בראיון חושפני ומרגש לתוכנית "טודיי שואו" של רשת NBC סיפרה אניטה טדלדי מארה"ב על ההחלטה לוותר על בנה המאומץ לאחר שניסתה לקלוט אותו במשפחתה במשך 18 חודשים, ללא הצלחה.
לאניטה ובן זוגה יש חמש בנות ביולוגיות אך טדלדי חלמה על אימוץ ילד במשך שנים. לאחר הליך אימוץ מפרך, המשפחה קיבלה את "בייבי די" (הכינוי שניתן לתינוק מאז שהפרשה נחשפה לתקשורת)- תינוק מדרום אמריקה שנמצא עזוב בצדי דרך סואנת.
כשהטלפון צלצל ובישר לה ולבעלה שנמצא תינוק עבורם, אניטה היתה "מאושרת עד השמיים", לדבריה. הם קיבלו ייעוץ מקצועי כדי להפוך את התינוק לחלק מהמשפחה. טדלדי היתה משוכנעת שתהיה מסוגלת להיות אמא טובה לתינוק הקטן אך חזרה בה מן ההחלטה משום שלטענתה לא הצליחה להיקשר לילד.
היא מספרת שהתינוק הגיע אליהם כשהיה בן פחות משנה. הוא סבל מקשיים התפתחותיים ובעיות פיזיולוגיות כמו חולשה ברגליים וראש שטוח משעות שכיבה מרובות בעריסה.
הפרידה: "הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי שאני אוהבת"
"חמישה או שישה חודשים לאחר הגעתו של די, ידעתי שהוא אינו נקשר", סיפרה טדלדי. "ניסיתי למצוא את הדרך אליו אפילו יותר משניסיתי עם ילדיי, אבל לא הרגשתי שזה עובד".
כאמור, אחרי שנה וחצי של ניסיונות מפרכים אניטה הגיעה לתובנה שהיא צריכה להיפרד מהתינוק ולמסור אותו למשפחה אחרת: "רגע אחד הייתי נחושה להשאיר את די כי אהבתי אותו ורגע לאחר מכן הבנתי שאני לא ההורה שיכולתי להיות עבורו, ושעליי לשים את די במשפחה טובה יותר, אצל אמא טובה יותר".
אניטה החליטה להפסיק את האימוץ והחלה במסע לחיפוש משפחה חדשה. היא הסבירה לבנה כי הם אוהבים אותו וכי הוא לא עשה דבר רע שגרם להחלטה: "ברגעים האחרונים שלנו ביחד, הסתכלתי לו עמוק בעיניים ואמרתי לו שאני אוהבת אותו ושעשיתי כמיטב יכולתי".
טדלדי טוענת שחוסר ההיקשרות היה הדדי. היא לא הרגישה שהתינוק נקשר אליה ולא הצליחה, למרות העזרה שקיבלה, להיקשר אליו. היא טוענת שאהבה את התינוק וניסתה לנהוג בו כמו בילד ביולוגי שלה, אבל שעם הזמן התברר שהמשפחה שלה אינה מהווה "שידוך טוב" לדי.
אניטה נעזרה בתרפיסטית ובעובדת סוציאלית כדי להתמודד עם גלי הרגשות העזים שהציפו אותה וגרמו לה להתלבטויות רבות בקשר לעתידו של האימוץ. הראיון הטלויזיוני הוא שלב נוסף בחשיפתה של האם שכתבה על מה שעבר עליה גם בטור שהתפרסם בניו- יורק טיימס.
בטור היא מספרת על התהליך הקשה ועל המפגש עם סמנתה, אמו החדשה של התינוק: "הלבשתי את די באחת התלבושות החמודות שלו- חולצת פולו לבנה ומכנסיים כחולים. קשרתי אותו במושב הבטיחות ונסעתי לפגוש את סמנתה בסניף קרוב של מקדונלס. הנסיעה היתה קצרה אך בכל פעם שהגעתי לרמזור, תקף אותי צער והסתובבתי בחזרה, נחושה לחזור הביתה ולשמור את די אצלי. נסיעה של חמש דקות הפכה לחצי שעה".
לאחר מספר ימים של היכרות הגיע הרגע למסור את די סופית לסמנתה: "בידיים רועדות, הגשתי לה את התיק של די עם הצעצועים האהובים עליו. הבנות שלי צפו ב"בוב ספוג" ואמרו שלום לאחיהן, כמעט בנונשלנטיות, כאילו הוא רק יוצא למן קצר ויחזור בקרוב".
אניטה מעידה שגם אחרי הפרידה היא ממשיכה, וכנראה תמשיך לעד, בתהליך הפרידה ממנו: "תודה לך די הקטן על כל מה שהיית בשבילי, בשבילנו. למרות כשלונותיי, אהבתי אותך בצורה הכי טובה שיכלתי ולעולם לא אשכח אותך".
חשיפתה האמיצה של טדלדי יצרה גל של תגובות סוערות. מצד אחד היא זכתה ללא מעט ביקורת נוקבת על המעשה יוצא הדופן שעשתה אך נשמעו גם קולות אחרים, כאלו המחזקים את ניסיונה הכן של האם למצוא לילד בית חם ומשפחה תומכת.
"קשיים טבעיים שניתן להתגבר עליהם"
דליה לוי פסיכותרפיסטית מומחית בתחום האימוץ מארגון ת.ל.ם המטפל במשפחות מאמצות אומרת כי מדובר בתופעה חריגה: "כל הרעיון של אימוץ הוא לקחת ילד ולשלב אותו במשפחה ללא תנאים. כנראה שלאישה הזו היתה חסימה גדולה בהיקשרות אל הילד הזר.
"אני לא מכירה מקרים כאלו שקרו בארץ, אולי במקרים של ילדים יותר גדולים. יחד עם זאת חשוב להגיד שקשיים של היקשרות לילד מאומץ הם לגיטימיים ומוכרים. זה קושי טבעי שהורים מבטאים ברמות שונות. במקרה של האישה הזו יש מחיר רציני למעשה שהיא עשתה - זו חווית הדחייה השניה שהילד הזה חווה והיא משפיעה עליו גם בגיל כל כך צעיר.
"חשוב לי להעביר מסר שהורים מאמצים שנתקלים בקשיים דומים יכולים לקבל עזרה מקצועית ולעבוד על הקושי. חשוב שתהיה להורים מוטיבציה לפתור את הקושי בשלבים השונים של תהליך האימוץ ואז רוב הבעיות בהחלט ניתנות לטיפול".