תשעה חודשים שאוהד בן עמי נמצא בשבי חמאס, לצד 119 חטופים נוספים - ובכנסת הצביעו אתמול על היציאה לפגרת הקיץ שתימשך שלושה חודשים ארוכים. בדיון בוועדה התארחה אלה בן עמי שלא הייתה מסוגלת יותר והתפרצה על חברי הכנסת: "מתוך שנה, חצי שנה אתם בפגרה? חבר'ה, מה נסגר איתכם? אבא שלי בעזה. מה נסגר עם משחקי הילדים שקורים פה? למה אני צריכה להעיר אתכם? זה מביך. אני אף פעם לא צועקת, אבל לעמוד בחוץ ולראות את הריצות של 'מי יגיע להצביע', מה זה הדבר הזה?".
הבוקר תיארה אלה: "הייתי בשוק. אני לא בן אדם שצועק, אני בדרך כלל מאוד אדישה, לוקחת דברים בעירבון מוגבל, אבל אתמול בכנסת זה היה מופע מביך. עמדתי מחוץ לוועדה, חיכיתי שהשרים וחברי הכנסת ייכנסו, וראיתי מישהי מתחילה לרוץ בין חברי הקואליציה: 'מה, אתה לא בא להצביע? קח דקה הפסקה מהוועדה ותבוא להצביע'. עמדתי בהלם, לא הבנתי מה קורה. כשנכנסתי ראיתי שכולם הגיעו כדי לנצח את הצד השני, כדי לצאת לפגרה. מה שהכי חרה, כאב והפריע לי, זה שישבתי שם שעה וחצי קודם ושמעתי את הטיעונים של כולם: של הקואליציה, של האופוזיציה ושל חבריי למשפחות החטופים. מי שנכנס להצביע לא שמע שמינית מהדיון, לא שמע שום טיעון, לא שמע את הצד שלי. לא שמעו כלום. הם נכנסים, מרימים את היד ויוצאים. דקה על השעון".
אין רלוונטיות לדיון.
"אני יכולה לתת לדוגמה את חבר הכנסת בועז ביסמוט, שבדרך כלל אני בקשר טוב איתו. הוא רץ להצביע וכשיצא, תפסתי אותו ואמרתי לו: תגיד לי, מה אתה עושה? שמעת מה יש לי להגיד על הפגרה שלך שאתה רץ ומצביע? אני מדברת עם חברי הכנסת הכי בפתיחות, מרגישה שאני מחנכת אותם. הוא אמר: 'לא, יש לי דיון חשוב אחר, אני חייב ללכת'. מה זה דיון חשוב אחר? יש 120 אנשים בשבי לעומת 120 חברי כנסת שאם היית בא ושואל את 120 האנשים שבשבי אם הם רוצים לצאת לשלושה חודשים חופש, אני בטוחה שכולם היו עונים כן".
מה אמר ראש הוועדה אופיר כץ?
"זה היה מופע אפילו יותר מביך. ישבנו בוועדה וצעקתי את נשמתי כמו שלא עשיתי בחיים. הוא רואה כמה זה רגיש אצלי ואומר 'כל מילה - ועכשיו ממשיכים להצבעה'. הם הרימו את היד והלכו. החדר נהיה ריק ברגע. הסתכלתי על הכיסאות ואמרתי לעצמי, איפה אתם? איך אתם קמים? אתם רואים שכרגע צעקתי פה את נשמתי. אתם רואים שכואב לי. תעברו, תגידו משהו. אחר כך יושב ראש הוועדה הגיע אליי ואמר: 'זה עניין של קואליציה ואופוזיציה'. אני בת 23, אין לי הרבה פוליטיקה בראש, אבל אני יודעת שנבחרי ציבור אמורים לייצג את קול הציבור ובמקום זה הם מייצגים את הקול של העוזרת הפרלמנטרית שרצה בין כולם ומביאה אותם להצבעות".
את חשה עוינות מחברי הכנסת?
"חד משמעית. בהתחלה הייתי מנחמת את עצמי שמדינת ישראל בטראומה ענקית ושקשה לצאת מהבית. עכשיו זה כבר לא מנחם אותי. יש לנו 120 חברי כנסת שיוצאים עכשיו לפגרה בת שלושה חודשים. הם לא עושים את העבודה. אני מבקשת שכולם ייצאו ויצעקו את הזעקה. אני לא יכולה לחיות יותר בלי אבא שלי. אם ננרמל את המצב הזה, אם ניתן להם להישאר שם עוד זמן, אם בסוף ננרמל את זה שיש חטופים - אז כל אחד שמסתכל עליי יכול להיות הבא בתור".