א' הכירה את ר' באחד מאתרי ההיכרויות כשהייתה רווקה בת 28. הוא היה קצין בקבע ממשפחה ידועה בקיבוץ בעמק הירדן, ואחרי כמה שיחות נוצר ביניהם קשר מיידי. עוד לפני שנפגשו סיפר ר' שהוא נשוי ואב לארבעה. בשלב זה של חייה, לא היה אכפת לא' להתנסות בקשר הרפתקני. "לא חשבתי שאני אתאהב בו, זה לא היה בתוכנית", היא מספרת. אבל הקשר הפך אינטנסיבי. הם שוחחו בטלפון שעות, יצאו לבילויים וטיולים. "לא הייתה לי פנטזיה שיתגרש בשבילי, זה היה ברור לשנינו. מה שעשה את הקשר לעוצמתי היה החיבור ולא הארעיות שלו, יכולנו לדבר על הכל בגלוי".
החיבור הזה הוליד גם לא מעט פרידות. א' עברה למרכז וניסתה להכיר גברים אחרים, אבל השניים כל הזמן חזרו זה לזרועות זו, לאותו קשר אינטנסיבי. "סיפרתי לעצמי שאני יכולה לצאת ולהכיר מישהו, להקים משפחה ולהיות בזוגיות", משתפת א', יצאתי למיליון דייטים בתקופה שהיינו ביחד, אבל לא היה לזה סיכוי כל עוד הוא היה בתמונה. לא תסכל אותי שהוא היה נשוי, אלא שהוא לא יכול להיות איתי יותר".
כך עברו להם 8 שנים. אשתו של ר' לא ידעה דבר, הוא חי חיים כפולים, וגם א' הסתירה את הרומן ממשפחתה וחלק מחברותיה. "כשחגגתי יום הולדת 36 חשתי תסכול גדול. רוב החברות שלי כבר היו נשואות עם ילדים. הבנתי שהוא מונע ממני הקמת משפחה. בדצמבר 2010 נפרדנו סופית. היו כמה חודשים לא פשוטים, אבל הצלחתי להניח את הפרק הזה מאחוריי".
כעבור 3 חודשים התחילה א' קשר חדש עם מי שיהפוך להיות בעלה. היא נכנסה להריון, ואז האידיליה החלה להיסדק. "כבר במהלך ההיריון הבנו שאין בינינו התאמה", היא אומרת. "לא הייתי בקשר עם ר' בתקופה הזאת, אבל הוא תמיד ידע עליי הכל, ושלח הודעת מזל טוב ביום שהתחתנתי וביום שהשתחררנו מבית החולים עם הבן שלי". א' ומשפחתה חזרו לקיבוץ בצפון שבו גדלה, היחסים עם בעלה המשיכו להיות עכורים, ולפני שנתיים התגרשו באופן רשמי. "הרגשתי אכזבה וכישלון, היה עצוב לי שהבן שלי לא יגדל עם אבא ואימא ביחד, אבל הייתי שלמה עם זה. שבוע אחרי הגירושים חגגתי יום הולדת, ור' שלח הודעת מזל טוב. ברגע שעדכנתי אותו על הגירושים הקשר חודש".
הוא עושה לבן שלנו עוול בל יתואר
א' רצתה עוד ילד, והחליטה לעשות את זה לבד. היא פנתה למומחה פוריות, שבישר לה שתוצאות הבדיקות שלה עגומות. "הייתי בת 41, עם פרופיל הורמונלי לא תקין ומחזור לא סדיר. הרופא הבהיר לי שהסיכויים להריון טבעי לא קיימים ושכדאי להתחיל מיד בטיפולי IVF. יצאתי משם בתחושה קשה מאוד. הייתי אמורה להתחיל לקחת הורמונים ולא הפסקתי לבכות. הבנתי שלא אוכל לעשות ילד לבד. קיבלתי החלטה שאני מוותרת, ועברתי חודש קשה של אבל ופרידה מהחלום, ארזתי את כל בגדי התינוק והצעצועים של הבכור שלי, שהיה בן 3, והעברתי אותם הלאה".
