אם אפשר להגדיר במילה אחת את ההורות של השנים האחרונות – היא תהיה "חרדה". בעשור האחרון הורים הפכו להיות הרבה יותר חרדים. הם חרדים ממה הורים אחרים חושבים על ההורות שלהם, מאיך ייראה העתיד הכלכלי של הילדים שלהם ואם הילדים שלהם יסבלו מבריונות בבית הספר. העשור האחרון התאפיין בסופה של מגמות – מ"איפור כמו באינסטגרם" ועד חדי קרן ואימוני כושר וירטואליים. וכמו בעולם האופנה והמזון, גם ההורות עברה שינוי משמעותי. אלה עשרת השינויים המשמעותיים בהורות בעשור האחרון:
סגנון ההורות
הורות ההליקופטר והורות מכסחת הדשא הן ששלטו בשנים אלה. אמנם הסגנונות הללו לא בהכרח חדשים, אך הם עוררו הרבה הדים בעשר השנים האחרונות.
התחלנו בהורות הליקופטר – שבה הורים מנהלים ושולטים בילדים שלהם באופן קיצוני כדי להבטיח הצלחה. לרוב הורים אלה מונעים מחרדה ומקרינים את החרדה האישית שלהם מכישלון על הילדים.
הורי הליקופטר הם כמו הרחפנים שרואים לעיתים חגים מעל חוף הים. הם כל הזמן מרחפים מעל הילד ומנטרים את פעולותיו, ולמרות שהם מצליחים להשיג כמה תמונות טובות, לרוב הם פשוט מטרד.
זמן לא רב אחרי שנגמר הדלק להורי ההליקופטר התפתח סגנון חדש, מעורר מחלוקת עוד יותר מקודמו – הורות מכסחת הדשא. כמו הורי ההליקופטר, גם הורים אלה מעורבים יותר מדי בחיי הילד, אבל במקום רק לרחף מעליו הם מסירים כל מכשול מדרכו על ידי התערבות ישירה מול מה שהם תופסים כמעכב הצלחה. זה יכול להיות טלפון למאמן הספורט כדי לוודא שהילד יהיה בחמישייה הפותחת באימון הבא או למחנך כדי לוודא שהילד לא נכשל במבחן (למרות שכלל לא למד).
אפשר לקוות ולהמליץ שסגנון ההורות הבא שיגיע לקדמת הבמה הוא ההורה "הנוסע". אלה הם ההורים שתופסים את מושב הנוסע ונותנים לילד לאחוז בהגה, יושבים לצדו ומדריכים אותו. המטרה היא לאפשר לילדים לצבור ביטחון ועצמאות תוך ניווט בעולם: "אני אראה את המכשול אבל הוא (הילד שלי) יחליט מה לעשות בקשר אליו, אם הוא יעשה שגיאה שתאיים על בטיחותו אני אקח את המושכות ואהיה ההורה שלו".
ספר ההדרכה להורות ארוך מתמיד|צילום: emily marie-unsplash הצפת מידע
מהפכת המידע אפשרה להורים לחפש בקלות סגנון הורות ולהרגיש מועצמים אך בו זמנית גם מוצפים. כתוצאה מכך, הורים רבים מתקשים לקבל החלטות פשוטות, החל בחינוך לעשיית צרכים ועד מה להביא לילד כמתנת יום הולדת.
פעם ההורה הממוצע יכול היה להתייעץ עם חברים, עם הרופא, עם הוריו ועם בן או בת הזוג. או פשוט לסמוך על האינטואיציה שלו. היום לעומת זאת ההרגשה היא שכל החלטה קטנה כגדולה צריכה לעבור מחקר מעמיק, תיקוף מכמה מקורות ובדיקה חוזרת לפני שפועלים.
ולפעמים יש עוד אבא או אמא בתמונה|אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock הורות משותפת
ההורות המשותפת הפכה לפופולרית בעשור האחרון. יותר ויותר משפחות מגדלות ילדים שלא במסגרת נישואים של אם ואב, לא פעם אלה אמהות ואבות יחידניים או זוג אבות/אמהות. ההורות המשותפת התרחבה מעבר לניהול שני משקי בית. זוגות של הורים גם מחלקים ביניהם בצורה שוויונית יותר את תחומי האחריות, וברקע החברה ממשיכה לקרוא תיגר על נורמות מגדריות שפג זמנן. אבות יוצאים לחופשות לידה, מסיימים מוקדם יותר לעבוד כדי לבלות זמן עם הילדים, נוכחים אחר הצהריים במגרשי המשחקים ומסיעים ילדים לחוגים. הורים עושים יותר ויותר מאמץ להיות נוכחים בחיי הילדים ולבלות זמן עמם. למרות מגמת השוויון, עדיין נשים נושאות בנטל רב יותר באחזקת משק הבית.
