נעמי לבוב ויוסי מרשק הם שני שחקנים מוערכים שניהלו מערכת יחסית זוגית במשך שנים. בני הזוג חשפו בפני כתבת חדשות 12 רותי שילוני איך החליטו להביא לעולם ילד נוסף, לאחר הפרידה.

אף שמדובר לכאורה בבחירה בלתי קונבנציונלית בעליל, זו אינה תופעה חדשה. לטענת המומחים, היא פשוט זוכה בימים אלה ליותר לגיטימציה לאור השינויים הכלליים בתפיסה החברתית. עוד הם טוענים כי יש לא מעט יתרונות בסידור הייחודי. בראשם – גידול ילדים באווירה מכבדת וחברית.

אז מה באמת גורם לזוגות לשים את האגו בצד ולצאת למסע הורות משותף, גם כשהרומנטיקה הזוגית כבר מזמן לא בשטח?

"התעניינו לגבי הפריה, ותשובת הרופאה היתה 'חבל על הכסף'"

סוזי ודויד, תושבי חיפה, ניהלו קשר זוגי במשך כמה שנים. "בילינו הרבה יחד. טיילנו המון, עשינו הרבה כיף, אבל בסופו של דבר הרצונות הזוגיים שלנו התנגשו ונפרדנו", היא מספרת. היום הם מגדלים בנפרד את שני ילדיהם – בן 17 ובת 7. "לקח לנו עשר שנים להבין שזה מה שאנחנו רוצים. חשבתי הרבה על הבן שלי, וכמה שהוא יפה וחכם, והגעתי למסקנה שאני רוצה עוד אחד עם גנים כאלה", היא אומרת.

כששאלו את נעמי לבוב על הדרך שבה נכנסה להיריון, היא ענתה "תעשו גוגל, יש דרכים". רוצה לשתף אותנו לגבי הדרך שלכם?
"הלכנו לרופאת נשים כדי להתעניין לגבי הפריה, והתשובה שלה הייתה – 'חבל על הכסף'. היא הסבירה לנו שיש טכניקה שנקראת 'הזרעה ביתית', שבה הגבר נותן זרע בתוך מזרק, והאישה מחדירה אותו לצוואר הרחם. בלי מחט כמובן – זה תהליך מאוד פשוט ופרימיטיבי".

אמנם כיום דוד מתגורר בבלארוס, אך סוזי טוענת כי זה זמני. "אני לא דואגת מסידור עתידי לילדים כי אני יודעת להיות גמישה וגם מבינה שזה הסיכום", היא אומרת.

אילו תגובות את מקבלת?
"בעיקר שבחים. אני בן אדם שלא אוהב לחיות בסוד אז אני משתפת הרבה ולמזלי זוכה לפירגונים. אני שומעת בעיקר 'כל הכבוד'. זה בהחלט נחמד".

מה לגבי זוגיות חדשה?
"אני מאוד פתוחה לגבי העניין".

"מעולים בתור הורים אבל גרועים בתור בני זוג"

סמדר ורועי מראשון לציון ניהלו זוגיות במשך 11 שנים – מתוכן ארבע שנים כזוג נשוי. תשעה חודשים לאחר החתונה נולדה בתם רותם. "זמן קצר לאחר הגירושים, באחת השיחות שלנו, נזרקה לאוויר אמירה שרותם לא תישאר ילדה יחידה, אך במשך שנים הנושא לא עלה", מספרת סמדר, ומוסיפה כי הרגישה תמיד את הצורך והרצון באח או אחות לבתה. "היה לי גם חלום להיות אמא לכמה ילדים, אבל עם הזמן הבנתי שזה כבר לא יקרה".

כשרותם הגיעה לגיל בת-מצווה, סמדר העלתה שוב את הנושא בפני רועי. "הוא מיד אמר שגם הוא חשב על זה", היא מספרת. "לקח לנו קצת זמן להתניע את התהליך, אבל היה לנו ברור שזה יתבצע בדרך של הפריה. לא הייתי צעירה אז לא חשבנו על אופציה אחרת". לאחר שנתיים של טיפולים נולדה בתם המשותפת – עמית.

אילו תגובות אתם מקבלים?
"בגדול הסביבה מפרגנת מאוד. אם כי רוב האנשים לא ממש מבינים את הקטע בהתחלה, ושואלים אותנו למה שלא נחזור להיות ביחד אם כך".