ר' היה מעורה בכל מה שעובר על א', והוא החליט להזמין אותה לבילוי של יומיים במצפה רמון. שם, כנגד כל הסיכויים, היא נכנסה להריון. "אחרי שראיתי שלעובר יש דופק סיפרתי לר'. הוא היה מבולבל כמוני, ומיד ביקש שאעשה הפלה. ידעתי שזה לא יקרה. גם אם היו סיבות טובות לא להמשיך את ההיריון, העובר היה שם, ולא הייתי מסוגלת לעשות את זה". ר' ניתק קשר. את ההריון, שהיה הריון בסיכון, עברה לבד. כמה ימים לאחר הלידה היא שלחה לו הודעה וסיפרה שהבן שלהם נולד. "הוא כעס שיצרתי קשר, ובכלל על כל הסיטואציה".
>> תחפושות לפורים: עשו זאת בעצמכם
בשלב זה ר' כבר נאלץ להתוודות בפני אשתו, אבל סיפר לה שהרומן הוא היכרות קצרה של חודש ימים, בה א' נכנסה להיריון. הוא הגדיר את הקשר כטעות ואמר לא' שהוא לא מתכוון לקחת אחריות. "כשאתה בקשר שמונה שנים עם אישה, זו בחירה יומיומית ולא טעות", היא אומרת היום. " נכון, זה לא היה מתוכנן, אבל זה קרה וצריך לקחת על זה אחריות. מה הוא ציפה, שאני אהרוג את הילד בשבילו? רציתי שנלך למגשר אבל הוא לא הסכים לכלום וביקש בדיקת אבהות".
תוצאות הבדיקה הראו כמובן שהתינוק הוא בנו של ר'. שני הצדדים שכרו עורך דין והחלו לגבש הסכם מזונות, משמורת והסדרי ראייה. אבל ר' לא רצה שום קשר עם הילד. "הטעות הכי גדולה שלי הייתה שהסכמתי לזה. אין יום שאני לא כואבת את העובדה שאין לבן שלי קשר עם אבא שלו. בחודשים שבהם גובש ההסכם הייתי כמו זומבי, ממוטטת נפשית מכאב. אני מסתכלת על הבן שלנו ורואה את התכונות הכי טובות שהוא ירש מאביו: חברותי, שמח, ומאיר את הסביבה. ר' הוא אדם טוב ביסודו, אבל הוא עושה לבן שלנו עוול בל יתואר. אני לא מפסיקה ולא אפסיק להתחנן אליו שיהיה איתו בקשר, אני כותבת לו שהילד צריך אותו בחיים שלו. ר' ישלם מזונות עד שהוא יגיע לגיל 70, הבן שלנו רשום במשרד הפנים כבן שלו, אז למה לוותר על הקשר איתו?
"גם הילדים שלו יידעו יום אחד שיש להם אח. הוא הוא מונע מהם קשר איתו, אבל אני אמשיך להילחם על זה. הילד שלנו בן שנה וחודשיים ובקרוב ישאל אותי מי האבא שלו. זו הזכות של הילד שלנו להורה. אפשר למנוע ממנו את העוול הזה ולתת לו לחיות חיים אחרים לגמרי אם יהיה שם אבא שיכיר בו".
הכי חשוב לגרום לילד להרגיש אהוב ורצוי
יש לא מעט ילדים סודיים, כאלה שנולדים במסגרת רומן מחוץ לנישואים. בין המקרים הידועים הם ילדיהם של סטיב ג'ובס, ארנולד שוורצנגר, ספי ריבלין (מאפי בן ישראל), אהרון ברנע, השופט מישאל חשין, וירון לונדון. אבל הילדים הללו הרבה פעמים נופלים בין הכיסאות, כשאביהם לא מוכן להיות חלק מהחיים שלהם.
