הורים גאים: איך מסבירים לילד שיש לו שני אבות?

הפרק המאלף בסדרה "אמא מחליפה" ששודר אמש בערוץ 2 סיפק לצופים הצצה נדירה ומרתקת למשפחה מיוחדת במינה; איאן ודניאל צ`סיר-טרן, זוג הומוסקסואלים דתיים, שמגדלים יחד שלושה ילדים מאומצים ממוצא אפרו-אמריקאי, מוכיחים שזה ממש לא משנה אם לילד יש שני אבות או אמא ואבא כדי שהוא יהיה ילד מאושר, אהוב שגדל בסביבה תומכת ורגישה.

יותר ויותר משפחות חד מיניות מחליטות לעשות את הצעד האמיץ ולממש את הצורך בהקמת משפחה. ההחלטה היא מורכבת וסבוכה מיסודה, ובפני זוגות חד-מיניים עומדים קשיים ולבטים ייחודיים. ביניהם כיצד לבצע את המהלך- פונדקאות או אימוץ, איך מסבירים לילד שיש לו שני הורים מאותו מין ואיך מתמודדים עם תגובות של הסביבה.

בלי רגשות אשם

פרופ' עמוס רולידר, ראש המכון להבנת קשיי התנהגות של ילדים במכללה האקדמית של עמק יזרעאל טוען שקודם כל בני הזוג צריכים להפנים, שכל תא משפחתי הוא תא משפחתי לגיטימי. המסגרת או השם שניתנים לתא הזה הם לא העיקר אלא התוכן שיוצקים לתוכו: "העובדה שילד גדל בבית של הורים חד-מיניים היא לא נקודת ההתחלה של המסע ההורי. ההורים צריכים קודם-כל לספק לילד צרכים בסיסיים ואוניברסליים כמו סביבה מאוזנת ורגישה- ממש כמו בכל בית. עם הסוגיות הספציפיות של גידול ילדים בבית שבו ההורים הם בני אותו מין, יש להתעסק באופן נקודתי- ברגע שהן עולות. בראיה הרחבה זה לא מה שצריך להוביל את המדיניות החינוכית בבית וחשוב לא להתחיל עם ההרגשה שאתה מביא ילד לעולם של קשיים ושונות". לאחר שקיבלתם החלטה עקרונית על הקמת המשפחה, אפשר להתחיל לחשוב על האיך, כמה ולמה.

שלב ראשון: תיאום ציפיות בין בני זוג

כמו בכל יום בשעה ארבע מחכים ילדי גן "תות" שיאספו אותם מהגן. לנעה הקטנה אין התלבטות מי יבוא לאסוף אותה היום. התשובה היא תמיד אותה תשובה- אמא!
רחלי ואירית, בנות זוג והאמהות של נעה, מספרות שההחלטה להקים משפחה הייתה סבוכה וממושכת אך למרות כל הקשיים שבהקמת משפחה חד-מינית היה להן ברור שיעשו זאת. אירית, ששימשה בעבר כמדריכת כושר ועוסקת כיום בקואוצ'ינג לספורטאים, היא זו שנכנסה להריון ונשארה בבית עם נעה. בעתיד, הן מקוות, גם רחלי תכנס להריון והמשפחה תתרחב לארבע נפשות. "צריך להבין", היא אומרת, "שחלוקת התפקידים במשפחה חד-מינית היא הרבה יותר מורכבת. אין את הקטגוריות המובנות של "אמא" ו"אבא" וכל מה שבדרך כלל נובע מהן. לפני שנכנסנו לתהליך ישבתי יחד עם רחלי ועשינו תיאום ציפיות. מי תעבור את ההיריון הפיזי, מי תיקח את חופשת הלידה, איך נחלק בינינו את עניין הפרנסה ועוד". אורית מרגיעה ואומרת שגם אם נראה שהתהליך הוא שכלתני או אפילו טכני, ברגע שהחיים המשפחתיים נכנסים למסלול מסוים העניינים נהיים פשוטים בהרבה.