ומה את עונה?
"שאנחנו מעולים בתור הורים אבל גרועים בתור בני זוג. אגב, הרוב מופתעים בעיקר כשהם שומעים שלרועי יש בת זוג שגם לוקחת חלק בטיפול בעמית ואפילו נהפכה לחברה טובה שלי".

"אני מאוד שלמה עם ההחלטה. רציתי וחלמתי את זה במשך שנים, ובדיוק כך דמיינתי את זה. מבחינתי העולם שלי שלם עכשיו. כשילדים רואים את ההורים שלהם מתקשרים בטוב, מקשיבים, מכילים ויוצרים חיים חדשים ביחד – לחוד, הם לומדים לבחור בטוב"

סמדר, ראשון לציון

 

עד כמה הילדים מעורבים בתהליך?
"שיתפנו את רותם בשלב מתקדם של טיפולי הפוריות כשהייתה בת 14. מאותו רגע היא התרגשה לקראת מה שהולך לבוא. היא ליוותה אותי בכל הבדיקות, התרגשה בכל אולטרסאונד שעשיתי, והשיא היה כשנכחה בחדר הלידה ורועי היה מחוץ לחדר. אני יכולה להגיד שהנוכחות שלה שם הייתה מעצימה לא פחות מהלידה עצמה".

שני הורים וילד, אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
אני שומעת בעיקר "כל הכבוד"|צילום: Shutterstock

מה לגבי קשיים?
"אי אפשר להגיד שאין קשיים, אבל בעיקר כאלה שיש לכל אמא בשנה הראשונה עם התינוק. אני מאוד שלמה עם ההחלטה. רציתי וחלמתי את זה במשך שנים, ובדיוק כך דמיינתי את זה. החיבור בין רותם לעמית היום פשוט ממיס אותי. יש ביניהן אהבה, חיבור והבנה שרק הפרש גילים כזה יכול ליצור. אני רואה את שתיהן יחד ומרגישה משפחה, ומבחינתי העולם שלי שלם עכשיו. אני חושבת שהורים שמחליטים להביא ילד אחרי גירושים או פרידה הם כאלה שרואים את טובת הילדים לפני הכול. יש משהו בלקיחת אחריות על ההחלטות והבחירות שלנו כהורים שמשדר לילדים מסר חשוב שבונה אותם כבני אדם. כשילד/ה רואים את ההורים שלהם מתקשרים בטוב, מקשיבים, מכילים ויוצרים חיים חדשים ביחד – לחוד, הם לומדים לבחור בטוב. הם מבינים שהמשפחה חשובה יותר מכל אי-הסכמה או אגו ושלא משנה איפה כל אחד מההורים ישן בלילה, בסופו של דבר אנחנו משפחה ותמיד נהיה. והן, הילדות, תמיד יהיו עטופות ומוגנות מכל הצדדים".

"בימינו יש מודלים חדשים של משפחות – וכולם לגיטימיים"

אז כן, יש לא מעט יתרונות בשיטה הזאת. מה ההיגיון שעומד מאחוריה? האם יש בה סיכונים גדולים יותר? ומה חשוב להחליט לפני שבוחרים בדרך זו? שאלנו את המומחים.

ד"ר שירלי בן שלמה, מרצה בבי"ס לעבודה סוציאלית בבר אילן ומומחית ביחסי הורים ילדים, חושבת שבחירת הורות כזו היא תוצר טיפוסי של השינויים החברתיים שאנחנו עדים להם בשנים האחרונות. "לא בטוח שמדובר בתופעה חדשה, אלא באחת שנהפכה ללגיטימית ומקובלת יותר", היא אומרת. "אנחנו שומעים על כך מאנשים מפורסמים שבחרו בדרך הזאת וגם מאנשים אנונימיים שמספרים על העניין בגלוי. המודעות החברתית הזאת נובעת בעיניי משינויי תפיסה חברתית, ומהרצון ליצירת שוויון בין המינים. הנה, רק עכשיו התבשרנו על כך שגם גברים יזכו לצאת לחופשת לידה, ואני בהחלט חושבת שזה חלק מהמגמה הכללית. דמות הגבר כבר אינה האחראית הבלעדית על הפרנסה או על תשלום המזונות, והאישה כבר לא ממונה לבדה על גידול הילדים. נשים משתכרות יותר, מפתחות קריירה, ובאופן טבעי הן מחפשות פרטנר שיגדל איתן את הילדים וישתתף באופן פעיל בחייהם ובטיפול בהם".

