למי מאיתנו זה לא קרה: הפעוט העלה חום, הורדנו אותו עם נורופן – ועכשיו אנחנו בדילמה: האם לשלוח אותו לגן, בידיעה שהשפעת התרופה תתפוגג בעוד מספר שעות, או להשאיר אותו בבית ולהפסיד יום עבודה?
הוצאה של ילד ממסגרת חינוכית בעקבות מחלה כרוכה בלחץ משפחתי, שקשור לאבדן ימי עבודה של ההורים, ומציאת סידור חילופי לילד בתקופת המחלה שלו. מנגד, לפעמים יש החלטות של צוותים חינוכיים להוציא ילד ממסגרת חינוכית, שאינן מגובות בהמלצות רשמיות, עם הצדקה רפואית.יחד עם זה, במחלות זיהומיות מסוימות, הוצאה ממסגרת חינוכית דווקא מומלצת כדי לשמור על בריאות הילד – וגם כדי להימנע מהדבקה של ילדים נוספים.
המדריך המלא למחלות חורף אצל ילדים במסגרות
"תינוקות וילדים קטנים, שנמצאים במסגרות חינוכיות משותפות כמו משפחתונים, מעונות יום וגני ילדים נמצאים בסיכון מוגבר להידבק במחלות זיהומיות, שמועברות בין הילדים", אומרת פרופ' גליה גריסרו, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ילדים בבית החולים דנה דואק, "המחלות הללו מועברות מהילדים גם לבני המשפחות שלהם ולצוותים החינוכיים במסגרות. ככל שהילדים גדלים, ובעיקר בגילאי בית ספר, שם המגע הפיזי בין הילדים פחות הדוק והילדים יותר מחוסנים, סכנת ההדבקה פוחתת. ברוב המקרים הצורך בהוצאה של ילד מהמסגרת נובע מחוסר היכולת שלו להשתתף בפעילות עקב מחלתו, או בגלל חוסר היכולת של הצוות החינוכי לטפל בו במצב זה. רק במיעוט המקרים הסיבה היא מניעת התפשטות של מחלה שמסכנת את שאר הילדים".
הוצאה של ילד מהגן תימנע את התפשטות המחלה בקרב ילדי הגן?
"לא בהכרח. סביר להניח שהוצאה ממסגרת חינוכית של ילד עם מחלה קלה לא תמנע את התפשטות המחלה. ילדים שמגיעים למסגרות חינוכיות, והם מחוסנים באופן מלא, בדרך כלל לא חולים במחלות זיהומיות שמסכנות את שאר הילדים. אגב, חשיפה תכופה לזיהומים קלים דווקא עוזרת למערכת החיסונית של הילד לפתח חסינות לגורמים זיהומיים שכיחים ותפחית בהמשך את התסמינים הקליניים בחשיפה חוזרת".
אם שאלתם את עצמכם, כמו הורים רבים בעונת החורף, - כאשר התחלואה בשיאה – באילו מצבים עלינו להשאיר את הילד בבית ומתי אפשר כבר להחזיר אותו למסגרת, פרופ' גריסרו מביאה את המדריך המלא:
מתי ניתן להביא את הילד למסגרת, כשהוא מרגיש טוב למרות התסמינים או המצב הרפואי?
- מחלות שמתבטאות בנזלת, כאב גרון או שיעול קל או דלקת אוזניים שאינן מלוות בחום - שיעול קל, לצורך העניין, הוא שיעול שלא מלווה בהתקפים תכופים או ממושכים, לא גורם להאדמה או להכחלה, לא גורם להקאות ולא מלווה בנשימות מהירות או קוצר נשימה.
- כינמת – אם נראו כינים, יש להמליץ להורים על טיפול וסירוק יומיומי. ניתן לחזור למסגרת לאחר התחלת הטיפול. לא מומלץ להרחיק את הילד מהמסגרת.
- ילדים שמחלימים ממחלת שלשולים – אחרי שהשלשול פסק הילדים יכולים לחזור למסגרת.
- דלקת קלה של לחמית העין - שאינה מלווה בהפרשות וללא כאבים בעין, ללא נפיחות בעפעפיים וללא חום. במקרים בהם האודם בעין מלווה בכאבים או בנפיחות בעפעפיים יש להפנות את הילד לבדיקת רופא.
- פריחה – אם מדובר בפריחה מוכרת להורים או שהפריחה הופיעה במסגרת מחלה שאובחנה על ידי רופא ולא מחייבת בידוד.
מתי יש צורך להוציא ילדים ממסגרות חינוכיות עד חלוף המחלה?
- יציאות שלשוליות – בייחוד אם הילד גמול ולא יכול להתאפק. אצל הילדים הלא גמולים, הסימן הוא יציאות ש"גולשות" מהטיטול או יותר משתי יציאות ביום מעל כמות היציאות הרגילה של הילד או מלוות בדם או ריר בצואה.
- הקאות – יש להוציא ילד מהמסגרת החינוכית אן הקיא פעמיים או יותר תוך 24 שעות, אלא אם רופא החליט שההקאות אינן תוצאה של מחלה מידבקת ושהילד אינו בסכנת התייבשות.
- דלקת גרון עם אבחנה של סטרפטוקוק A – יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שאין לו חום במשך 24 שעות לפחות, וגם עד שיחלפו לפחות 12 שעות מהתחלת הטיפול האנטיביוטי.
- קורונה – הילדים יכולים לחזור למסגרת 24 שעות אחרי חלוף החום.
- שעלת – יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שחלפו חמישה ימים מהתחלת טיפול אנטיביוטי או עד שחלפו שלושה שבועות מהתחלת השיעול, במקרה שלא טופל באנטיביוטיקה.
- חצבת – יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שחלפו לפחות ארבעה ימים מהופעת הפריחה.
- חזרת – יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שיחלפו חמישה ימים לפחות מהופעת הסימפטומים.
- אבעבועות רוח – יש להוציא את הילד מהמוסד החינוכי עד שכל הנגעים יבשים. הנגעים מתייבשים לרוב שישה ימים לאחר הופעת הפריחה.
מתי להוציא את הילד מהמסגרת החינוכית, בלי קשר לסוג המחלה?
- מחלה המונעת מהילד להשתתף בנוחיות בפעילויות המוסד החינוכי.
- מחלה הדורשת מהצוות לטפל בילד במידה כזו, שתפגע ביכולת הצוות להמשיך לטפל בשאר הילדים.
- מחלה שההתפשטות שלה מסכנת את שאר הילדים.