לא קל לגדל ילדים. בכל שבוע אתם צופים במשפחה חדשה עם קשיים חדשים ועכשיו זה הזמן לשאול את השאלות על המשפחה שלכם.
השאלות שלכם, התשובות של סופר נני:
נכדה מפונקת - מה עושים?
יש לי נכדה בת 3 הילדה מאז שנולדה כל הזמן פינקו אותה. כיום אי אפשר להגיד לה לא, אסור. אם היא עושה לא טוב ואומרים לה אסור היא נכנסת לחדר סוגרת את הדלת ומתחיל בכי נוראי. או אם היא מבקשת דבר מה ואומרים לה לא או לא עכשיו ולא חשוב אם זה בבית ברחוב או באיזה מרכול אז מתחיל בכי נוראי עם צעקות היא קופצת זורקת את עצמה על הרצפה ולא נרגעת עד שהיא מקבלת מה שרוצא. מה לעשות? (דבורה)
מיכל דליות עונה:
את צודקת. הילדה מאד מפונקת והיא תפסיק להיות כזו רק עם היא תבין ש"לא יוצא לה מזה שום דבר". כרגע, ההתנהגויות הקיצוניות שלה מביאות לה הרבה תשומת לב, הסברים, הפצרות, כעסים, ויתורים - אז למה שתפסיק? על הוריה להודיע לה שמהיום הבכי שלה והצעקות שלה לא יגרמו להם לוותר לה, ואם זה יקרה מחוץ לבית - יחזרו כולם הביתה. להגיד וכמובן לבצע.
קשר בין שתי אחיות
יש לנו שתי בנות. אחת בת שנה ותשעה חודשים ותינוקת בת חצי שנה (שנולדה פגית). האם אפשר כבר להנהיג נוהל של ארוחת ערב משותפת? לגדולה מאוד קשה לשתף פעולה. איך עושים זאת? איזה דברים אפשר בגיל הזה ללמד, מבחינת נקיון, סדר, עזרה בבית אם בכלל? (עינת)
מיכל דליות עונה:
גיל שנה ותשעה חודשים הינו בהחלט גיל בו ניתן להתחיל להנהיג נוהלים והרגלים. לבתך עדיין קשה אך בנועם ובנחישות המשיכי להושיב אותה ליד שולחן ארוחת הערב, לצחצח לה שיניים וכל אותם הרגלים שברצונך שתרכוש. בעקביות ובאדיבות
ילדים חצופים
בעלי איש קבע שנוכחותו בבית אינה יומיומית ולנו 3 ילדים. לפעמים בזמן ויכוח בין הילדים לאבא פולט אחד הילדים ועונה בחוצפה לאביו. יש לציין כי אף אחד מהילדים לא היה מעז לענות לי בחוצפה כזו ולכן בעלי כל הזמן מקניט ואומר "זה החינוך שלך". כשהטענה שלי שאם מדברים אליך בחוצפה תגיב ואל תעבור לסדר היום ותחכה שיעשו את העבודה בשבילך. אבקש את דעתך בנושא (אתי)
מיכל דליות עונה:
דעתי היא שכל אחד מההורים אחראי לקשר שלו עם ילדיו. אם ילדיך מתחצפים לאבא שלהם סימן שהם יודעים שזה אפשרי. אם הוא רוצה שזה ייפסק - הוא צריך לנקוט בצעדים. יש להזכיר לו שעבודת החנוך הינה משותפת וכי יש לו חשיבות רבה בבית גם אם הוא נעדר לתקופות ארוכות.
ילד בדרך והאחות מקנאה
סופר נני שלום, אני בהריון מתקדם כחודש לפני לידה. יש לי ילדה בת שנתיים שישנה איתנו במיטה במשך השנה האחרונה. זה התחיל מזה שהילדה חלתה בדלקת ראות הייתה נחנקת תוך כדי שינה והעברנו אותה אלינו למיטה ללילה ראשון שני וכן הלאה עד היום. איך מעבירים אותה עכשיו מבלי שתרגיש דחויה בגלל התינוק החדש שצריך להגיע? אנחנו הורים די קלים ואסרטיביות לא קיימת בבית, אני לא יודעת למי יהיה קשה יותר לנו או לה? אשמח לקבל תשובה, ולנסות ליישם אותה (יפית)
מיכל דליות עונה:
אם אסרטיביות אינה קיימת בבית, לא תוכלי להרגיל את הילדה לישון במיטתה. וחוץ מזה, אם יש עוד כחודש עד הלידה, עשי זאת כבר היום. יהיו לה כמה לילות קשים ועדיין אין חשש שתרגיש דחויה כי התינוק טרם הגיע הביתה. המסר צריך להיות ברור וחד: לא נוח לי, לא מתאים לי, אני רוצה לישון במיטתי ואת במיטתך