אתמול (א') התבשרו עשרות אלפי הורים על שורה של הטבות שמתכננת הממשלה להעניק להורים לפעוטות. אולם במקום חינוך חינם לגילי 0 עד 3, מעדיפה הממשלה להעניק נקודות זיכוי במס. אלה שוות לא מעט כסף, אולם רלוונטיות רק למי שמשתכר סכומים גבוהים מהמשכורת הממוצעת במשק.

בעיה נוספת בתוכנית הממשלה היא שהיא מתייחסת רק לחינוך במעונות סמל (מעונות מוכרים על ידי משרד החינוך של ארגונים כמו ויצו, נעמת, נשות חירות ועוד). מדובר רק בכ-27% מהילדים בגילאים אלה. התוכנית אינה נותנת מענה לרוב ההורים, שבקרבתם אין בכלל מעונות סמל. הורים אלה שולחים את הילדים למעונות/משפחתונים, רובם מפוקחים וטובים, אך יקרים יותר, או משאירים אותם בבית עם מטפלת או בלי, אם אינם עובדים.

אולם מעבר לתכנית ההטבות, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונת הממשלה להרחיב משמעותית את מספר המעונות, מתוך כוונה להפוך את זמינות מעונות הסמל לרחבה הרבה יותר. כך שלכאורה תקיף את כל האוכלוסייה.

דו"ח מבקר המדינה, שפורסם במאי 2022, כבר מתח ביקורת על המענה החלקי של מעונות הסמל ועל הפריסה הבעייתית שלהן. 52% מהפעוטות בישראל מתגוררים בישובים המשויכים לאשכולות חברתיים כלכליים נמוכים (1 עד 4). במחוז ירושלים, שבו יש פי 2.3 יותר אוכלוסייה בישובים באשכולות 1-4 מאשר במרכז, מספר המעונות נמוך ברבע. ומנגד יש מסגרות סמל רבות ביישובים ובשכונות באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (למשל, יש כ-10,000 מקומות במעונות סמל הממוקמים ביישובים באשכולות 9 ו-10).

"היום ברמת אביב ג' הורים יכולים להתלבט אם לשלוח את הפעוט/ה למעון של ויצ"ו או של נעמ"ת, וליהנות מסבסוד מלא, למרות שאינם זקוקים לכך, ואילו בעיירה בדרום, למשפחה קשת יום אין בכלל אופציה כזאת, כי אין שם מעונות סמל, אלא רק פתרונות פרטיים", אומרת עו"ד קרן איוס, יו"ר פורום הגנים הפרטיים.

כדי להתמודד עם סוגיה זו, הודיע ראש הממשלה אתמול שבנוסף לסבסוד מעונות סמל, יורחב משמעותית מספר המעונות הללו: "במהלך חמש השנים הקרובות ייבנו 1,800 כיתות גן חדשות, בדגש על אזורי הביקוש, על מנת לאפשר לכל הורה שמעוניין בכך לשלוח את ילדיו למסגרות המפוקחות... נשקיע יותר מ-2 מיליארד שקלים כדי לבנות עוד מעונות מפוקחים. המטרה היא להגדיל דרמטית את כמות המעונות המפוקחים כדי שיהיה פתרון של מעונות מפוקחים לכל משפחה עובדת. נגיע למצב שבגילאים 6-0 החינוך יהיה חינם," אמר נתניהו.

לא מספיק לכל הילדים

ממשרד החינוך קיבלנו את הנתונים הבאים: יש כיום 2,080 מעונות סמל פעילים ו-5,200 כיתות. כלומר, תוספת של 1,800 כיתות היא הגדלה של כ-35% של מספר הכיתות. מדובר בשיפור, אבל זה עדיין לא מספיק. "כל מעון מחולק ל-3 כיתות גן בהתאם לגילים", מסבירה איוס. "כלומר, מדובר בתוספת של כ-600 מעונות חדשים. בכל מעון יש מקסימום 78 ילדים. כלומר, בניית המעונות החדשים תביא לתוספת של כ-47 אלף פעוטות במעונות שהוריהם ייהנו מחינוך חינם. אם היום נהנים מכך כ-140 אלף פעוטות, אז יגיעו לכ-190 אלף. זה חוק חינוך חינם? אנחנו קוראות לזה ח ח ח".

בגנים הפרטיים לא אהבו את התכנית החדשה של הממשלה. "הודעת ראש הממשלה מדירה שינה מעיני כל הגננות הפרטיות שתחתיהן כחצי מיליון ילדים", אומרת איוס. אנחנו 77% מהענף. מאז הודעת הממשלה אמש ועד עכשיו קיבלתי מאות הודעות שבחלקן הגדול אומרות גננות שהן סוגרות את המעון. הן טוענות ש'הן שקופות' ולא נמצאות בסטטיסטיקה של הממשלה. לא זכור לי כזה חוסר ביטחון בקרב הגננות הפרטיות. יש פער עצום בין מה שהבטיחו לנו במסגרת האסדרה שעובר הענף, לבין התכנית שהוצגה אתמול".

