לא קל לגדל ילדים. בכל שבוע אתם צופים במשפחה חדשה עם קשיים חדשים ועכשיו זה הזמן לשאול את השאלות על המשפחה שלכם. שלחו לסופר נני את השאלות שמטרידות אתכם ובכל שבוע נפרסם מספר שאלות שסופר נני ענתה עליהם.
השאלות שלכם, התשובות של מיכל דליות:
האם סבתא צריכה לחנך?
חוה
חוה יקרה,
אי אפשר, לדעתי, לנתק את "עבודת" הסבתאות מהחינוך. אמנם את צריכה זמן איכות איתם, אבל גם בתוך הזמן הזה יש וחייב להיות זמן בו את מחנכת. כל הגבלה (רק גלידה אחת ולא יותר), כל משחק מהנה (אבל בלי סנדלים על הספה), כל ארוחה (עם מזלג ולא עם הידיים) – כולם טומנים בחובם חינוך. ובתוך כל זה, אל לך לשכוח שאת הסבתא ומי שבעצם קובע על הילדים אלו הוריו. תבלי עם הנכדים, תקבלי את השוני של כל אחד מהם ואת הקצב האחר של כל אחד מהם וכאשר את מתקנת או מנסה לשנות, עשי זאת בהרבה אהבה ועם סלחנות לעצמך. הרי כוונתך טובה!
הבת מתקשה לבחור בגדים ומעכבת את היציאה
הבת שלי ילדה מקסימה וגם יש לה גבולות, אבל יש לי בעיה אחת איתה וזה בחירת הבגדים בבוקר. איך אני אמורה להתמודד עם כך שאני בוחרת לה משהו ללבוש והיא מתעקשת ורוצה משהו אחר? לפעמים היא יוצאת לגן עם בכי וזה ממש מתסכל אותי. איך מתמודדים? תודה
שרית
שרית,
יש לכך פתרון אחד: תאמרי לילדה שהיא קובעת מה היא לובשת, כמובן חוץ מבגדי החג והמסיבות. אל תתרגשי אם היא בוחרת חולצה פרחונית עם חצאית פסים. ממש לא נורא. כרגע, קודם כל, יש לסדר את היחסים ביניכן. ואז, כאשר היא בחרה תגידי לה שעוד חצי שעה את יוצאת ואם היא לא תספיק להיות מוכנה עד אז, תיקחי אותה ככה, כמו שהיא, ותבקשי מהגננת שתעזור לה להמשיך להתלבש ולהסתדר בגן. את המשפטים האלה תאמרי עם הרבה כבוד ואהבה לילדה. אין לך מלחמה איתה. אולי קשה לה לבחור. אולי בבוקר היא חשה בלחץ שלך ולכן מושכת זמן. אולי ואולי ואולי. החליטי שאת יוצאת מהמלחמה הזו. וכמובן שתיקחי את הקטנה על הידיים לגן והיא תצרח כל הדרך. קחי אויר. אל תתרגזי. היא כועסת אבל לומדת שאת חייבת לצאת בזמן בכל מחיר. החליטי שאת מלמדת אותה ולא נלחמת איתה ואחרי כמה ימים זה ישתנה. בהצלחה.
הילד מרביץ - מה עושים?
אני אמא לילד בן שנתיים ונמצאת כרגע בחודש השישי להריוני השני. ילדי בד"כ ילד מקסים ונינוח שנעים להיות איתו. בזמן האחרון הוא מרביץ דווקא לי ומנסה כל הזמן לנשוך אותי ולהרביץ לי בכל הכוח. בהתחלה הגבתי בכעס ואף העמדתי אותו בפינה אך נראה כאילו הוא לא מבין אותי ושב להרביץ ולנשוך אחרי דקה.
רציתי לדעת איך להגיב במצב כזה? האם זה קשור להריון?
