"המתנה הכי גדולה שקיבלתי"
יעל, בת 26 (הפרטים המלאים שמורים במערכת), היא בחורה צעירה עם סיפור חיים מורכב שהפך להרבה יותר טוב בזכות משפחת אומנה. "אני נכה מלידה, ואת שנותיי הראשונות כתינוקת עשיתי בבית החולים אלי"ן בירושלים, אליו אין לי מושג איך הגעתי", היא מספרת. "בגיל שלוש עברתי למשפחת אומנה בה גדלתי עד גיל שבע. אלא שאז היא החליטה להחזיר אותי לבית החולים".
לאחר כשנה וחצי בבית החולים, ולאחר שנזנחה פעמיים, יצאה יעל שהייתה כבר בת תשע, שוב, למשפחת אומנה. "זה לא היה קל להיכנס שוב למשפחה חדשה. חששתי שגם זה יכול להיקטע די מהר", היא נזכרת.
אבל לסיפור שלה יש סוף טוב. "באיזשהו שלב פשוט הבנתי שאני נשארת, והיום, כבוגרת, אני יכולה להגיד שהביטחון שלי עלה. עצם זה שמקבלים אותי כילדה לכל דבר, כאחות לכל דבר, זה נתן לי המון ביטחון. זו זכות להגיע למשפחה שמקבלת ונותנת לילד שאינו שייך לה באופן ביולוגי תחושה שהוא כן כזה. קיבלתי שם את החום והאהבה שהייתי צריכה. ילד שמגיע למשפחת אומנה ומקבל את האהבה והחום הזה - זו המתנה הכי גדולה שהוא יכול לקבל".
מה זו משפחת אומנה?
אומנה בישראל קיימת מאז קום המדינה. בשנת 1987 מוסדה האומנה במשרד הרווחה והפכה לכלי טיפול מפוקח ומתוקצב. כיום מטופלים כ-3,800 ילדים בכ-2,500 משפחות אומנה מכל המגזרים בחברה הישראלית. במאי 2001 עבר מערך שירותי האומנה בישראל תהליך של הפרטה, במסגרתה הוא עבר מטיפול המדינה לטיפולן של שלוש עמותות: 'אור-שלום', 'סאמיט' ו-'מטב'. וארגון שנקרא 'שחר'. בישראל נושא האומנה אינו מעוגן בחוק העומד בפני עצמו, ועיקר ההוראות בענייני אומנה מופיעות בתקנות עבודה סוציאלית. תקנות אלו קובעות את הקריטריונים לבחירת משפחות אומנה, התהליך שיעבור הילד במשפחת האומנה, אחריות הארגונים המפעילים את האומנה, תפקיד אנשי המקצוע המעורבים, השירותים שהילד ומשפחתו האומנת זכאים להם וזכויותיהן של המשפחות המולידות. למרות שההוראות עוסקות בתחומים רבים, ישנם נושאים בתחום האומנה שאינם מוסדרים כגון סמכות ההורים האומנים לקבל החלטות בעניינים שוטפים ודחופים הנוגעים לילד, מידת הקשר עם ההורים האומנים לאחר סיום האומנה ועוד.
האומנה נועדה לשמש אמצעי טיפולי לטווח קצר או לטווח ארוך, כאשר אופי האומנה נקבע בין הארגון הממיין לבין המשפחה האומנת ומתחלק לשלושה סוגים:
1. משפחת קלט חירום. נועדה למספר ימים עד שלושה חודשים ומשמשת סידור חירום בעת משבר חריף ופתאומי. במסגרת זו מופקדים ההורים האומנים על הענקת הגנה מהירה ומירבית לילד, דאגה לצרכיו היומיומיים ואבחונם, והכנתו לקראת סידור לטווח ארוך.
2. אומנה רגילה. נמשכת בין מספר חודשים למספר שנים ומשמשת סידור לתקופת זמן יציבה, שבמהלכה ההורים האומנים מטפלים בצרכיו השונים של הילד ואמונים על חינוכו ועל טיפוח יכולותיו.
3. אומנה טיפולית. מציעה טיפול אינטנסיבי לילדים אשר חוו בילדותם המוקדמת טראומות קשות הנוגעות בעיקר לחוסר מסוגלות הוריהם להעניק להם את הנדרש להתפתחות רגשית ופיזית תקינה. האומנה הטיפולית היא ארוכת טווח ואת הילדים ומשפחות האומנה מלווה צוות טיפולי הכולל מנחי אומנה, פסיכותרפיסטים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים רגשיים אחרים.
התהליך
1. גיל ההורים המבקשים לא יעלה על 55, ובמקרה של תינוק גילם לא יעלה על 43.
2. ההורים צריכים להיות בעלי בריאות תקינה וללא רישום פלילי.
3. משפחת האומנה צריכה להראות כי יש לה הכנסה קבועה וביכולתה לספק תנאי מגורים הולמים לילד. "לא מדובר על חדר פרטי, אבל גם לא חדר ארונות", מדגישה חלף.
