לילה הוא נושא לאינספור ריבים בין הורים. לא קיים הבית בו לא נאמר המשפט "תקומי את", או "תקום אתה", בקול לאה ובעיניים טרוטות. ישנם זוגות שעושים ביניהם הסכמים מסודרים בעניין, מחלקים את הלילה לשתי משמרות, או מתחלקים בימות השבוע, אבל בינינו, ועם זה תסכים כל אם עייפה שנענעה אי פעם את בנה התינוק לקצב נחירותיו של בעלה, ברור שנשים קמות יותר. עכשיו זה גם מוכח מדעית.
נשים קמות יותר וערות יותר זמן
על פי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת מישיגן, נשים עשויות להקיץ משנתן ולקום לטפל בתינוק או בילד פי 2.5 מגברים, וכאילו שלא די בכך, ברגע שקמו, הן ישארו ערות לזמן ארוך יותר מאשר הגברים. 44 דקות ערות על כל חצי שעת ערות של גבר.
"במחקר גילינו שאנשים קמים בלילה מכל מיני סיבות", מספרת מנהלת המחקר, שרה בורגארד, פרופסור לסוציולוגיה מהמחלקה לבריאות הציבור של אוניברסיטת מישיגן. "גברים נוטים לקום לבדוק שהדלת נעולה ולהשתמש בשירותים, נשים קמות בעיקר כדי לדאוג לילדים".
במסגרת המחקר, שהופיע ב"עיתון האיגודים הסוציאליים", ניתחו החוקרים נתונים שנאספו ממעל 20 אלף הורים עובדים, במשפחות בעלות שתי משכורות שניהלו יומנים בהם תיעדו את הקימות הליליות שלהם בין השנים 2003 ועד 2007.
בין ההורים לילדים הצעירים מגיל שנה, 32 אחוזים מהאמהות דיווחו על הפרעות בשינה בממוצע בכל יממה, בהשוואה ל-11 אחוזים מהגברים. בין ההורים לילדים בני 3-5 שנים, 3 אחוזים מהאמהות ואחוז אחד מהאבות דיווחו על הפרעות בשינה בממוצע. "מן הסתם, בחצי שנת החיים הראשונה של ילד, הקימות מוטות בגלל ההנקה", אומרת בורגארד. "אבל כנראה שכשהעניין הזה תם, אין משא ומתן חדש על חלוקת התפקידים".
על פי המחקר, הפער בין המינים מצטמצם ככל שהילדים גדלים, אך בשנות ה-20 וה-30 של שני המינים, הפער בשעות השינה נמצא בשיאו. העובדה שאלה הן גם השנים החשובות ביותר לפיתוח קריירה ורווחים משפיעות גם כן על מעמד האישה בשוק העבודה. "איכות שינה ירודה ומיעוט בשעות שינה משפיעים על איכות העבודה ועד יכולת הריכוז במהרה ובאופן מוחשי. זוהי מגבלה של ממש", מוסיפה בורגארד. "מחקרי עבר הראו לנו שמחסור בשינה עלול לגרום גם לבעיות כמו דיכאון".
נשים קמות מבכי; גברים מאזעקת רכב
המחקר שפך אור על נושא נוסף: אחריות הטיפול אינה תלויה במעמסה הכלכלית, אלא במגדר בלבד. "בין אם האשה היתה המפרנסת הראשית בבית או לא, זה לא שינה דבר: 28 אחוז מהאמהות לילדים עד גיל שנה שהן מפרנסות ראשיות, היו אלה שקמו לטפל בילד בלילה, אל מול 4 אחוזים מהגברים שהם המפרנסים הראשיים. מכך אפשר להבין שהאחריות על טיפול בילדים עדיין שייכת באופן גורף לנשים".
סיבה אפשרית לעניין טמונה במחקר בריטי שנערך בשנת 2009 ברשת מעבדות השינה "מיינדלאב", שם נמצא שקול בכיו של תינוק הוא הגורם המעורר מספר אחת עבור הנשים, כאשר אצל הגברים, הבכי לא נכנס אפילו לעשירייה הפותחת של הגורמים המעירים. נמצא כי הגברים עשויים יותר להתעורר מרעש של אזעקת רכב, רוח נושבת או זמזום של זבוב.
"זה נכון שאמהות, בניגוד לאבות, קמות מכל ציוץ של התינוק, ולרוב אלה הן האמהות אשר פונות ליועצת שינה", אומרת עינת מזרחי, יועצת שינה ומדריכת התפתחות תינוקות. "אני, בתור יועצת, מנסה בשלב ראשון כן לערב את הבעל בתהליך. אני שואלת אם יש אפשרות שהבעל יקח חלק מהמעמסה. לפעמים התשובה היא כן, ולפעמים לא. במידה וכן, זה מאוד מקל על הנטל שיש על האם. מבחינת התינוק, כאשר יורד נושא ההנקה מהפרק, אין הבדל אם האם או האב קמים אליו. בתור יועצת הנקה שעובדת בשיטת 'לילה טוב', אנחנו מנתקים את התלות שנוצרת אצל התינוק בין הנקה לשינה, ואז קל יותר לערב את הבעל".