גם עדי קרנקורס, יועצת זוגית ומנחת סדנאות, מבינה את ההיגיון שעומד מאחורי החלטה שכזאת. "אם הזוגות הללו מסכימים לעשות את הצעד הזה, למרות העובדה שהתגרשו, אפשר להסיק מכך שהם בקשר טוב ושיש להם כבוד והערכה זה כלפי זה. הם מוכנים לילדים ומעוניינים להביא אותם יחד מסיבות שונות. חלקם לא מעוניינים להמתין לזוגיות עתידית יציבה שאולי לא תבוא, חלקם פשוט מעוניינים שלילדיהם יהיו הורים משותפים ואחים שיש ביניהם קשר דם".

ילד וילדה יושבים על ספסל (אילוסטרציה: Annie Spratt, unsplash)
כשילד/ה רואים את ההורים שלהם יוצרים חיים חדשים ביחד – לחוד, הם לומדים לבחור בטוב|אילוסטרציה: Annie Spratt, unsplash

האם יש סיכוי להצלחת קשר מהסוג הזה לטווח הארוך?
"אין ספק שיש כאן סיכון מסוים, אם כי מצד שני, באיזו זוגיות אין סיכונים? לא חסרים סיפורים על זוגות שהתגרשו לאחר 30 שנות נישואים, ילדים ונכדים משותפים. במקרה הנוכחי אלה זוגות שמודים בכך שוויתרו על הזוגיות, אבל מסכימים לגדל את ילדיהם באהבה ובכבוד. אני חושבת שמדובר בבסיס מצוין להמשך הקשר הייחודי הזה".

למי זה מתאים?
"זה יכול להתאים לכל זוג שהגיע ביחד להחלטה הזאת, ובעיקר לאנשים מעט מבוגרים יותר, שניסו, אהבו, התאכזבו ולבסוף החליטו שזה מה שהם רוצים. חלקם כבר הביאו ילדים במסגרת הקשר הזוגי שלהם, ובמקרים כאלה הגיוני מאוד שירצו בהורות משותפת".

האם הילדים נפגעים בתהליך?
"אני לא חושבת. בניגוד להורים שמתגרשים ומנתקים יחסים, במקרה של גידול משותף עדיין קיים קשר. אמנם חברי – אבל קשר. יתרה מכך, הילד לא צריך להתמודד עם טראומה של ניתוק יחסים, משום שזו המציאות היחידה שהוא מכיר".

"היתרון המשפטי בהחלטה המשותפת להביא עוד ילד כהורים גרושים נובע מהיכולת להחליט מראש על כל התנאים. כשמסכמים הכול מראש באמצעות הסכם טוב ומפורט, הסיכוי למחלוקות עתידיות שואף לאפס"

עו"ד אורלי מנע-שני

 

"בימינו אפשר לראות כל מיני מודלים חדשים של משפחות. הורות יחידנית, הורות חד-מינית או הורות בהסכם; ויש כאלה שחיים יחד אבל לא בזוגיות אלא בשותפות", אומר אושר קרני, פסיכותרפיסט ומגשר. "כל המודלים לגיטימיים, וכמו בכל מודל יש בהם יתרונות וחסרונות. בעיניי, הנושא החשוב ביותר הוא התקשורת בין ההורים. הורות צריך ללמוד, היא לא בהכרח מגיעה באופן אוטומטי כשאנחנו מביאים ילדים לעולם. כדי שזה יצליח נדרשים המון עבודה, שיתוף פעולה תמידי וכבוד הדדי. חשוב לדעת לגשר על בעיות, לקבל הכוונה, ללמוד לדבר על מה שמפריע וללמוד להקשיב. זה נכון לגבי זוגות ונכון לגבי הורים שאינם זוגות. בכל מקרה, אני לא חושב שצריך לחכות לאתגרים משמעותיים כדי להתייעץ עם מטפל או עם מגשר, שבהחלט יכולים לתרום לשיפור התקשורת והכבוד ההדדי".

גם אורלי מנע-שני, עורכת דין לענייני משפחה וירושה ומגשרת, בעלת משרד גטready:, מרגיעה את החששות כשהיא מציינת זווית נוספת: "היתרון המשפטי בהחלטה המשותפת להביא עוד ילד כהורים גרושים נובע מהיכולת להחליט מראש על תנאי הסדרי השהות, המזונות, החלוקה בנטל ההוצאות, ולמעשה על כל היבט שקשור לילד הנוסף. הדבר נעשה ברוח טובה ושיתופית ולא אגב סכסוך גירושים או פרידה. כשמסכמים הכול מראש באמצעות הסכם טוב ומפורט, הסיכוי למחלוקות עתידיות שואף לאפס".