מעיין
לא מעיין, זה לא קשור להריון, זה קשור לגילו. הוא גילה שהוא ישות עצמאית ושיש ביכולתו לסרב לכם ואף לעשות דברים שאינכם מסכימים איתם. הוא הבין מצוין שאינכם מסכימים. אנא, אל תזלזלו בחכמתו. דווקא בגלל שהוא הבין הוא ממשיך לעשות זאת. למה? כי הוא הבין שזה מביא לו יחס, קשר, הפעלת ההורים. כעס ופליק הם יחס. שיחה והסבר הם יחס. אני מציעה להגיד לו (והאמיני לי שהוא יבין כל מילה) שנשיכות כואבות לך מאד ואם הוא ינשך שוב את תלכי לבכות בשקט בחדר שלך. וכך תעשי. הוא ינשוך אותך ועליך לעשות אחורה פנה, בלי מילה נוספת (הרי כבר אמרת לו מה תעשי, נכון?) וללכת לשכב עצובה על מיטתך. הוא ייגש וינצל ואולי אפילו יבכה ממבוכה – לא נורא. ולא לסלוח מהר. שיעבוד על הקשר. שיבין שהוא מעציב אותך ושלוקח לך זמן להירגע. שתיים שלוש דקות של התעלמות ממנו יספיקו. בהצלחה.
הילדה מפונקת ולא עושה כלום
אני אם חד הורית ויש לי ילדה בת 9. היא ילדה מאוד עקשנית ומפונקת שלא רוצה לעשות כלום מלבד לראות טלוויזיה. היא עונה בחוצפה, כשפונים אליה היא עונה בצעקות, ולא רוצה לשמוע אף אחד. גם בבית ספר, הסיפור דומה. היא ילדה מרדנית, משחקת לבד וגם ירדה בלימודים. אני כבר לא יודעת מה לעשות.
אבקש את עזרתך
ניקול
ניקול,
תביני שהילדה עושה מה שהיא יודעת שהיא יכולה להרשות לעצמה לעשות. אם תחליטי שאין אוכל עד שהיא רוחצת כלים וגם מפנה אחריה, ולא תכיני אוכל, ואם תחליטי שאת לא מכבסת מה שלא נמצא בארגז כביסה ואז היא תרצה ללבוש בגד שלא יהיה בארון כי הוא מונח על הרצפה. ואם תחליטי שאת לא עונה לה עד שהיא מתחילה לענות לך – אם תעשי את זה תתחילי לתת לה את ההרגשה שהיא לא המלכה בעולם הזה. כרגע היא חושבת שהיא כן ואתם, נתיניה, לא שווים שום דבר. זה הרסני לילדה. זה יעבור הלאה מהבית לחברה ואז גם חברות לא יהיו לה. תפקידך להעמיד את הילדה במקום, ומהר, ולא לפחד מאיומים כמו "אז אני לא אוכל" או "אז אני לא הולכת לבית ספר" או "אני לא מדברת אליך" וכו'. הילדה עקשנית? תהיי עקשנית יותר! רק כאשר תפסיקי לרחם עליה היא תלמד להתייחס יפה לבני אדם אחרים.
הילדה לא מסוגלת לישון לבדה
בתי בת ה-7 לא רוצה לישון לבד בחדרה, אלא רק איתי במיטה. כתוצאה מזה, בעלי צריך "לוותר" לה ולישון בחדרה .חשוב לציין שלילדה יש חדר מהמם וחדש .כל ערב הילדה פונה לאביה והוא מוותר.
איפה הבעיה? והאם יש לך פיתרון מהיר ?
בתודה והרבה אהבה אלייך
אילנית
אילנית,
אינני יודעת מה הבעיה של הילדה, אבל אני בהחלט יודעת מה הבעיה בבית. זה הויתור לילדה. בחברה המערבית לכל אחד יש מיטה ובני הזוג ישנים יחדיו ואיך זה שהילדה משתלטת לכם על הטריטוריה? ולמה את מסכימה ולא מעיפה אותה משם? חדר מקסים זה לא מה שגורם לילד/ה לישון שם. ילד ישן במיטתו כי הוא יודע שזה סדר הדברים בעולם שלו ושל משפחתו. כל זמן שבעלך יוותר לה, היא לא תרצה ולא תסכים לישון בחדרה. את לא רוצה אותה שם? אל תסכימי לזה. תתמודדי כמה ימים עם צעקות ומריבות ובכי נוראי עד שהילדה תבין שאת לא רוצה ולכן זה לא יקרה. לא חשוב שבעלך מוותר – זו מיטתך ואת לא רוצה אותה שם. חד וחלק. כאשר המחשבה הזו תהייה לגיטימית בעיניך, תמצאי את הכוח להגיד את זה לילדה. שינה ערבה.