קדחת הגנים כבר כאן. ההרשמה התחילה, והמוני הורים מסתובבים עכשיו כתרנגולות שחוטות, בפאניקה מוחלטת, מתרוצצים בין משפחתון לגן, לא יודעים את נפשם מרוב בלבול וחרדה, ומצד שני חוששים שאם לא יפעלו מהר מספיק ילדם היקר לא ישיג מקום בגן הכי שווה בסביבה. השיחות שיתנהלו בימים אלה מחוץ לגנים בין הורים מוטרדים לחבריהם יהיו שיחות שהתנהלו כבר אלף פעמים בעבר, ובמילים אחרות, יהיו מלאות במיתוסים. לפיכך, ריכזנו כמה מהמיתוסים הכי ידועים ומשומשים על גני ילדים, כל אלה שלבטח יעלו לדיון כאשר באים לבחון גן חדש לילד, וביקשנו מאילנה שניר, יועצת חינוכית ומשפחתית ומחברת הספר 'משפחה במחשבה תחילה', שתתייחס אליהם, תאשר, תפריך ותעניק תובנות רעננות.
1. ככל שיש יותר אנשי צוות, כך יותר טוב לילדים
לא נכון. זה אמנם נכון שככל שיהיו יותר אנשי צוות על מספר קטן יותר של ילדים, כך יקבל הילד יותר תשומת לב אישית, אבל כמות היא לא תמיד איכות, והכי חשוב זה שכל האנשים האלה יעבדו כצוות. אם לאנשי הצוות לא יהיה מנהיג, מישהו שיתכנן ויכוון את כולם, על פי תכנית עבודה מסודרת, אין בכך תועלת. חייב להיות חיבור בין אנשי הצוות, שיתוף פעולה, ותחלופה, שלא יקרה מצב בו לכל מטפלת יש את הילדים שלה והיא עושה איתם מה שהיא רוצה.
2. טלוויזיה בגן מזיקה להתפתחות הילד
לא נכון. זו אינה שאלה של רע או טוב. השאלה היא מה המטרה של השימוש בטלוויזיה, ובאיזה מינון היא משולבת. רוב ההורים לילדים קטנים מעדיפים גן על פני מטפלת מחשש שהמטפלת תושיב את הילד מול הטלוויזיה, שהוא יהיה פאסיבי, ושהטלוויזיה תהיה אחראית לתכנים שהוא יקבל. טלוויזיה היא כלי שגם יכול לפתח אם משתמשים בה כחלק מפעילות. יש תכניות הרקדה שאפשר להקרין לילדי הגן שירקדו מול המסך למשל, ועוד לא מעט שימושים חיוביים ומעשירים שאפשר לעשות בה. אי אפשר לנקות את הילדים לחלוטין מהעידן הטכנולוגי בו הם חיים, אבל חשוב שההורים יבררו מתי הטלוויזיה עובדת ובאיזה הקשר.
3. גננת חייבת להיות חמה ומפנקת, קשיחות אין מקומה בגן ילדים
לא מדוייק. גננת צריכה להיות רגישה, בעלת ראש פתוח וגמישות מחשבה, ולהיות נעימה. פינוק אינו דבר הנקשר עם חינוך טוב, והגננת מוכרחה להעמיד גבולות על פי הערכים אותם היא מציגה ואותם יש לקיים, אבל היא תדע לעשות זאת בדרך אסרטיבית שאינה עצבנית או מרוגזת. נעימות היא מילת המפתח פה, גם כשמעמידים גבולות. גננת היא גם המנהלת של כל אותה כיתת הצוות וכל הצוות צריך לעבוד סביב ערכיה, חזונה והתנהלותה.
4. חשוב שיהיה בגן ציוד חדיש ועדכני
לא נכון. לפעמים גן עם חול וצדפים יותר מוצלח מגן שמתהדר בכל המשחקים ומוצרי הטכנולוגיה הכי חדישים. מה שחשוב באמת הוא שיהיה מספיק מרחב, שהגן יהיה מרוהט בבטיחות, שהצבע יהיה נעים, שהתחושה תהיה חמימה ושיהיה נקי. האפקטים פחות חשובים. לפעמים יש בגן את שיא פלאי הטכנולוגיה אבל הגננת אפילו לא יודעת איך להפעיל את השלט. לילדים לא משנה אם הם עושים בצק משחק מקמח ומים או שהם משתמשים בבצק יקר מהחנות. צריך לשים לב שהגן מתחדש מדי פעם, שאין דברים חדים או מסוכנים ושיש שפע של אפשרויות לפתח את היצירתיות, החשיבה, ההתבוננות והסקרנות.
5. מגיל שנה וחצי עדיף גן על מטפלת כדי שתהיה לילד חברה
לא מדוייק. אנו חיים בעידן בו הורים מאמינים שצריך להתחיל אוניברסיטה בגיל אפס, אבל בגיל שנה וחצי עוד לא ממש צריך חברה. מה שכן, הגן מציע יותר מומחים בחינוך, אנשים בעלי ידע של מה מתאים ונכון ללמד ולהעניק לילדים בגיל הזה, ומה ישפר את ההתפתחות שלהם.
מטפלת יכולה אולי לתת יותר חום ואהבה, אבל היא אינה מומחית, ומי שעוסק בחינוך ילדים צריך להיות מעבר לרק טיפוס חם. עבור הורה שעובד עד מאוחר, אני כן ממליצה למצוא משפחתון קטן ונעים בעל צוות אנשי מקצוע איכותיים ורגישים על פני שכירת מטפלת, על מנת שהילד יקבל מספיק גירויים מתאימים.
6. קליק ראשוני עם הגננת הוא הכרחי
לא תמיד. יש פתגם שאומר 'העין אוכלת ראשונה'. אני מאמינה שאם ההורים לא מתחברים או מתלהבים מהגננת הם יתקשו להפקיד בידיה את האוצר הכי יקר שלהם. אבל רושם ראשוני אינו תמיד מדויק ואני ממליצה להתרשם מספר פעמים וליצור תקשורת. רצוי מאוד שיהיה קליק בין ההורים לגננת, בעיקר בגיל הצעיר, בו עוד אפשר לבחור ולהחליף, אבל לפעמים, אם כולם מסביב מתלהבים וממליצים על גננת מסויימת שההורים הספציפיים לא מרגישים חיבור אליה, אפשר גם לעשות נסיון, ולראות.