קודם כל, נסו לשים לב אם דפוסי ההתנהגות הבאים חוזרים על עצמם:
1.לוקח להם הרבה זמן להירדם בשינה עליה אתם חושבים לוותר (קל לזהות זאת במיוחד אצל אלו שיודעים כבר להירדם בכוחות עצמם).
2.הגיע השעה לשינה, אבל אנו רואים שהם לא עייפים כתמול-שלשום.
3. הם יתעוררו מהשינה הזו אחרי זמן מאוד קצר מאשר בדרך כלל.
אם אחד מהסימנים הללו מתקיים במשך שלושה ימים לפחות, כשאין חום או בקיעת שיניים באופק, סביר להניח שהם מספרים לכם שהגיע הזמן לוותר על השינה הזו.
שנת אחר הצהריים
איך תעזרו להם? לאחר שהבנתם שהם כבר לא זקוקים לשינה זו, פשוט הפסיקו אותה. ביום הראשון, וייתכן שגם בימים הבאים, הם יהיו עייפים יותר וסביר להניח שלא יוכלו להחזיק עד שעת שנת הערב הרגילה, ולכן עליכם להשכיב אותם לישון מוקדם יותר. כך למשל, תינוקות שהיו רגילים ללכת לישון בשבע בערב, השכיבו אותם כעת בשש וחצי וכו'.
כעבור כמה ימים אתם תבחינו שזה יסתדר. סביר שהם יאריכו את שנת הצהריים, וככה, לאט לאט, יוכלו לחזור לישון בשעת הערב הרגילה. בימים הראשונים הם יצטרכו את העזרה שלכם בהשכבה קצת יותר מוקדמת מהרגיל. רק הקפידו לא להשכיב לשנת לילה לפני 18:00, שכן זה מוקדם מדי.
שנת הבוקר
מתי? עד גיל שנה וחודשיים-שלושה פעוטות עדיין זקוקים לשתי תנומות במהלך היום. מגיל זה ואילך הם יתחילו להראות את הסימנים שהם מוכנים לוותר גם על שנת הבוקר.
איך תעזרו להם? ברגע שהם מפסיקים את שנת הבוקר, הקדימו את שנת הצהריים. לעיתים תאלצו להקדים אותה גם בשעה, אבל לא לאורך זמן, שכן בדרך כלל אחרי כמה ימים זה מסתדר - הם מאריכים את שנת הצהריים בהתאם ותוכלו לחזור לשעה הרגילה.
בימים הראשונים בהחלט יכול להיות ששנת הצהריים תתחיל בין הבוקר לצהריים, בסביבות 11, ולכן אם יש צורך, הקדימו להם בהתאם גם את שנת הלילה. שוב, אל תחששו, אתם עוזרים למערכת השינה-ערות שלהם להסתגל. זה לגיטימי והכרחי, והם יחזרו לשעות הרגילות תוך ימים ספורים.
שנת צהריים
איך תעזרו לו? אם ילדכם בגן תצטרכו את שיתוף הפעולה של הגננת, כי היום הראשון לא יהיה קל עבורו. בגן פרטי הגננת תצטרך לשחק איתו ולחבר אותו עם קבוצת הילדים שלא ישנים (בדרך כלל יש קבוצה כזו בכל גן), ובגן עירייה רוב הילדים כבר לא ישנים בצהריים ולכן הדבר פשוט יותר.
אפשרות נוספת היא להתחיל עם זה בבית בסוף השבוע. העבירו יחד את שעות הצהריים במשחק, אבל לא שקט מדי כדי שלא ינמנם. ביומיים הראשונים הוא יהיה מאוד עייף, ולכן תצטרכו להקדים לו את שנת הערב. כך למשל, אם הוא היה הולך לישון בשמונה בערב, כעת, כשהוא כבר לא ישן בצהריים, סביר להניח שיהיה עייף כבר בשבע בערב וחשוב שתאפשרו לו לישון בשעה זו. היום הראשון יהיה יותר קשה אבל זה יסתדר מהר מאוד.
הורים רבים מקווים שלמרות שילדיהם כבר לא ישנים בצהריים באמצע השבוע, בסופי שבוע הם כן ישנו באמצע היום ויתנו להם גם לנוח. אולם חשוב לדעת שיהיה קשה להרגיל אותם לכך. אם ניסיתם וזה עובד לכם אז הרווחתם, אם לא - אני לא ממליצה להתעקש איתם כי זה עשוי לבלבל אותם.
שימו לב: עזרו להם לוותר על השינות הללו רק כאשר אתם מזהים אחד או יותר מהסימנים שפירטתי. כמו כן, ההמלצות הללו רלוונטיות לילדים שכבר יודעים להירדם בכוחות עצמם, אחרת יהיה קשה לנו, ההורים, לזהות אם הסימנים הללו באמת נכונים או שנובעים מההרגל של הילד שנעזור לו להירדם.
שלי פורפר-רוזן היא מטפלת MA, מדריכת הורים בגישת אלדר ומייסדת קבוצת הפייסבוק "המדריך לשינה מתוקה" בה היא מסייעת בייעוץ שינה להורים ללא עלות.
ביום שלישי תתקיים הרצאה של שלי על שינה, הורות ומה שביניהם, לפרטים לחצו כאן