"היה לנו המון במשותף"
בכל זאת השתיים המשיכו לשלוח מיילים, ונפגשו בסתיו, כשהתחילה שנת הלימודים. החברות צמחה במהירות הבזק. השתיים התקרבו מהר והופתעו מאוד לגלות ששתיהן בנות לאמהות שעברו הפריה מלאכותית. אפילו כשחלקו אחת עם השנייה שתורמי הזרע של שתיהן ממוצא קולומביאני, לא העלו על דעתן שיש סיכוי שמדובר באותו תורם עצמו.
כשחזרו הבנות הביתה בחורף לחופשת חג המולד, סיפרה מיקיילה לאמה על אמילי, ועל צירוף המקרים, וכמה דברים משותפים יש להן. האם חשבה מעט, ונזכרה כי בין אלף התורמים שיכלה לבחור מהם, אי אז, לפני שני עשורים, היה רק אחד ממוצא קולומביאני. לאחר שמיקיילה הראתה לאמא שלה תמונה של אמילי, והאם הבחינה בדמיון המשמעותי של הנערה לבתה, היא ביקשה ממקיילה לבקש מאמילי את המספר הסידורי של תורם הזרע שלה. אמילי שלחה את המספר, והוא היה זהה. הבנות היו כה מופתעות, בעיקר כי התלוצצו בנושא שוב ושוב כל הסמסטר עם חבריהן ללימודים, אך מעולם לא האמינו שזוהי המציאות.
לאחר התגלית, השתיים הבינו מדוע היה להן עד כל כך הרבה במשותף, והחברות התהדקה עוד יותר. שתיהן מתעניינות במשחק ויופיעו בקרוב במחזה 'מונולוגים מהוגינה' במסגרת בית הספר, ובכך ממשיכות את דרכו של אביהן העלום, שרשם בפרופיל התורם שלו שהוא עוסק בדרמה. השתיים מוצאות עוד ועוד דמיון ככל שעובר הזמן, ולאחרונה רכשו את אותו הז'קט בדיוק, באותו היום, בלי לדעת. מבחינת אמא של מיקיילה, מדובר בגורל שהביא אותן עד הלום. "חשבתי שמיקיילה הולכת לאוניברסיטה כדי להשיג השכלה גבוהה", אומרת האם. "אבל היא השיגה לה אחות".
שתי הבנות החליפו את תמונת הפרופיל שלהן בפייסבוק לתמונה בה הן מחובקות. "חוט מקשר בלתי נמנע מחבר בין אלה שנועדו להיפגש", כתבה מיקיילה תחת התמונה שלה. "ואין לזמן, למקום ולנסיבות השפעה על כך".