עו
עו"ד קרן איוס|צילום: טלי סקרה

אחת האפשרויות שיכולה להגדיל את מספר הפעוטות הזכאים לסבסוד כמו במעונות הציבוריים היא שיתוף פעולה בין המעונות הפרטיים והציבוריים. זה גם יכול לחסוך כסף בבניית גנים נוספים כשניתן להשתמש בתשתית הפרטית הקיימת וגם להציל הרבה מאוד גננות פרטיות מסגירת העסק. אולם ממשרד האוצר נמסר שלא נשקלה אפשרות להכניס את המעונות הפרטיים למסגרת הממלכתית. "הורים שישלחו את ילדיהם לגן פרטי יקבלו סבסוד רק דרך נקודות הזיכוי", נאמר לנו.

"החינוך הפרטי ימשיך להתקיים"

על אף החשש, לא כל הגנים הפרטיים משדרים לחץ "אנחנו מברכים על כל יוזמה כזו, כי בסוף הורדת יוקר המחיה תורמת לכל האקוסיסטם ולמשולש העדין בין הורים, צוותי חינוך וילדים", אומר יוני אבני, בעלים ושותף מייסד ברשת ניוטון – רשת גנים פרטיים לגיל הרך, "שמעתי בצורה ברורה גם את ראש הממשלה וגם את שר האוצר שמדברים על המשך קיומו של השוק החופשי והמגזר הפרטי. אני שמח, כי אני חושב שקיומו של המגזר הפרטי בתחום הוא סופר חשוב. זה הקטר שמושך את כל ענף החינוך וספציפית את הגיל הרך כלפי מעלה. החינוך הפרטי קיים, ממשיך להתקיים ולעשות חיל".

"נושא כוח האדם לא קיבל התייחסות – לא מבחינה תקציבית וגם לא במילים עצמן ובערכים שהובאו בהצהרה"

יוני אבני, בעלים ושותף מייסד ברשת ניוטון

אבני, מאמין גדול בשוק הפרטי, לא רואה היגיון בהלאמת הגנים הפרטיים בצורה כזו או אחרת. אבל הוא מזהה בעיה אחרת: "לצערנו הווקטור העיקרי שלא ראינו בהצהרה, ועליו אנחנו מבוססים את המודל העסקי, זה כוח האדם. הנושא לא קיבל התייחסות – לא מבחינה תקציבית וגם לא במילים עצמן ובערכים שהובאו בהצהרה. מבחינתנו זה חבל, כי ברור לנו מתוך העשייה שלנו שאין סיכוי לקיים חינוך ראוי בגיל הרך בלי להתייחס בצורה משמעותית לנושא. המדינה יכולה וצריכה להכניס את היד לכיס ולעזור, אבל נדרש איזון והסתכלות רחבה יותר בין שלל הבעיות בענף, וחבל שההצהרה התייחסה לזווית מאוד צרה".

"מ׳ההטבה׳ הזאת יהנו רק 20% מהאוכלוסייה. ההטבה הזאת תהיה רק בגנים מסובסדים ולא בגנים פרטים, שהם כן מפוקחים והתאימו את עצמם לחקיקה של חוק הפיקוח״, אומרת נועה צור שושן, בעלת גן בגבעתיים. ״אוכלוסיית הגיל הרך בישראל התקיימה שנים רבות בזכות המגזר הפרטי ולא תוכל להתקיים בלעדיו עוד שנים רבות, אם כי אני רואה חברים טובים למקצוע שנשברו והחליטו לסגור גנים איכותיים. תחילה נדרשנו להתאים את עצמנו למשרד הכלכלה, אחר כך למשרד החינוך, לעיתים דרישות שונות שעלו לא מעט כסף. אבוי למדינה שכך היא נוהגת באנשי החינוך שלה. אגיד בכנות שאין לי בהכרח תלונות לממשלה הנוכחית, זה שנים רבות שהענף שלנו מוזנח ונמצא במצוקה גדולה בעיקר סביב כח האדם״.

"אין לי בהכרח תלונות לממשלה הנוכחית, זה שנים רבות שהענף שלנו מוזנח ונמצא במצוקה גדולה"

נועה צור שושן, בעלת גן בגבעתיים

היא לא חוששת מהלאמה, אבל כן מההשלכות של התכנית. "באופן אישי אני לא חוששת מפגיעה מיידית. כפי שאמרתי הגיל הרך לא יוכל להתקיים בלי המגזר הפרטי, אבל מבינה את החשש של בעלי גנים בערים אחרות״, היא אומרת ומוסיפה, ״אני כן חוששת מהאווירה ומהעוינות כלפי המגזר הפרטי, כאילו אנחנו גורפים מיליוני שקלים תמורת העבודה המאתגרת שלנו".