אנו חיים בעידן בו המצלמות אינן זרות לילדים, ולא מעט בני שלוש כבר יודעים היטב מהו סלפי, איך מייצרים אותו, ואיך עושים פני-ברווז. בכל זאת, על אף השינויים הטכנולוגיים הכבירים, ילדים הם עדיין ילדים, ויש דברים שנשמרו כפי שהיו, כמו, למשל, משחק חופשי בגן השעשועים. יוצר דוקומנטרי סקרן החליט לעשות סרט שמשלב בין שני הדברים, ולחקור, בעזרת מצלמות גוף חכמות שמורכבות על גופם של 12 ילדים, את החוויה הזאת, הפרועה, החופשית והמוכרת לכולם, שתצולם ותסופר בגוף ראשון, מהחומרים שייקלטו בתריסר המצלמות. כעת, על מנת להגשים את הפרוייקט, הוא יוצא לבקש מימון המוני.
"מעורר זיכרון אישי מהילדות"
מוהני, חוקר מדיה חובב, שוקל להפוך את חומרי הגלם שיהיו לו למשחק בפני עצמו, מיצג אינטראקטיבי של חוויות, בו ניתן לבחור בפרספקטיבה של ילד מסויים וללכת איתה, למשל, לספר סיפורים שונים, והוא מקווה אף לתרום את החומרים למחקר. על מנת למצוא משקיעים לפרוייקט, יצר מוהני סרט קצר, בו ביצע את התוכנית בקטן וקצר יותר, ורתם מצלמות מסוג 'גו פרו', מצלמות אקסטרים לצילומים מיוחדים המתאימות לכל מצב, בים, ביבשה או באוויר, על מספר ילדים ונתן להם להתרוצץ במגרש משחקים עם ילדים נוספים. התוצאה מלבבת ומעוררת סקרנות רבה בעולם המדיה הדיגיטלית, ואף הגיעה למדור המומלצים של אתר וימאו.
"הפרוייקט מצריך לוגיסטיקה מסובכת", מסביר מוהני את הצורך בגיוס של 24 אלף דולר. "צריך למצוא לוקיישן בטיחותי וטוב עבור ילדים רבים בבת אחת, שייתן תחושה לא מתערבת, כך שהילדים ישחקו באופן טבעי לחלוטין, כשהוריהם גם נמצאים מסביב. אנחנו כבר אחרי חודשים ארוכים של מחקר ותכנון, וטסטים שונים, כדי שיום הצילום שלנו ילך חלק. האתגר הגדול השני שלנו יהיה בשלב העריכה, זיקוק החומרים לכדי יצירה חזקה וברורה, משעשעת ומרגשת. אני מחכה בקוצר רוח להתחיל לפסל את כל חומרי הגלם המעולים שיצאו לסרט אחד וחוויה אחת".