כהורים אנחנו שוכחים לפעמים שכל מה שנעשה במחיצת הילדים עשוי להשפיע עליהם ולהשאיר חותם משמעותי, לפעמים גם נצחי. המעשים והמילים שלנו נרשמים כולם, והאופן שבו נדבר לילדינו או בסביבתם ישפיע על תפיסתם את העולם שסביבם. בספר חדש של איימי מורין, פסיכולוגית הילדים וכותבת רבי המכר האמריקנית הנודעת, היא מנסה לגרום להורים לשנות הרגלים שטבועים בהם עמוק כדי למנוע נזק לילדיהם.
בספרה של מורין, "13 דברים שהורים חזקים לא עושים", נותנת הפסיכולוגית דוגמאות רבות להתנהגויות לא בריאות ולא מועילות של הורים, שרבות מהן אפשר לשנות בעזרת שינוי השפה שלהם בלבד. "למרות שחלק מהמשפטים שאתם רגילים לומר עשויים להשמע לכם בלתי מזיקים, זה לא נכון. הם עלולים לגרום לילדיכם להאמין שהם לא יכולים להצליח בחיים, או להיות בעלי מנטליות של קורבן", היא כותבת.
View this post on Instagram
מורין מגישה לנו חמישה משפטים רעילים שלדבריה כדאי להוציא מהלקסיקון ההורי בדחיפות:
"בחיים לא נוכל להרשות את זה לעצמנו"
"אם חשקתם במשהו שהוא מחוץ לגבולות היכולת שלכם, אל תתעקשו על כך שלעולם לא תוכלו להשיג אותו אם המגבלה היחידה היא כספית. במקום זה הראו לילד כיצד מנהלים תקציבים. במקום זה אפשר לומר - החלום שלי הוא לקנות בשבילנו יום אחד בית גדול, אבל מכיוון שאין לנו את האמצעים כרגע, אני הולכת לברר איך להגדיל את ההכנסה שלנו. אם הילד מבקש לנסוע לדיסנילנד, אמרו לו: אנחנו לא יכולים לקנות כרגע כרטיסים כי השנה זה לא בתקציב שלנו. אחר כך כדאי להתחיל לחסוך בצנצנת משותפת. ילד עם הרגלים כלכליים יגדל כשהוא מבין מה צריך לעשות כדי להשיג דברים, ולייצר סדרי עדיפויות".
"אתה כל כך מכעיס אותי"
"הורים צריכים להשאר רגועים, לעמוד בפיתוי ולא להאשים את הילדים או כל אחד אחר ברגשות שהם חשים. במקום לצאת מהכלים בגלל משהו שהילד עשה, יותר בריא לומר: אני לא אוהבת שאתה עושה דברים כאלה, ולהסביר לילד למה. חשוב שילדים יבינו שההתנהגות שלהם משפיעה על אחרים. הרוגע ילמד את הילד שלכולנו יש את האפשרות לשלוט ברגשותינו ולנהל אותם באופן בריא. אחרי הכל, לא הייתם רוצים שהם יגדלו ויאשימו את הזולת ברגשות שלהם. כולנו אנושיים כמובן, וכולנו מאבדים מפעם לפעם את העשתונות. כשזה קורה, ואתם אומרים משהו שאחר כך תתחרטו עליו, כדאי להתנצל מיד. להגיד: סליחה שאיבדתי את הראש, בפעם הבאה אני אקח רגע להירגע".
View this post on Instagram
"אני שונאת את העבודה שלי"
״יש זמנים שבהם מרגישים שאי אפשר יותר, אחרי יום מתיש בעבודה שבו רק רוצים לחזור ולהוציא קיטור. יש תחושה שאין בזה רע - אתם אפילו לא מדברים לילדים באופן ישיר, רק בסביבתם, אבל שימו לב שילדים קולטים את כל התשדורות הקטנות. למעשה, מחקרים מוכיחים שהגישה שלנו לחיים משפיעה על נחישות הילדים להצליח ולהשיג דברים שהם רוצים בחיים. במיוחד בתחום האקדמי. תלונות על העבודה ליד הילדים מלמדות אותם שעבודה זה סבל. כתוצאה, הם יגדלו לחשוב שהחיים הבוגרים כוללים שעות של אומללות. דרך טובה יותר להתמודדות היא להבהיר את בחירות הקריירה שלכם, ולדבר על איך אתם עומדים לשפר את המצב בעבודה".
"אני חייבת ללכת למכולת"
"בכל פעם שאתם אומרים שאתם חייבים לעשות משהו, בין אם זה סידור כלשהו או ארוחת ערב אצל סבתא, אתם רומזים שאתם עושים זאת בניגוד לרצונכם. במקום זה, הראו לילדים שאתם שולטים בזמן שלכם. זו החלטה שלכם מתי, איפה ואיך יקרו הדברים. ילדים שגדלים להצליח מבינים שהחיים עשויים מהבחירות שאנו עושים. אפשר ללמד אותם את הלקח הזה אם אומרים משהו כמו: לא מתחשק לי ללכת למכולת, אבל אני אדאג לכך שיהיה לנו אוכל במקרר היום, או: אני עייפה, אבל אמרנו לסבתא שנבוא אליה ואני רוצה לקיים את ההבטחה שלי". תמיד יהיו דברים שלא תרצו לעשות אבל תהיו חייבים, וגם הילדים, כמו לאכול כמו שצריך או ללכת לישון בשעה סבירה. זה עוזר אם מסבירים את ההיגיון שמאחורי הדרישה, כך שהילדים יבינו את חשיבות הבקשה, הסיכוי שהם יצייתו יגדל בהתאם להבנה הזו".
"הכל יהיה בסדר"
"אם לא בחרו בילד שלך לקבוצה או לתפקיד שרצה, ההבטחה שהכל יהיה בסוף בסדר לא תכין אותו לעתיד. עדיף לוותר, ובמקום להבטיח שיהיה סוף טוב, ללמד שהוא חזק מספיק כדי להתמודד עם המהמורות הבלתי צפויות ובלתי נמנעות של החיים. יכול להיות שהילד צריך עוד אימונים כדי להתקבל למה שרצה. אם זה המקרה, נחמו אותו ואמרו: אני יודעת שממש רצית, אבל יהיו עוד הזדמנויות. אחר כך עודדו אותו להמשיך להתאמץ ולנסות שוב. אמנו את הילד והדריכו אותו לעבור את הרגעים הקשים והוא יהיה מוכן יותר לעתיד".