פרופ' רולידר מדגיש כי סוגיות של ארגון הן סוגיות שרלוונטיות לכל סוג של משפחה ומה שהכי חשוב הוא לתת לילד את הביטחון והאמונה בתא המשפחתי שלו. ברגע שהביטחון קיים, הילד ירגיש שהמשפחה שלו היא משפחה לכל דבר ובבוא העת יוכל גם להתמודד עם שאלות או הצקות של הסביבה שמקיפה אותו.
בלה מרגלית, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית המתמחה בטיפול בילדים ונוער רואה בשלב ההתארגנות המשפחתית הזדמנות מצוינת לטיפוח הקשר הזוגי: "'במשפחה "סטנדרטית' בני הזוג פחות מדברים על הרצונות והצרכים שלהם ומרחב השותפות הוא הרבה פעמים מצומצם. דווקא זוגות חד- מיניים שנתקלים בקשיים בשלבי ההקמה של התא המשפחתי, עשויים להרוויח מהם בטווח הרחוק".

איך מתמודדים עם תגובות מהסביבה?

פחדים, מריבות ותחושה של עייפות בלתי נגמרת הם אלמנטים מוכרים בחייו של כל הורה. במקרה של משפחה חד-מינית מצטרפים לבליל מורט העצבים הזה קשיים נוספים.
למרות שמשפחות שכוללות הורים חד-מיניים הן כבר לא תופעה נדירה, הן עדיין גוררות תגובות רבות ומשחררות לאוויר העולם לא מעט דעות קדומות.

אירית מספרת שבסביבה בה היא מתגוררת יש כל כך הרבה צורות של משפחות שנעה הקטנה לא מרגישה שונה. בין שלל ילדי הגרושים והחד- הוריים היא לא מקבלת יותר מדי תשומת לב. "רק כשאנחנו יוצאות מאזור המרכז אנחנו הופכות לפעמים לסוג של אטרקציה. לכל הנפשות הטובות שמודאגות מאיך הבת שלי תתמודד עם שלבי ההתבגרות המינית שלה אני עונה שתסביך אלקטרה יופיע בבית שלנו רק אם אחד המזגנים יתקלקל".

כדי להתמודד עם תגובות מאתגרות או שליליות של החברה, על ההורים להכין את הילדים לכך מראש, בלי התנצלויות ובאופן טבעי. פרופ' רולידר טוען "שסביר להניח שהסוגיות החברתיות יתחילו להציף את הילד בסביבות גיל שלוש. אם הילד עוד לא קיבל תגובות בגן, כדאי לשבת אתו ולהסביר לו שכמו שלעומר או שחר יש אבא ואמא, כך לו יש אמא ואמא או אבא ואבא. ככל שהשיחה תעשה בטבעיות ובנינוחות כך הילד יקבל את המסר שהמשפחה שלו היא לא יוצאת דופן".

ומה קורה כאשר הילד כבר נפגע וספג הערות מעליבות או פוגעות?
"במקרה כזה צריך לקיים בדיוק את אותה השיחה ולא להיכנס למקום של התנצלויות. יחד עם זאת, במקרה כזה, חשוב ליידע את הצוות החינוכי- הגננת או המורה, ולמצוא ביחד דרך כדי שהילד יחוש הגנה ובטחון גם מדמויות נוספות, שאינן ההורים שלו". מרגלית מוסיפה כי גם למשפחה המורחבת יש כאן מקום חשוב. אם הסבא והסבתא, הדודים והדודות יספקו לילד מסגרות תמיכה וקבלה נוספות, יהיה לו קל יותר להתמודד עם התגובות. "כדאי לזכור", היא אומרת "שרוב הילדים מתמודדים עם עלבונות והצקות מילדים אחרים, ושזו דרך הטבע".