חושבים שהגנים של היום זה לא מה שהיה פעם? אתם צודקים. גני הילדים השתנו כמעט ללא היכר מאז שהספקנו לגדול ולהפוך להורים, וכיום הילדים שלנו סופגים חוויה מאוד שונה. שאלנו גננות, אמהות ויועצות חינוכית מה השתנה. הנה כמה הבדלים עיקריים:
מגן משפחתי לעסק פורח
עם השנים גדל הצורך במספר רב יותר של גני ילדים ובגנים שיכילו קבוצות גיל שונות, ושוק הגנים הפרטיים החל לפרוח. הגן, שהיה פעם קטן ומשפחתי, הפך לעסק מצליח ומכניס שצריך למשוך את הצרכנים שלו – ההורים. לשם כך, הוא מתהדר באבזור חדש, כמות מטפלות גדולה ושיעורי העשרה רבים, לפיהם, הורים רבים בוחרים לאיזה גן לשלוח את הילד. מנהלות של גנים פרטיים מפרסמות את עצמן בעלונים בתיבות הדואר ובשלטי חוצות, ובלא מעט מקרים אפילו פותחות גנים נוספים באזור והופכות אותם לרשת. לגנים יש אתר אינטרנט, או לפחות דף בפייסבוק, וכמובן – מייל שבועי שנשלח אל כל הורי הגן, בו הם יכולים להתעדכן בפעילות השוטפת.
הורים מעורבים יותר
גם ההורים של היום הם לא אותם הורים של פעם. כחברה עברנו שינוי – התפיסה היום היא שהילד הוא במרכז, לעומת התפיסה של אז, בה הילד היה חלק מהחברה. באופן טבעי, מעורבות ההורים בגן ממשיכה את התפיסה הזאת וההורים מתעניינים - איך הילד שלי מתקדם? איפה הילד שלי מוביל?
למעורבות ההורים יש סיבה נוספת – ילדינו מבלים יותר שעות בגן ואנחנו, מצידנו, רוצים להיות מעורבים ביום שעובר עליהם ולדעת מה הם אוכלים, מה הם לומדים ובאלו פעילויות הם משתתפים. הטכנולוגיה של היום רק תומכת ברצון הזה – לרוב הגנים, כאמור, היום יש עמוד בפייסבוק, אתר אינטרנט או לפחות רשימת תפוצה במייל של הורי הגן. אלה מאפשרים להורים להיות בקשר זה עם זה, להתעדכן ולחוות דעה על הנעשה בגן.
ממשחק ילדים להכנה לבית הספר
אופי הגנים העירוניים השתנה עם השנים בעקבות פיקוח צמוד יותר של משרד החינוך והם צריכים לעמוד בסטנדרטים שהוא מכתיב. הדיווח הופך את הגן למכוון מטרה של הישגים קוגניטיביים והכנה ללימודים, וגם ההורים, מצידם, דוחפים לא מעט להכנה לבית הספר כבר מהגן, כך שלילדם יהיה קל יותר בכיתה א'. ברוב הגנים כבר מלמדים את הילדים את תשתית הקריאה והכתיבה, וישנם גנים שאפילו מלמדים אותם מילים ראשונות באנגלית.
שיעורי העשרה
ליווי התפתחותי, חוג מוזיקה, ליטוף בעלי חיים – כל החוגים האלה לא היו קיימים. אם הגננת רצתה לקרב את הילדים לחיות, היא הייתה מקימה בגן "פינת חי" עם ארנב אחד ושני צבים, והילדים היו מביאים בכל יום חסה וקליפות מלפפון בשביל להאכיל אותם. היום, לגנים רבים מגיע מדריך עם בעל חיים אחר בכל פעם והילדים מלטפים אותו ולומדים עליו. זוכרים את חוג הריתמיקה? אז גם הוא השתדרג בכמה רמות. פעם המנחה הייתה מגיעה לגן עם אקורדיון, והיינו שרים ומתנועעים לפי ההוראות שלה. היום כבר מדובר במדריכה שמתמחה במוזיקה ותנועה, והיא מגיעה עם האייפון ומחברת אותו לרמקולים שיש ממילא בגן. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על חוגי אמנות, מדע, יוגה ועוד, שאפשר למצוא בגנים מסויימים.
מסגרת מגיל קטן
בעבר, למצוא מסגרת של פעוטון לילד מתחת לגיל שנתיים היתה משימה לא פשוטה, והרבה ילדים נכנסו לגן בגיל שלוש ומעלה. אמא שרצתה לצאת לעבוד, הייתה צריכה למצוא מטפלת או להיעזר בסבתא (אם היא לא עבדה בעצמה). עם הזמן, יותר ויותר נשים יצאו אל שוק העבודה, ובמקביל – נפתחו בארץ יותר מעונות, פעוטונים ומשפחתונים. כיום, גם ניתן למצוא בלא מעט גנים מסגרת של "תינוקייה", בה נמצאים תינוקות מגיל שלושה חודשים ואילך.
שעות פעילות הגן
השינויים בשוק העבודה הישראלי הביאו גם לשינוי בשעות הפעילות של גני הילדים. פעם הם היו פתוחים משעה שמונה בבוקר עד אחת או שתיים בצהריים, אז הייתה האמא, בדרך כלל, אוספת את הילדים. כיום, כאשר רוב ההורים עובדים שניהם עד שעות מאוחרות, הגנים נסגרים בין השעות ארבע לחמש אחר הצהריים, ובגנים עירוניים רבים קיימות מסגרות של צהרונים. אם זה לא מספיק, ליד מרכזי היי-טק ניתן למצוא גם גני ילדים שפתוחים עד שבע בערב, שם אפילו מציעים לרחוץ את הילד לקראת השינה.
שמות גני הילדים
לאיזה גן הלכתם אתם? "גן רבקה"? "גן שרה"? כשהיינו קטנים, רוב הגנים נקראו על שם הגננת הראשית בגן, והיו גנים ששמרו על שמם גם אחרי שהגננת פרשה. עם הצמיחה במספר הגנים והתמסחרותם, השמות הפכו למסחריים בהתאם עם שמות קליטים שמציגים חזות מודרנית יותר – "גן החסידה", "גן פלסטלינה", "גן טיף וטף" וכדומה.
ייעוץ מקצועי:
ד"ר עדה בקר, ייעוץ והדרכה להורים בגיל הרך
חנה אברהם, גננת וסייעת