בימינו הפכה ההורות לנושא מדובר כל כך, מדובר עד כדי כך שמרוב אינפורמציה והתפלספויות, לפעמים קשה לדעת איפה אנחנו עומדות בסקאלה בין אמא טובה דיה לבין כזו שצריכה לחסוך לפסיכולוג עבור הילד. צוות מומחי הורות של תוכנית הבוקר האמריקנית ׳טודיי׳, פיתחו שאלון קצר, בן שש שאלות בלבד, שאמור לתת לאמהות את התשובה ולגרום להן לעשות בדק בית, אחריו, כמובן, יסיקו מסקנות וישפרו את דרכיהן. אנחנו ביקשנו מרוני לנגרמן זיו, מדריכת הורים ומאמנת אישית להורים ומתבגרים, מוסמכת ממכון אדלר, לתת את הזוית הנוספת והמיוחדת שלה לכל שאלה.
שש השאלות הן פשוטות, אבל אין באמת תשובה לא טובה. הן מוצעות כניצוץ למחשבה ושיחה, על מנת לתת פרספקטיבה ולא כדי לייאש או להשפיל. מוכנות?
1. האם צעקת היום?
צעקות מיד גורמות לרגשות אשמה. המילים הקולניות והזועמות נפלטות מהפה ומזמנות תחושות קשות ורצון להחזיר את הזמן לאחור, בעיקר כשמושא הצעקות הוא ילד קטן. יש לנו את האפשרות לשלוט בזה. כדאי לדאוג שהחיים שלנו יהיו מספיק מלאים כך שהמונוטוניות שבגידול הילדים לא תגרור אותנו מטה לתוך חור שחור. כשאנחנו משקיעים בעצמנו ומספקים את צרכינו, ההתנהגויות המרגיזות של הילדים מצליחות לעצבן הרבה פחות. אם צעקת היום, כדאי שתקחי לך זמן לעצמך. זה לא גילטי פלז׳ר. זה נחוץ למען השלווה שלך.
רוני לנגרמן זיו: ״מצד אחד אנחנו יודעים שלא טוב לצעוק על הילדים, מצד שני אנחנו רק בני אדם, ולעתים עולים על גדותינו. אז אני רוצה לומר קודם כל: זה בסדר! אנחנו לא אמורים להיות הורים מושלמים, ובכך אנחנו נותנים גם דוגמה לילדים שגם מהם אנחנו לא מצפים להיות מושלמים. כלל ה-70/30 אומר שאם 70% מהזמן התנהלנו כמו רצינו (בנועם, ביחסים טובים) ורק 30% מהזמן יצאנו מכלינו – הילדים קולטים את האווירה הכללית בבית ולא את המעידות החד פעמיות, והכל בסדר. בנוסף, אם אני צועקת על הילד הלא נכון בזמן הלא נכון, אני בהחלט יכולה להתנצל ולהסביר: "סליחה, לא התכוונתי לצעוק עליך, הבוס שלי עצבן אותי והייתי על הקצה. אוהבת אותך"; בתשובה לשאלה שבכותרת, חשוב המינון: אם צעקתי היום פעם אחת, זה סביר, אך אם כל היום שלי מתנהל בצעקות, זה הזמן לא רק לקחת נשימה או זמן לעצמי, אלא גם לענות בכנות על השאלה: האם הצעקות שלי פוגעות ביחסים עם הילדים, באווירה בבית? האם אני רוצה אחרת? ובהחלט אפשר!״
2. האם הילד שלך בכה לפני 9 בבוקר?
השאלה הזאת לא רלוונטית לאמהות לתינוקות, אבל אם הילד כבר יותר גדול, ובוכה בבקרים, כדאי לבדוק שהוא ישן כמו שצריך ושהוא שבע. חוסר שינה ורעב יכולים לגרום לבכי בכל גיל, וילד שבע שישן טוב הוא נעים יותר לבריות בבוקר. גם ילד בן שש עלול לסבול משינה לא טובה או מרעב. כדאי להתחיל כל בוקר באוכל בשעה קבועה, ולהעניק לילדים שגרה ברוכה. לפעמים הדברים החשובים הם מאוד בסיסיים, וקל לשכוח אותם.
רוני לנגרמן זיו: ״ילדים, כמו גם מבוגרים, זקוקים לשינה טובה ולארוחת בוקר. גם אם אין לנו זמן ואנחנו ממהרים, את ארוחת העשר שלהם במסגרות החינוך ייקח עוד שעתיים עד שהם יאכלו, ולכן כדאי לקחת לדרך משקה יוגורט/ חטיף אנרגיה או דגני בוקר בריאים בשקית, וכמובן משהו לשתות; חשוב לציין שתחושות הרעב והעייפות לא בהכרח יבואו לידי ביטוי בבכי: זה יכול לגרום לחוסר שקט, חוסר שיתוף פעולה איתנו ועם הצוות החינוכי, תחושה כללית לא טובה, מריבות עם האחים והחברים וכן הלאה. כולם מכירים את פירמידת הצרכים של מאסלו: קודם הצרכים הבסיסיים ואחר כך התפקוד בחברה, ואת הפתגם הידוע של חז"ל: אם אין קמח, אין תורה. אנחנו לא פנויים להתפתחות לפני שצורכי הגוף מסופקים.״
3. האם הילד שלך ישן מספיק?
