החיים נראים קצת אחרת דרך עיניים של אמן, וגם חיי משפחה סטנדרטיים ושגרתיים יכולים להפוך ללונה פארק של צבעים בעזרת הדמיון. אב יצירתי שהוא גם צלם חובב שנהנה לשחק עם פוטושופ, מייצר מחיי היומיום שלו עם בת זוגו ושלוש בנותיו הקטנות, עולמות פנטסטיים ומשמחים שיכולים ללמד את כולנו שיעור במחשבה מחוץ לקופסה.
"צריך לזרום עם הילדים"
הדימויים שיוצר וילהלם כולם שמחים וכיפיים, אבל הוא מודה שהעבודה לצד דוגמניות כה צעירות יכולה להיות מאתגרת. "אני חושב שאם החיבור הרגשי שלך לילדים בריא, הם מבינים ברמה מסויימת כמה מה שאתה מנסה לעשות חשוב לך", הוא מסביר, "ואם הם לא מבינים, תמיד אפשר לשחד אותם בממתקים".
המון מהעבודה של הצלם מתרחשת לאחר צילום התמונה. למעשה, את רוב הזמן הוא מבלה כך, מול המחשב. "אם תמונה עובדת מיד לאחר שצילמתי אותה, אני לא תמיד מתערב", הוא מסביר את התהליך האמנותי. "אני רק מנקה אותה, מתקן צבעים, מחדד, מדגיש תאורה וכאלה. אבל האהבה הגדולה שלי באמת היא לחבר יחד דימויים שונים וליצור משהו חדש לגמרי ולא צפוי. אני לא מתכנן לפרטי פרטים לפני שאני מתחיל לעבוד, וקשה לי לומר מאיפה באה ההשראה כי היא לא מגיעה ממקום ספציפי. היה לי המזל לגדול בבית מאוד יצירתי. זו לא היתה משפחה יצירתית מהבחינה שההורים עסקו במקצועות יצירתיים או שיצרו כל הזמן, אבל הדיבורים שלנו היו על נושאים יצירתיים, הבדיחות שלנו וכאלה. אני חושב שאחד המפתחות ליצירתיות טמון בילדות. השני כבר נמצא בגנים שלנו".
לפעמים תכנן וילהלם תמונות שלא צלחו. "לפעמים זה פשוט לא מסתדר. אם אתה רוצה להלביש בת שנתיים בבגד ים, להרכיב לה משקפת צלילה ואז מבקש שתרים רגל באוויר, זה לא תמיד יעבור חלק", הוא מספר מנסיון, "צריך לזרום עם זה. עם הזמן השתכללתי, וכולנו למדנו לעבוד טוב יותר יחד. זמן הצילום כיום הוא קצר מאוד, אבל עבודת הפוטושופ והפילטרים על משהו מורכב יכולה לקחת עד 20 שעות".
וילהלם שומר על הצילום כתחביב בינתיים, ולא מתכוון לעזוב את עבודתו באוניברסיטה. "אני חושב שאיזון מוצלח בין חיי המשפחה והפנאי לחיי העבודה הוא חשוב ביותר", הוא אומר. "התחביב שלי הוא תשוקה ענקית, ויש ימים בהם אני מפנטז שיכולתי להעביר בצורה הזו יותר מהזמן שלי, ולהפוך את התשוקה למקצוע, אבל אז אני חושב: אם התחביב יהפוך לעבודה, מה יהיה אז התחביב החדש שלי?".