גם אני צפיתי בראיון עם דניאל גרינברג. האמת שהלב שלי יצא אליה, ילדה בת 28 עם שני ילדים קטנים שפנטזיית המשפחה התפוצצה לה בפנים. אבל האמת שלא על זה רציתי לכתוב. רציתי להתעכב על משפט אחד שהיה בראיון שעולה אצל הרבה זוגות ולגביו יש לי דעה לא פופולארית. ממש לא פופולארית.

האם הגבר חייב לקום בלילה לתינוק?

לא. גם האישה לא. זאת אומרת, ברור שאחד מהם כן אבל בהחלט יכול להיות מצב שאחד מבני הזוג לא קם. אז שניה רגע לפני שכולם מאנפרדים אותי במקרה הטוב. אם יש מצב שיש בבית תינוק ואחד מבני הזוג ממש לא יכול לקום בלילה, זה ממש בסדר שהם יחליטו שרק בן הזוג שפחות קשה לו לקום, יקום. בן הזוג שישן בלילה יכול לקחת על עצמו למשל את הבוקר או משהו אחר בתפעול הבית והילדים. הרבה פעמים קורה שאמא מניקה ולכן אין ממש סיבה ששני בני הזוג יקומו. 

רגע ואם לשני בני הזוג ממש קשה לקום בלילה?

שאלה מצוינת. במצב כזה, בני הזוג צריכים לבדוק איך הם יכולים להקל על עצמם. כל זוג עם הפתרונות שלו. יכול להיות שהם יצטרכו לחלוק את הלילות חצי חצי, יכול להיות שיש מישהו שקצת פחות קשה לו החלק הראשון של הלילה ויכול להיות שיהיו כאלה שיעזור להם שעתיים / שעתיים או אפילו להביא אחות לילה שתתגבר את העניינים. 

למה חשוב שבין בני זוג יהיה חוזה זוגי?

תמיד אני מדברת על עניין החוזה בין בני זוג. חוזה הוא הסיבה היא שאין פתרון אחד שנכון לכולם. אני תמיד ממליצה אצלי בקליניקה לזוגות לשבת, להגיד מה קשה לכל אחד, מה פחות קשה לכל אחד ולהבין איך אנחנו יכולים לחלק את המטלות בצורה שתהיה מקובלת על שני הצדדים. נכון, לא תמיד זה יהיה קל אבל זה כן תהיה הרגשה של רצון ללכת אחד לקראת השני.

>> מה עושים כשהילד יוצא כל רגע מהמיטה?

הסלון הפך לחדר השינה 

לרוב בתור יועצת אני לא מדברת הרבה על מה שהולך אצלי בבית אבל במקרה הזה זה בלתי נמנע אז אספר שכשאיילת הגדולה שלנו נולדה היא ממש ממש לא ישנה בלילה וככה מצאנו את עצמנו בעלי ואני ערים שנינו כל היום וכל הלילה. אני הנקתי ובעלי העייף עזר להרדים ולהביא לסלון כוסות מים למניקה העייפה.

כשששחר האמצעי ונוגה הקטנה נולדו, הבנו שלי הרבה יותר קל בלילה ולא רק שיותר קל לי אני אפילו נהנית בחלק מהזמן מההתפנקות וההנקות והסידור שאותו אני הצעתי היה שאני אשן בסלון עם התינוקי החדש איפה שיש לי ספה רחבה ונוחה ונטפליקס וכך היה. הסלון הפך להיות חדר השינה שלי. 

אז נכון, היו לילות קשוחים אבל רוב הזמן התאים לי להיות ערה בלילה ובעלי שיכול היה לקום עירני, לקח על עצמו את הבקרים על מנת שאני אוכל להשלים שעתיים שינה ואז שעתיים ריצה. מודה, ככה אני מתאפסת על עצמי. לא בהכרח ממליצה על זה אבל זה המצב אצלנו. בנוסף, לא היה לילה אחד שלפני שבעלי הלך לישון הוא לא הזכיר לי שאם אני צריכה אותו הוא במרחק 10 צעדים ממני ושאני לא אהסס לקרא לו. הידיעה שאני יכולה לקרוא לו גם הרגיעה אותי, עזרה לי בלילות הקשוחים ויכול להיות שגם השתמשתי בזה כמה פעמים. 

תינוק ישן בעריסה (צילום: Africa Studio, shutterstock)
עכשיו התינוק ישן, אבל זה מצב זמני בלבד|צילום: Africa Studio, shutterstock

אז מה בעצם אני מנסה להגיד?

הדדיות היא לא לחלק את המטלות חצי חצי. הדדיות היא שיתוף פעולה ועל מנת ששיתוף הפעולה יהיה אופטימלי אני ממליצה לדבר ולהבין מה כל אחד יכול ומוכן לתת. זה ממש בסדר אם אחד מבני הזוג לא עושה שום מקלחת עד שהילד בן חצי שנה או שנה כי הוא מפחד וזה ממש בסדר שהורה אחד יהיה יותר אחראי על התקשורת מול המסגרות ועל המעקבים בטיפת חלב. תזכרו תמיד שאתם ביחד בזה. גם כשקשה.

אני אופטימית מידי?

אני יודעת ומכירה בעובדה שיש מקרים שהדברים לא כאלה פשוטים ולא כולם מגיעים להסכמה. בהחלט נתקלתי גם במקרים בהם אחד מבני הזוג באמת לא נתן מספיק מה שהביא לתסכול במקרה ה"טוב" וגם לגירושים במקרה הפחות טוב. אני רק אומרת שעם הניתוח של המצב, הכוונה נכונה וכוונה טובה אפשר להגיע לפתרונות מאוד יצירתיים. אתם מרגישים שאתה לא מצליחים לפתור את הדילמות הזוגיות האלה? תפנו לייעוץ. עייפות יכולה בהחלט להיות חלק מהעניין בגידול הילדים. התסכול - ממש לא חייב להיות שם.