כמה תמונות אתם צריכים?|צילום: Shutterstock הורות משתפת (sharenting)
כדי להבין עד כמה השתנתה ההורות בעשור האחרון, הציצו בכמה תמונות יש לכם כרגע בטלפון. ככל ששיתוף תמונות בפייסבוק ובאינסטגרם הפך לפופולרי, הצטרפו גם ההורים – והם משתפים תמונות של הילדים שלהם. הורים מציפים את הרשתות החברתיות בחדשות הכי חמות בנוגע לילדים שלהם (תמונות, סרטונים, אבני דרך ועוד). יש הורים שאוהבים את המשוב המיידי, אחרים מרגישים בושה בבחירות שעשו בהעלאת פוסט או תמונה והפכו לזהירים יותר. הרשתות החברתיות הובילו גם לעידן חדש של ביוּש (שיימינג) הורי.
זה לא כל כך חדש|צילום: oneinchpunch, Shutterstock הורות להט"בית
הכרה בזוגות להט"בים ופתיחת אפשרות הפונדקאות והאימוץ גם בארץ הובילה ילדים והורים רבים לאתגר את הסטראוטיפים ההטרו-נורמטיביים ולהרחיב את התפיסות לגבי גיוון.להתנתק כדי להתחבר
בעשור האחרון עברנו לבצע כמעט את כל הפעולות היומיות שלנו דרך הטלפון. קניות, בנקאות, עבודה, תמונות, הודעות, רשימות, בידור, קריאת ספרים ואפילו שיחות עם הרופא. אמנם אנחנו יותר מחוברים לניידים שלנו מאי פעם, אבל עוד ועוד הורים מתחילים להכיר בערך של התנתקות ועושים מאמץ מודע להיות נוכחים יותר בחיי הילדים. הם מנסים לשים את הטלפון בצד, להימנע מריבוי משימות ולעודד זמן משפחה משותף.
לפעמים צריך לטפס על הר כדי להתנתק|צילום: צילום עצמי התמכרות למסכים
הטלוויזיה קיימת כבר עשורים רבים, והורים תמיד הזהירו ילדים מצפיית יתר. עם זאת, היום התמכרות לניידים היא כבר עניין משמעותי בין הורים לילדים. הורים צריכים לריב על זמן המסך בטלפון, בטבלט, מול הטלוויזיה ובקונסולות המשחקים. מסכים נמצאים כמעט בכל מקום, ומציאת האיזון היא מאבק מתמיד.
ניתוק ילדים מהמסכים הפך למאתגר ביותר והחרדה מהתלות הדיגיטלית שהם מפתחים הופכת לממשית ומוחשית. כדי לסבך את הדברים, הורים רבים נותנים טלפון חכם בגיל צעיר למרות שזה מחמיר את ההתמכרות לצד האצה בהתנהגויות לא מותאמות גיל המופיעות בשלבים התפתחותיים מוקדמים מאוד ותופסות את ההורים בהפתעה.
לא מפסיקים|צילום: Shutterstock הרווחה הרגשית של הילד
שיחות בעניין הרווחה הרגשית של הילדים הפכו להיות שכיחות יותר. בני דור ה-Z והאלפא, גם בעקבות משבר הקורונה והלגיטימציה שקשיים נפשיים מקבלים ברשתות חברתיות כמו טיק-טוק, נוטים יותר לבקש עזרה מקצועית. לצד זה יש עלייה בבעיות חרדה ודיכאון כתוצאה מעומס מוגבר בלימודים, רשתות חברתיות וריחוק חברתי.
מה עובר עליהם?|צילום: Africa Studio, shutterstock מודעות להסכמה
תנועת #metoo שינתה את האופן שבו ילדים לומדים אוטונומיה על גופם כבר בגיל הגן. מסירוב לדגדוגים וחיבוקים לא רצויים ועד רופאי ילדים שמסבירים לילדים באיזה מקומות בגוף אסור לאחרים לגעת בהם. הילדים של היום גדלים עם מודעות גבוהה הרבה יותר והבנה של מהי הסכמה.
זמן להתקדם|אילוסטרציה: andrea tummons, unsplash העצמת בנות
השוויון המגדרי קיבל דגש, והורים ממוקדים יותר מתמיד לגדל בנות שיהיו בטוחות בעצמן, חזקות ואמיצות. הנורמות מתפתחות כל הזמן, אך ההורות נשארת נטועה באהבה עמוקה ומניעה משפחות לעשות כל שביכולתן כדי לתמוך בגדילה ובהתפתחות הילדים ולהבטיח להם עתיד טוב.
רן בראון הוא מנהל מכון מתבגרים, עו"ס, מנחה ומדריך הורים ומתבגרים, מנהל קהילת "להיות הורה רלוונטי" בפייסבוק