כהורה, אחד הרגעים היותר מרגשים ומתגמלים הוא רגע הגילוי וההבנה שאתה והצאצא חולקים עניין וכישרון משותף. הגילוי הזה הוא פתח לעידן ארוך של הנאה ושיתופי פעולה. כך היה במשפחת ג׳ובאניטי האמריקנית, כאשר בתו של האב, פרד, הגיעה לגיל ארבע והחלה לצייר ציורים נהדרים. האב, אמן קעקועים במקצועו, נדלק מהעניין, והוא החל להשלים אותם, לצבוע אותם, ממש כמו בחוברות צביעה של ילדים, והתוצאה יפהפיה.
"אי אפשר לדעת איך הציורים יצאו"
ג׳ובאניטי, שמתגורר עם אשתו ושני ילדיו, פרדי, 8, וסופיה, 6 בדלאוור, נאלץ לבלות עשרה ימים מכל חודש בלאס וגאס, הרחק ממשפחתו, בסטודיו לקעקועים, ונסיעות אלה יכולות להיות קשות ומלאות געגועים. הוא גילה שהטיסות עוברות לו הרבה יותר בכיף כאשר הוא מבקש מילדיו שיציירו לו ציורים לצביעה במטוס. הוא גילה שהפעילות הצבעונית מקלה על הפרידות הארוכות ויוצרת קשר מיוחד בינו לבין הילדים, שממתינים בסבלנות שישוב עם המוצר המוגמר בחיקו.
"מצאתי שזו דרך אחת להישאר קרוב אל הילדים כשאני נמצא רחוק", מספר ג׳ובאניטי. "אני נורא אוהב לצייר ולצבוע, ובציורים האלה, אף פעם אין דרך לדעת איך הם יצאו. לפעמים אני מוצא את עצמי צוחק בקול רם בלי שליטה בזמן הצביעה, והתהליך לא מפסיק לשעשע אותי. זה יותר טוב מלראות סרט בטיסה מבחינתי. אני מת על זה".
כל העסק התחיל, כמו רוב הדברים המוצלחים באמת, כטעות. כאמן, ג׳ובאניטי מסתובב תמיד עם מחברת ציורים משלו, אותה הוא לוקח לטיסות. יום אחד הוא שכח את המחברת בבית והנייר היחידי שהיה ברשותו היה הציור שבתו נתנה לו לדרך. ג׳ובאניטי החליט לצבוע את הציור, וכשחזר הביתה ונתן לה את התוצאה, היא היתה נרגשת ומאושרת. כעת, שני ילדיו של ג׳ובאניטי נרגשים לספק לאבא ציורים וממתינים בקוצר רוח לתוצאות. "הם מציירים לפעמים ציורים מאוד מפורטים בקווים צפופים, ואני צריך לבקש מהם שישמרו על הציורים פשוטים ומלאי אוויר, שיהיה לי איך לצבוע", הוא מסביר.