מה העונש הראוי על תקיפה של שתי פעוטות שלא יכולות להגן על עצמם? על פי בית המשפט, פיצוי כספי נמוך ומאסר על תנאי.
לפני כשנה הורשעה גננת מאילת בתקיפת שתי פעוטות, לאחר שהודתה במעשה. להגנתה טענה שמדובר במעידה חד פעמית ושמאז לא שבה למקצועה. בגזר הדין בית המשפט התחשב בעברה הנקי ובמחירים האישיים ששילמה ונמנע מלהטיל עליה עבודות שירות.
התוקפת ניהלה גן ילדים פרטי בו התחנכו כ-18 ילדים בגילאי שנה וחצי עד שנתיים וחצי. על פי כתב האישום, באוקטובר 2015 היא השגיחה על כמה פעוטות ששכבו על מזרונים בעוד היא מתעסקת בטלפון הסלולרי שלה. אחת הפעוטות התקשתה להירדם והנאשמת כעסה עליה ומשכה אותה בשיערה ובידה לכיוון מרכז המזרון.
אבל זה לא היה המקרה היחיד שאירע באותו הזמן. הגננת ניסתה להרדים פעוטה אחרת ולכן ישבה לידה וטפחה על גבה. גם ילדה זו התקשתה להירדם והגננת דחפה אותה בחוזקה בידה ובגופה. לאחר מכן היא אחזה בזרועה, הרימה אותה מהמזרון לכורסת ילדים שהייתה בסמוך והושיבה אותה בחוזקה כשהיא מנערת את גופה למספר שניות, בזמן שהפעוטה ממשיכה לבכות.
הגננת הסבירה שבאותו יום הייתה לבד בגן והתקשתה להתמודד עם שתי הפעוטות שבכו מה שגרם לה ללחץ וחשש שיתר הפעוטות יתעוררו. היא הביעה צער וחרטה עמוקה על מעשיה והדגישה כי קודם לאירוע מעולם לא נהגה באלימות כלפי ילדים. לאחר האירוע הבינה את הקושי שלה לעבוד תחת לחץ ולכן לא שבה לעבוד כגננת והיא עובדת כיום כמורה לריתמיקה בגני ילדים.
במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה התביעה את הצורך להרתיע, לא רק את הנאשמת אלא גם מורים ומטפלים אחרים. "מעשיה המקוממים של הנאשמת נעשו בקור רוח ובאטימות, שיש בהם כדי לזעזע כל בעל מוסר ומצפון אנושי", כתבה. היא עתרה להטיל על הגננת ששה חודשי עבודות שירות.
הסנגורית עתרה לבטל את ההרשעה. היא טענה כי העבירות בוצעו בסמיכות זמנים, נעדרות מאפיינים של אכזריות ומהוות מעידה חד פעמית. היא הדגישה את עברה הנקי של מרשתה, עבודתה כגננת מוערכת שנים רבות, אהבתה הרבה לילדים, ונטילת האחריות מצדה. עוד הודגש כי בעקבות האירועים נאלצה הנאשמת לעזוב את העיר בה גרה ושהיא סובלת מהתקפי חרדה ודיכאון.
תינוק הוא אדם
השופט הוסיף כי מעשי הנאשמת פגעו בערך חשוב של שמירה על אמונם של הורי הפעוטות ואמון הציבור בכללותו ביכולתה של מערכת החינוך לספק טיפול מקצועי לילדיהם.
נסיבות אלה לדבריו אינן מאפשרות לוותר על הרשעה.
לעניין העונש הבהיר השופט כי הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשמת הם שמירה על הגוף, שמירה על החיים והזכות לחיות בשלווה. "תינוק הוא בראש ובראשונה אדם, גם אם הוא עדיין קטן מאוד", כתב.
לזכות הנאשמת זקף השופט את הודאתה בהזדמנות הראשונה, עברה הנקי, הבעת הצער והחרטה כלפי הפעוטות והוריהם והמחירים האישיים שנאלצה לשלם. עוד לקח השופט בחשבון את חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים והתרשמות שירות המבחן כי הסיכון להישנות העבירות נמוך.
בסיכומו של דבר גזר השופט על הנאשמת מאסר על תנאי ופיצוי של 1,000 שקל לכל אחת מהפעוטות.
לגזר הדין המלא בתיק 47170-09-17
ב״כ המאשימה: גאל לבון ורפאל אביב
ב״כ הנאשמת: חיה וייסגרבר
עו"ד מיכאל כרמל עוסק/ת בפלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל