כשבתה הקטנה של א' מאזור הצפון התלוננה לראשונה על כאבים באיבר מינה בגלל ילד בגן, א' החלה מיד לברר את העניין. כשהעמיקה לבדוק, התחוור לה שאותו ילד בגן אכן נוהג לבצע ככל הנראה מעשים מגונים וחריגים לילד בגילו. אבל בעוד שביתה הקטנה מציגה סימנים של רגרסיה בהתפתחות ומסרבת לחזור לגן בשבועות האחרונים, מספרת א' כי עד כה הפתרון שהוצע לה הוא להוציא את ביתה שלה מהגן ולא ניתנה לה תשובה מספקת ממערכת החינוך.
"הבת הקטנה שלי בת 4 ומתחנכת באחד הקיבוצים ליד הבית. לפני ארבעה חודשים, אחרי המקלחת, היא שכבה על המיטה וסיפרה לי כיצד ילד בגן עשה לה כואב בפות ולטענתה 'חפר לה חזק שם'. באותו הרגע, דיווחתי בשיחת טלפון לגננת והיא מצידה, דיברה עם פסיכולוג הגן. אני הוזמנתי לפגישה איתו, בה נאמר לי שיש סקרנות טבעית בגיל זה, כמו כן שאולי היא מדמיינת", כתבה א' בעמוד הפייסבוק שלה במטרה לנסות ולמצוא פתרון למצב, וגררה אלפי תגובות של זעזוע.
א' המשיכה לפרוט את הסיפור בעמוד, "מאז, חזרה בתי כמה פעמים על טענה זו, והתלוו לזה כאבים עזים בפות ובפי הטבעת, אני מצידי, לקחתי את הילדה לרופא, עשינו בדיקת דם, בדיקת שתן, ואפילו אולטרה סאונד בכדי לשלול כל בעיה בדרכי השתן שעלולה לגרום לכאבים שם.
"ביום רביעי לפני שלושה שבועות, קיבלתי דיווח מהגננת, כי צוות הגן מצא כי אותו ילד הסתגר עם בתי בחדר המפגש ושוב נגע לה בפות. כמובן שמיד אספנו אותה מהגן ולקחנו את הילדה לטיפול ובדיקה רפואית . ושוב, היא באה וסיפרה לי איך אותו ילד נגע לה בפות ועשה לה מאוד מאוד כואב, והיא לא רצתה והיא לא נגעה בו. עכשיו, אני בטוחה שהבת שלי לא חיה בדמיון וכי ילדה קטנה כל כך לא יכולה לדמיין מעשים שכאלה, כי הם לא מעולם המושגים שלה. ומעולם לא נחשפה לתוכן פורנוגרפי או מיני...
"אותנו אפשר לזרוק בקלות"
בינתיים, א' מספרת כי בתה סובלת מתסמינים מטרידים. "הילדה לא הולכת לגן בשבועות האחרונים", היא מסבירה, "אחרי המקרה חיכינו קצת כי היינו בטוחים שבקרוב יוציאו אותו מהגן ויטפלו בעניין. אחרי הכל, מדובר בילד שגם בגן הקודם סבלנו ממנו כשהוא נהג באלימות קשה באופן קבוע. אבל שבוע וחצי בערך אחרי המקרה, כשראינו שזה לא קורה ושהיא כבר משתגעת בבית בלי מסגרת, שלחנו אותה לכמה ימים בגן. משם הייתה הדרדרות פתאומית ומפחידה. ילדה בת ארבע שהייתה גמולה מחיתול מבקבוק וממוצץ, נרדמת רק על הידיים, מרטיבה במיטה ומתעקשת לקבל מוצץ. היא שורטת את עצמה ולא נותנת לי ללכת לשום מקום. בלילה יש לה חלומות רעים והיא באה באמצע הלילה למיטה או מעירה אותי".
א' הגישה תלונה במשטרה על המקרה. "בשבוע שעבר היתה חוקרת ילדים שקבעה חד משמעית שהילדה נפגעה פגיעה מינית", היא כותבת בפייסבוק. אך מאחר שמדובר בילדים שאין עליהם אחריות פלילית, מסבירים במשטרת מחוז הצפון, הועברה התלונה כחוק אל רשויות הרווחה. במשרד הרווחה מנגד מסבירים כי "המשרד אחראי על הפאן החקירתי של ילדים עד גיל 14. את ממצאי החקירה הוא מעביר למשטרה אשר מחליטה על המשך טיפול בנושא במידת הצורך".
"המצב שנוצר הוא שהבת שלי במצב הזה היא שסובלת ויושבת בבית בזמן שהילד הבעייתי נשאר בגן ויכול להמשיך לעשות את אותו הדבר גם לילדים אחרים", היא אומרת, "המפקחת הסבירה לי שאותו אי אפשר להוציא מהגן אבל בטלפון אמרה לי שאם אני רוצה אני יכולה להוציא את הילדה שלי מהגן. זאת אומרת שאותו אי אפשר להוציא אבל אותנו אפשר לזרוק בקלות", היא אומרת ל-mako. "פניתי אל המפקחת ואמרתי לה שהמינימום המתבקש הוא שילכו לבדוק מה קורה אצלו בבית, אבל אמרו לי שהם יודעים את העבודה שלנו ולא נתנו פרטים נוספים. עובדת סוציאלית ממשרד הרווחה הפנתה אותי לנציגת עמותת על"ם שאיתה נפגשתי בשבוע שעבר, אבל בינתיים לא חזרו אליי גם משם. לגבי הילד עצמו - מעבירים אותי ממשרד החינוך למשרד הרווחה אבל התשובות הם מאוד 'פוליטיקלי קורקט', אף אחד לא מעדכן אותי בהתקדמות".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המקרה מצוי בטיפול של הגורמים המקצועיים במשרד החינוך וברשות המקומית. גורמי המקצוע מלווים את הטיפול בילדה, ומנגד מגבשים תכנית טיפולית בעבור הילד. כמו כן, גורמי המקצוע יגבשו תוכנית חינוכית לגן כדי לאפשר אווירה של מוגנות לכלל הילדים".
ממשרד הרווחה נמסר: "היחידה לחקירות ילדים במשרד הרווחה חוקרת את האירוע בשיתוף פעולה עם גורמי הרווחה והמשטרה. החקירה מתנהלת ברגישות המותאמת לנסיבות, לגילם הצעיר של הילדים (בני 4) תוך כוונה למנוע נזק נפשי לילדים המעורבים. מפאת החיסיון החל על מקרים מעין אלה לא נוכל לפרט מעבר לכך".