ג׳ני וריי בונלי בכלל לא היו בטוחים שיהיו להם ילדים. כשנפגשו, לפני 30 שנה, הודיעה ג׳ני לריי שהיא לא מתכננת להיות אמא. ריי דווקא רצה ארבעה ילדים. השנים חלפו, השניים כבר בני 50, ובבית הגדול שלהם שבקווינסלנד גידלו 16 צאצאים בני 4 ועד 29. תשעה בנים ושבע בנות, שכל אחד מהם תורם למארג העשיר של משפחת בונל.
ג׳סי, ברוק, קלייר, נטלי, קארל, סמואל, קמרון, סברינה, טים, ברנדון, איב, נייט, רייצ׳ל, אריק, דמיאן וקייטלין הם ילדיהם המאושרים והאוהבים של בני הזוג, וחלק מהמפעל המתקתק שדורש הרבה ידיים ועזרה הדדית. לאחרונה הצטרפו גם שני נכדים לחמולה, וזו כמובן רק ההתחלה.
"הסכמתי בהתחלה להביא ילד אחד," נזכרת ג׳ני. "ואז אמרנו: אולי שניים. כשהגיע הזמן לשלישי זו כבר היתה היוזמה שלי. אני פשוט אוהבת אותם כל כך, ונהנית להיות אמא שלהם. פתחנו את לבנו לניסים האלה, והם לא הפסיקו להגיע. בדרך איבדנו שבעה הריונות, וכל תינוק הפך למתנה עוד יותר גדולה ומשמעותית."
העלות של קיום משפחה גדולה כזו אדירה, מן הסתם, וכשמסתכלים על החיים במספרים, הלסת נשמטת. 11 מתוך 16 הילדים חיים בבית. 50 ליטרים של חלב נגמעים במשפחה בשבוע אחד, ושני ככרות לחם במינימום, והקניות נערכות על פי המבצעים, בכמויות גדולות. הילדים עוזרים כולם בהכנת הארוחות, שהן תמיד פשוטות ומהירות. הילדים גם לוקחים על עצמם מטלות בבית, על פי סבב קבוע.
אחד האתגרים הגדולים היא לוח הזמנים של הילדים, ולהגיע ולנכוח בפעילויות הרבות של כולם, בחוגים, במשחקי הספורט, לתמוך לקראת מבחנים ולהסיע לחברים. גם מציאת זמן להתעדכן עם כל ילד וסתם זמן איכות משותף זה לא דבר פשוט. "החיים מאוד עמוסים, אבל זה דבר טוב," מסכמת ג׳ני. "כל עוד שלחתי למיטות ילדים נקיים, שבעים, שתרמו במטלות הבית והכינו שיעורים, וכולם הולכים לישון בתחושה שאוהבים ומעריכים אותם, מבחינתי זה היה יום מוצלח".