4. המשפחה מתבקשת לחתום על הסכם ויתור סודיות שיאפשר לחקור ולבדוק אותה באמצעות מכרים וקרובים.
אם המשפחה עמדה בכל הקריטריונים, היא תחל תהליך של מפגשי הסברה והדרכה בעמותה או בארגון דרכו היא מבקשת לשמש כמשפחת אומנה. במסגרת המפגשים המשפחה תעבור אבחונים, שיחות אישיות עם בני המשפחה והממליצים שלהם, וביקור בית. בסוף התהליך הבודקת תגבש המלצה על התאמת המשפחה המועמדת ותגיש דו"ח כתוב לפיקוח האומנה במשרד הרווחה. הפיקוח עשוי לאשר את המשפחה כאומנה, להמליץ על בדיקות נוספות או לדחות את בקשתה. התהליך נמשך כשלושה חודשים מרגע הפניה הראשונית, זאת במידה והמשפחה משתפת פעולה ועומדת בנדרש ממנה. לבסוף, משפחה שאושרה לאומנה תשתתף בקורס הכשרה הנערך ביומיים מרוכזים בתנאי בית מלון.
עלויות
תהליך האומנה אינו כרוך בתשלום, אולם מדובר כאן בטיפול, לעיתים מלא, בילד נוסף במשפחה, ולכן המדינה מסייעת למשפחות באמצעות תקצוב של הגופים שמטפלים באומנה. "משפחה אומנת מקבלת ממשרד הרווחה דמי החזקה חודשיים שנועדו לסייע בביגוד, הנעלה, נסיעות, מזון ועוד", מסבירה חלף. "דמי ההחזקה נעים בין 2,400 ל-4,200 שקל בחודש, בהתאם למצבו של הילד ולצרכיו. בנוסף, נבנית לכל ילד תוכנית טיפול בהתאם לצרכיו יחד עם ההורים האומנים, מחלקת הרווחה ושרות האומנה. סל השירותים כולל למשל טיפול פסיכולוגי או רפואי לפי הצורך. העמותה מאתרת את הפסיכולוג ומשלמת לו ואילו המשרד רק מפקח ומתקצב".
הקשיים
"הקושי הראשון הוא לקבל את ההחלטה לשמש כמשפחת אומנה", מסבירה חלף. "ככלל, לגדל ילד זו משימה מורכבת לכל אחד. כאשר מדובר בילד פגוע, לעתים המשימה קשה יותר. ילד כזה דורש יותר תשומת לב, יותר השקעה ויותר רגישות מילד 'רגיל' שלא נפגע על ידי הוריו ולא הוזנח בביתו שלו. זהו האתגר המרכזי: להכניס אליך ילד מפוחד ופגוע הביתה, ולהעניק לו את כל החום והאהבה שהוא צריך, כדי שיוכל לפרוח ולצמוח לבוגר אחראי עם ביטחון בעצמו ובעולם המבוגרים".
ייחודיות האומנה: האומנה היא תהליך מאוד מהיר, שיכול להימשך גם מספר שבועות בלבד. זהו תהליך שלא כרוכה בו כל עלות כספית. להיפך, כאמור, משפחת האומנה מקבלת סיוע כספי ממשרד הרווחה לכיסוי הוצאות רבות הכרוכות בגידול הילד. משפחות האומנה מקבלות סיוע וליווי מקצועי צמוד ומותאם לצרכיהם, והשתתפות ללא תשלום במגוון סדנאות הורות. בנוסף, החל משנת 2011, חוק חופשת לידה חל גם על משפחות אומנה, ומאפשר לאחד מבני הזוג לצאת לחופשת לידה.
אולם לצד כל אלה, החוזקה הכי בולטת של משפחות אומנה הוא הסיפוק האמיתי שנובע ממתן הזדמנות למי שכבר איבד תקווה או אמון בבני האדם. "באומנה יש סיפוק אדיר שכן צירוף ילד פגוע למשפחה הוא למעשה הצלתו מפני חיים קשים ללא דמויות אב ואם במוסדות לנוער", אומרת חלף.
"לפעמים זה אתגר לא פשוט. זה תלוי בשני הצדדים - הזוג והילד. זוג שבוחר לעשות את זה - אני חושבת שזו גם מתנה בשבילם. אני יכולה להעיד שבמקרה שלי פשוט זכיתי. זוגות שעושים צעד כזה הם יותר מאנשים - הם מלאכים מבחינתי", מסכמת יעל, פעם ילדת אומנה, כיום חלק ממשפחה.
בימים אלה מחפשים משרד הרווחה וארגון "אור שלום" משפחות אומנה לכ-50 ילדים ונוער בסיכון, במקומות שונים בארץ. מספר הטלפון למשפחות שמעוניינות לקבל פרטים נוספים: 02-9936925.
>> בשבוע הבא: כל מה שצריך לדעת על פונדקאות