שינה משפיעה על ההתפתחות הרגשית, הפיזית והקוגניטיבית. רבים מהילדים של היום שמנים ומדוכאים בגלל חוסר שינה, וזה מעגל קסמים איום. מחסור בשינה הוא דבר שנבנה ונצבר, והרגלים ברורים וחזקים מגיל צעיר הם הבסיס לבריאות ולהצלחה. כשילדים לא נמצאים בלוח זמנים ברור ומסודר ולא ישנים מספיק, הכל קורס כמו מגדל קלפים. חשוב לשמור על ההרגלים של הילדים ועל לוחות הזמנים. זו אחריותו של ההורה.
רוני לנגרמן זיו: ״ילדים זקוקים לסדר יום קבוע ולשגרה ברורה. כשאנחנו כהורים "זורמים" עם החיים ואין לנו כוח להציב גבולות לענייני ארוחות ושינה - זה פוגע בהתפתחות הילדים. ילדים זקוקים לגבולות, סדר ויציבות בחייהם. הם זקוקים למספר שעות שינה קבוע בהתאם לגילם, וכן חשוב להקפיד על מספר שעות מסכים. אנחנו נוטים בקלות להיות מחוברים למסכים בעצמנו, וכך גם הילדים. ילדים, וגם מבוגרים, זקוקים לגיוון בפעילות – לפעילות חברתית, לפעילות ספורטיבית, לפעילות קוגניטיבית, ולא רק ל"פעילות" פאסיבית. חשוב גם לזכור שצפייה ממושכת במיוחד לפני השינה פוגעת באיכות השינה, מאחר שהיא משבשת את פעילותו של הורמון השינה, המלטונין.״
4. האם הילד שלך אכל ארוחה טובה היום?
כל עוד ההורים דואגים שהילד לא רעב או צמא, ושהוא ניזון מאוכל מגוון, אפשר להירגע. לא צריך להשתגע. אם הוא אוכל מדי פעם ג׳אנק פוד לא יקרה לו שום דבר, כל עוד התזונה מאוזנת. הנטייה של הורים היום ליצור לילדים ארוחות אורגניות כמו שהם ראו בפינטרסט לוקחת פעמים רבות מזמן האיכות המשותף. כל עוד הילד אוכל בצורה מסודרת, ההורים יכולים לשבח את עצמם.
רוני לנגרמן זיו: ״אחד הדברים שמעודדים ילדים לאכול הוא שיתופם בהכנת הארוחה: ככל שייקחו חלק בכך, יגדל הסיכוי שהם ׳יאכלו את מה שבישלו׳. רוצים להכין ארוחה מושקעת ומגניבה כמו שראיתם בפינטרסט? זה יכול להיות זמן איכות משותף נפלא! מגיל מאוד צעיר ילדים יכולים לקחת חלק בבישול ובאפייה: להביא את הכלי המתאים, לבחוש, לקרוץ עוגיות, ואפילו לחתוך בסכין פלסטיק. המחיר: אולי לא ייצא מושלם כמו בפינטרסט, אך הרווח: עצום! הרווחתם זמן איכות עם הילד, וכמובן ארוחה שתערב לחיכו.״
5. האם חיבקת ונישקת את הילד שלך היום?
כל המחקרים מראים שהמגע הפיזי חשוב ומעורר את כל ההורמונים השמחים והבריאים בגוף, שמגע מעורר אמפתיה וקרבה בין אנשים, ומחקר חדש של אוניברסיטת UCLA מציע שהורה חם ומחבק עשוי להשפיע לטובה על בריאותו של הילד לכל חייו, ולמנוע מתח בילדות. אם עוד לא מישמשתם את הילדים היום, הנה סיבה טובה לעוף על זה.
רוני לנגרמן זיו: ״רוב המשפחות בישראל יכולות לסמן וי בקלילות על הסעיף הזה. אם בדורות הקודמות היו עוד קרירות וריחוק בין הורים לילדים, בעיקר בעדות מסוימות, היום רובנו מרעיפים חום ואהבה על ילדינו, שזה ללא ספק תורם לבריאות הנפש והגוף, גם של ההורה, לרוגע ולביטחון העצמי. כוכבית קטנה: אל תפסיקו עם זה בגיל ההתבגרות! אולי לא בפומבי כדי לא לעשות פאדיחות למתבגר/ת שלכם, אך בבית חפשו הזדמנויות למגע, למשל חיבוק כשהוא חוזר הביתה מבית הספר, או כירבול בערב בצפייה משותפת בטלוויזיה. תנו למתבגרים שלכם להבין שלא ויתרתם על החיבוק שלהם ועליהם.
6. האם צחקת עם הילד שלך היום?
בדיוק כמו החיבוקים והנשיקות, גם הצחוק טוב לבריאות, וזמנים של כיף וצחוק עם הילדים משפיעים לטובה על איכות החיים של כולם. זמנים משותפים שעוברים בצחוק מתגלגל מקלים גם על האפרוריות שבהורות ומשכיחים את הרגעים בהם המטלות נראות סזיפיות, שלא לדבר על הזכרונות שנוצרים כך, לנצח.
רוני לנגרמן זיו: ״החיים שלנו כל כך עמוסים במטלות, וכשהילדים שלנו מסתכלים עלינו סביר שהם רואים מבוגרים טרודים עד כעוסים. רוב הזמן, אם נודה על האמת, אנחנו מאוד לא מחייכים. חיוך יפה לבריאות, צחוק נפלא ליחסים במשפחה. כשמחייכים וצוחקים אנחנו בכאן ועכשיו, עוצרים לרגע מכל העיסוקים ומבלים באמת עם הילדים: מקשיבים לבדיחות שלהם, מספרים להם סיפורים מצחיקים או מפדחים מילדותנו, ואפילו צופים ב"בובספוג" ביחד... העיקר לצחוק.״