימו לב שלא חייבים להיות מאוד יצירתיים. עדיף שהמסר יהיה פשוט וברור, מאשר יצירתי ולא ממש מובן.
אצלנו, למשל, יש הרבה דברים שהילדה אוהבת לעשות שוב ושוב ושוב ושוב, ולכן ייסדנו את הסלוגן השימושי "רק פעם אחת!" שמגיע באינטונציה מיוחדת ובליווי הרמת האצבע שמסמלת את המספר 1. במקום להמשיך ולבקש את אותו הדבר שוב, הילדה כבר מצטרפת אלינו ואומרת יחד איתנו את הסלוגן ואפילו לפעמים אומרת אותו ביוזמתה, כשהיא רוצה משהו יותר מפעם אחת, אבל יודעת שאי אפשר.
יצירת הרגל
אחת הפעולות השיווקיות המשתלמות ביותר היא יצירת הרגל אצל הלקוח. יצירת הרגל תבטיח שימוש קבוע במוצר שלך, או הטמעה קבועה של הפעילות שאתה מעוניין שהלקוח יבצע, ותפחית את הצורך בהשקעה מאסיבית בשיווק לאחר מכן. הנה דוגמאות מעולם הפרסום: "לעסו מסטיק אחרי הארוחות", "לא נוסעים עד שכולם חגורים" ועוד.
מגדילות לעשות החברות שמקדמות חקיקה שמחייבת שימוש במוצרים שלהם כגון חוק "האפוד הזוהר".
איפה אתם כהורים נכנסים לתמונה? רוב ההורים מנחילים לילדיהם כמה הרגלים בסיסיים כדוגמת צחצוח שיניים בבוקר ואמבטיה כל ערב. למעשה, כל דבר שאתם מעוניינים שהילד שלכם יאמץ, ניתן להשריש כהרגל או חוק קבוע.
קחו לכם שעה ונסחו הרגלים שהייתם רוצים שהילד שלכם יאמץ. לדוגמא, רוצים שהילד יתמיד בספורט? במקום לנסות לשכנע אותו בכל פעם מחדש לעסוק בפעילות ספורטיבית הנחילו הרגל בבית: לפני ארוחת ערב – כולם עושים יחד חצי שעה התעמלות.
עוד דוגמאות להרגלים שאפשר להנחיל:
כל ארוחה שאוכלים בבית – חייבת לכלול סלט ירקות.
כל יום שלישי – הילדים מתקשרים לסבתא לשאול לשלומה.
ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם. לרוב תגלו שברגע שמגדירים משהו כ"חוק" קבוע, הרגל שלא ניתן לסטות ממנו אלא במקרי קיצון, קל יותר לקבל הסכמה ושיתוף פעולה לגביו לאורך זמן.