עילאי, בן השנה וחצי, שיחק בבוקר יום שבת האחרון עם אחיותיו בסלון. בשלב מסויים הוא עלה על השולחן ונפל, וקיבל מכה חזקה בראש ובגב.
"בהתחלה הוא עוד בכה", מספר יוני, אביו, "אבל אחרי כמה שניות הוא הפסיק לבכות. אני רואה שהפנים והשפתיים כחולות- מצב של דום נשימה. באותו רגע התחלתי לעבוד כמו רובוט כשאני עושה כל מה שלמדתי בעשרים השנים האחרונות".
עוזיהו השכיב את בנו על האי במטבח והתחיל לבצע עיסויים והנשמות, בזמן שאשתו מזעיקה עזרה. "לא הייתי בטוח למה הוא הפסיק לנשום", הוא מספר. "האם זה בגלל שהיה לו משהו בפה, והנפילה גרמה לחסימה של גוף זר את קנה הנשימה, או שהמכה בראש גרמה לכך". כעבור כדקה עילאי החל לנשום בכוחות עצמו.
מה קורה בנתיים בבית?
"הבנות עמדו לידי ושאלו מה כל הזמן מה קרה אבל אתה מנתק מגע בחשבה. אתה יודע שאתה כרגע מתעסק בלהציל את עילאי. אם לא תהיה קר רוח ומבין מה אתה עושה אתה עלול לפגוע בסיכויים שלו".
הבנת שאתה עושה החייאה לבן שלך?
"אין לי מילים לתאר את זה. זה עובר לך בהבזק בראש שהילד שלך מת ואתה יודע שאתה צריך להציל את החיים שלו, וכל מה שלמדת ב- 20 שנה בעשייה שלך בהצלת חיים אתה צריך ליישם עכשיו. אתה אומר לעצמך אם הצלחת להציל כל כך הרבה אנשים בעבר אין סיבה שלא תצליח עכשיו. פחדתי שמשהו עלול לקרות אבל סמכתי על עצמי".
תוך 7 דקות עילאי הגיע לבית החולים, נושם אבל מעורפל הכרה. רגע לפני שנכנסו לבדיקות הוא כבר חזר לעצמו וצחק וחייך ואז הבנו שאין פגיעת ראש.
"הרגעים האלו חוזרים כל הזמן והדמעות עדיין יורדות. כל הזמן רצות מחשבות מה היה קורה אם לא הייתי שם כי צריך מיומנות וקור רוח. אני מודה לאלוהים שנתן לי את הכוחות להתמודד. הורים לכו ללמוד קורס החייאה זה כל כך חשוב".