לתינוק יש עצירות, מה עושים?

עצירות היא תופעה נפוצה מאוד שמאפיינת כ-10 אחוזים מהילדים. ההגדרה של עצירות מבוססת לא רק על תדירות היציאות, כפי שנהוג לחשוב, אלא גם על מרקם היציאה, כאב בזמן עשיית הצרכים ואפילו גודל היציאות. לא מעט פעמים, העצירות לא משפיעה רק על הילד עצמו, אלא על כל המשפחה ולעתים קיימות גם השלכות על החיים החברתיים של הילדים.

בעוד שמדובר בתופעה שכיחה מאוד, עצירות גורמת לא רק לחוסר נוחות וכאב אלא גם לפגיעה משמעותית באיכות חיי הילדים. בנוסף לכך, עלולים להיות סיבוכים ארוכי טווח במידה והיא לא טופלה בזמן. אז מה חשוב לדעת?

מהי תדירות היציאות בתינוקות?

בתינוקות יונקים תדירות יציאות תקינה יכולה לנוע בין כמה יציאות יומיות ליציאות בתדירות נמוכה של עד פעם בשבוע. גם כשתדירות היציאות היא נמוכה, יש חשיבות לכך שמרקם הצואה יהיה רך.

האם עיכוב ביציאות של תינוקות מצריך פנייה לרופא?

עיכוב במעבר היציאה הראשונה לאחר לידה מעבר ל-48 שעות בהחלט מצריך בירור רפואי. בתינוקות גדולים יותר, אם רואים שיש ירידה בתדירות היציאות, מומלץ להיבדק על ידי רופא הילדים. הרופא יעריך אם מדובר בעצירות או בילד עם יציאות בטווח התקין של הנורמה.

האם עצירות נפוצה יותר בתינוקות?

עצירות יכולה להופיע בכל גיל, אך היא שכיחה יותר בעקבות שינויים שונים המתרחשים בחיי התינוק או הילד: מעבר מהנקה לפורמולה, חשיפה למוצקים, גמילה מחיתולים, ובמעבר לגן או לבית ספר. תקופות אילו מתאפיינות בהתמודדות חדשה של המעי עם מזונות חדשים, שינוי של הרכב חיידקי המעי (המיקרוביום), ושינויים סביבתיים המצריכים הרגלי התאפקות שונים.

מהם המאפיינים של השינויים בהרגלי התזונה ומה הקשר שלהם לעצירות?

שינויים בהרגלי התזונה יכולים להתבטא במרקם הצואה שנעשה לקשה יותר וכתוצאה מכך יש כאב בזמן יציאה. אם הילד חש כאב, הוא עלול להתאפק כדי שהכאב לא יחזור על עצמו, והתאפקות זו מחמירה את הבעיה. בנוסף הצואה נעשית קשה וגדולה יותר. כשהילד אינו מסוגל להתאפק עוד, הכאב בעת היציאה גדול עוד יותר. כך נוצר מעגל העצירות. מעגל זה מחמיר עם הזמן וגורם לאגירת צואה במעי הגס, התרחבות המעי ושינויים (שחלקם אינם מודעים) בהתנהגות הילד בתגובה לגירויים שהוא מקבל מגופו.

האם יש לבצע בירור רפואי בילד עם עצירות?

חשוב לזכור שעצירות שכיחה בילדים, וחלק גדול לא יזדקקו לבירור רפואי מעמיק. עם זאת, חשוב לבצע בדיקה גופנית אצל הרופא, שיכולה לתת רמז להפרעות מבניות ו/או עצביות של מערכת העיכול. במיעוט המקרים יש צורך בביצוע בירור מעבדתי (תפקודי תריס ובדיקת נוגדנים לצליאק). במקרים של עצירות שהופיעה מלידה או בינקות מוקדמת, או בעצירות עקשנית ועמידה לטיפול יש לעתים צורך בביצוע בדיקת מנומטריה אנורקטלית - בדיקה המבצעת הערכה של שרירי הסוגרים ויכולה להדגים הפרעה בתפקוד השרירים או בעצבוב.

איך מטפלים בעצירות?

ראשית חשוב לציין שכדי להצליח בטיפול בעצירות יש צורך בשיתוף פעולה של הילד והמשפחה. במהלך הטיפול חשוב להתייחס הן לצד הגופני (פיזיולוגי) והן לצד הפסיכולוגי. הטיפול משתנה ממקרה למקרה וכולל שילוב של כמה מרכיבים:

• שינוי תזונתי
• שינוי בהרגלים והקניית הרגלי יציאה נכונים
• ריקון של המעי
• טיפול במרככי צואה
• טיפול בתרופות המעודדות התכווצות של המעי הגס
• פיזיותרפיה של רצפת האגן
• ליווי רגשי
• מדובר בתהליך שדורש שיתוף פעולה והתמדה, ולא בטיפול חד פעמי שפותר את הבעיה.

איך עוזרים לילד?

אם הצטברה כמות גדולה של צואה, יש צורך לפנותה כדי לקטוע את מעגל הקסמים של העצירות: יציאות קשות וכואבות שמובילות להתאפקות, שבתורה מובילה להחמרת העצירות ויציאות כואבות וקשות. במקרים של הצטברות משמעותית של צואה, מתחילים את התהליך מריקון מערכת העיכול באמצעות שימוש במרככי צואה/חוקנים במינון גבוה.

האם יש טיפול תרופתי קבוע לעצירות?

לצורך שמירה לאורך זמן על יציאות רכות יש להמשיך טיפול קבוע לתקופה ארוכה (כמה חודשים לפחות). במהלך הזמן הרופא המטפל יעשה שינויים הדרגתיים במינון, תוך הימנעות מהישנות העצירות. בנוסף לטיפול הקבוע, חשוב לדעת מה עושים במקרה שהעצירות חוזרת, כדי לטפל בה בזמן ולהימנע מהישנות של עצירות ממושכת.

עד מתי יש להמשיך בטיפול התרופתי?

עצירות ממושכת גורמת להרחבה של המעי הגס. באמצעות טיפול יעיל בעצירות, נגרום למעי לשוב לקוטרו הרגיל, אך חשוב לדעת שמדובר בתהליך ממושך שיכול לקחת חודשים ולעתים אף שנים.

מה מומלץ לאכול כדי למנוע עצירות?

תזונה עשירה ומגוונת הכוללת סיבים תזונתיים ומשלבת דגנים מלאים, פירות וירקות הוכחה כיעילה במניעת עצירות. חשוב לשים דגש על התזונה ובנוסף להימנע מצריכת יתר של בננות ואורז.