"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מדבר על הזכות הבסיסית של ידיעת הילד מי האב הביולוגי שלו, אבל יש כאן לא מעט משמעויות לגבי הילד. אם יכריחו את האבא להיות בקשר איתו, הוא עלול לתת לילד הרגשה שהוא לא רצוי, והקשר עלול להיות בסימן של אכזבות ודחייה", אומרת טלי ורטהיים-עפרון, עו"ד לדיני משפחה ומגשרת, יועצת לגירושים בשיתוף פעולה של מכון אדלר, עו"ס ומטפלת משפחתית.
מה היית ממליצה לאם לעשות במקרה כזה?
"הייתי מציעה לה להניח לעת עתה לאב, ואולי בעתיד לנסות גישור לקראת קשר הדרגתי להורות משותפת או מעורבות עם הדרכה הורית. הדבר הכי חשוב בעולם לילד זה להרגיש אהוב, רצוי ושיהיה רוגע ביחסים מסביב, כי כשיש מתח בין ההורים הילד מרגיש חוסר ביטחון וחוסר גבולות. יש הרבה סוגי משפחות והרבה דרכים להיות הורה. הדרך שבה האם תקבל את המצב ואת הילד, זה מה שיכתיב את הנרטיב שאיתו הוא יגדל, ורצוי להתייעץ עם אנשי מקצוע בנושא".
איך אפשר לתווך את הנושא לילד?
"תיווך הוא הדבר הכי חשוב כאן. ילד מוסתר יגדל עם חוסר ביטחון, יהיה לו צורך תמידי בהכרה, לכן יש לבנות את הנרטיב בצורה נכונה. אפשר להגיד לילד שהוא פרי של אהבה, ושהאם כמהה אליו במשך הרבה שנים, לטפח את היחסים בינו לבין אחיו הבכור. יש לא מעט נשים שניסו להכריח את האבא להיות בקשר עם הילדים, אבל אי אפשר להכריח אדם להכיר באחריות שלו כאב. במקרה כזה הילד וגם האבא ישלמו מחיר, כי הילד תמיד יידע שיש לו אבא ושהוא לא מסוגל לתקשר איתו".
גם החוק לא ממש יכול לסייע. "אי אפשר להכריח יחסים מבחינה משפטית", אומרת ורטהיים-עפרון, "אי אפשר לכפות על מישהו לקיים קשר הורי עם ילד. אי אפשר לפסוק משמורת כפויה. אבל אפשר להכריח מישהו להכיר בהורות שלו, וזה בא לידי ביטוי במזונות ולא בקשר עם הילד".
זה נכון לספר לילד שאבא שלו לא רוצה להיות איתו בקשר?
"יש כל מיני אפשרויות, אפשר להגיד שהאבא לא רצה בקשר, או להגיד שהאבא גר רחוק עם משפחה אחרת. זו החלטה של האם. לכל אחד יש את האמת שלו, רק צריך לצייר לילד את המסגרת סביב האמת בצבעים ורודים. המציאות תישאר אותו דבר, אבל הילד יגדל עם הדרך שבה נבחר לתאר לו אותה. לכשיגדל אולי הוא יוכל להתמודד עם הנושא, ואולי עד אז האבא יתרכך ואולי גם לא. חשוב שהוא יגדל במשפחה רחבה, ושתהיה לאם תמיכה ועזרה. אם היא משדרת שקשה ולא טוב ושהבאתו נגרמה עם צער, הוא לא ירגיש אהוב והנרטיב הזה יבנה את המקום שלו בעולם. אנחנו צריכים להבין שאי אפשר לשלוט בכל המשתנים בחיינו, ואי אפשר להכתיב את כל התנאים, האושר של הילדים שלנו תלוי בסופו של דבר באהבה שיקבלו ובתיווך הנכון של המציאות".