דניאלה ואמיר (שמות בדויים) הכירו והחליטו להביא לעולם ילדים בדרך של הורות משותפת, ללא מערכת יחסים. הדבר לא עלה בידם למרות הניסיונות, עקב פגם גנטי.

בשנת 2008 הכירה דניאלה את אסנת והן ונרקם ביניהן קשר רומנטי. דניאלה שיתפה את אסנת ברצונה לממש הורות משותפת עם אמיר ובקשיים הרבים שחוותה. אסנת הסכימה לתרום ביצית לדניאלה ושתיהן פנו לבצע את הפרוצדורה הרפואית של שאיבת ביציות וקיבלו אישור מהיועצת המשפטית של משרד הבריאות לפיו דניאלה אמנם תירשם כאימם של התינוקות שיגיעו לעולם באמצעות הביציות של אסנת, אך אסנת תוכל לאמץ אותם ולהירשם גם היא כאימם.

הביציות של אסנת נשאבו, הופרו בזרעו של אמיר והושתלו ברחמה של דניאלה ובאמצע 2011 נולדו לשלישייה המאושרת זוג תאומים אשר נרשמו במרשם האוכלוסין כילדיהם של דניאלה ואמיר. כשהיו הילדים בני ארבעה חודשים חתמה השלישייה על הסכם בין הורים, שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט, בו הסכימו שלושת הצדדים כי בכוונתם ליצור מסגרת שיתופית בה כל ההחלטות הנוגעות לגידול הילדים יילקחו באופן משותף על ידי שלושתם וכי אסנת תיטול חלק פעיל בחיי הילדים.

בנוסף, הסכימו השלושה כי אף שמעמדה של אסנת לא מוסדר באופן רשמי מול המדינה, הם מצהירים כי גם כמקרה של אסנת ודניאלה ייפרדו, היא תמשיך לקיים מערכת יחסים עצמאית הורית עם הילדים ואף הביעו את רצונם להפוך את אסנת לאפוטרופוס של הילדים באמצעות צו בית משפט ככל שיתאפשר.

אלא שבשנת 2014 אסנת ודניאלה נפרדו. אסנת עזבה את הבית, הילדים המשיכו להתגורר עם דניאלה ואסנת הגישה תביעה להסדרי ראייה עם הילדים וכמה חודשים אחרי גם תביעה להצהרת אימהות לפי ההסכם המשולש עליו חתמו רק לפני כמה שנים.

חוות דעת שהוגשה לבית המשפט מטעם מומחה נכתב כי מהבדיקות שנעשות עלה בבירור כי שני הילדים קשורים מאוד לשלושת הוריהם וכי ניסיון לעקור את "אמא אסנת" מחייהם הוא הרסני עבורם וכי לשלושת הילדים שלושה הורים ביולוגים ופסיכולוגים

דניאלה ואמיר התנגדו לבקשתה של אסנת בטענה שתרומת הביצית ממנה התאפשרה רק לאור וויתורה על כל זכויותיה המשפטיות כלפי הילדים וכי ניתן לאפשר לה קשר איתם, אבל לא מעמד של אם. עוד הם טענו כי ריבוי הורים לא עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים ופוגע ביציבות חייהם.

חוות דעת שהוגשה לבית המשפט מטעם מומחה נכתב כי מהבדיקות שנעשות עלה בבירור כי שני הילדים קשורים מאוד לשלושת הוריהם וכי ניסיון לעקור את "אמא אסנת" מחייהם הוא הרסני עבורם וכי לשלושת הילדים שלושה הורים ביולוגים ופסיכולוגים. המומחים אף המליצו לעגן באופן משפטי את הורותה של אסנת מול הילדים באופן שינכיח עבור כל בני המשפחה את העובדה כי מקור הלגיטימיות שלה כהורה אינו נובע מהסכמתם של דניאלה ואמיר. המומחים אף המליצו כי המדינה תכיר באסנת כהורה שלישי ושבית המשפט ימנה אותה כבר עכשיו כאפוטרופוס נוסף לילדים.

במרץ 2019 קיבל בית המשפט השלום את התביעה של אסנת והורה למשרד הפנים לרשום אותם כאם נוספת. אסנת ואמיר לא השלימו עם ההחלטה והגישו ערעורים על ההחלטה לבית משפט המחוזי. השופטים שאול שוחט, נפתלי שילה ועינת רביד החליטו לקבל את הערעור ולבטל את פסד הדין בטענה שאין דבר כזה הורות משולשת בחוק הישראלי. עם זאת, הם הורו לאמיר ודניאלה לקבל את הסכמתה של אסנת בכל החלטה שקשורה לחינוכם או בריאותם של הילדים, מגוריהם, נסיעות, חוגים וטיולים ובכל נושא אחר הקשות לגידולם ולהקפיד על הסדרי ראייה עימה.