צילי אחרי לידה, גילי התאיידה

תשע בערב, החברה הכי טובה שלך כבר נמצאת בבר השכונתי, מחכה רק לך, ואת כרגיל מאחרת (הילד שוב עשה פיפי על הספה רגע לפני שיצאת) ועסוקה בחישוב השעות שנותרו לך עד שהקטן שוב יתעורר (שעתיים גג, בקיצור).
היא רק התחילה את הערב, אבל את אוטוטו תורידי את האיפור, או שלא, ותצנחי למיטה.
איך משמרים קשר עם חברות רווקות או עם נשואות-נטולות-ילדים אחרי הלידה? ואיך הופכים את החברות לרלוונטית גם לאחר שחלו בה שינויים כל כך מהותיים?

תיאום ציפיות כבר בתקופת ההריון

שימור מערכות יחסים במציאויות משתנות הוא משימה מורכבת, במיוחד כשמדובר בשינוי כל כך מהותי כמו מעבר להורות.
גילי בר, מאמן אישי וזוגי ממכון "זוגות", טוען שמידת הקושי מהמציאות החדשה, תלויה במידה רבה בגיל ובסטטוס של החברה שלך; אם שתיכן צעירות או אם לחברתך יש בן זוג, הרי שהעניין פחות רגיש: "ככל שהחברה מבוגרת יותר מתעוררות יותר תחושות של קנאה", אומר בר. "אני מציע להקדים תרופה למכה ולערוך תיאום ציפיות כבר בשלב ההריון; דברו על החששות שלכן ועל התחושות שההריון והלידה מביאים.
"כמו כן, שמרו על קשר רציף שכולל פעילויות שעשיתן בעבר, ושאינו קשור לתינוק. כמובן שאם החברה מגלה עניין ביצירת קשר עם התינוק ובבילוי משותף איתו, כדאי ורצוי לאפשר לה זאת".

אז מה הם המכשולים הגדולים העומדים בפני שמירה על קשר עם חברה שאין לה ילדים, ואיך ניתן לצלוח אותם בשלום?

פערים בסדר היום, בזמינות ובשעות השינה
הצד שלך: את עייפה ואין לך רגע פנוי לעצמך. מאז שילדת - היום והלילה מתערבבים. בין האכלה להחלפה וקיפול כביסה, נדמה שכוס הקפה הבאה שלכן לא תגיע לפני יולי 2112. נמאס לך לספר לכולם כמה את עייפה, ובטוח שלחברה שלך נמאס לשמוע.
הצד שלה: את אף פעם לא זמינה ולא מחזירה טלפונים. השיחות שלכן מלוות תמיד בפסקול צווחני שבוקע מביתך. את בעוצר מהשעה שבע בערב, ובשבע וארבעים את מתחילה להתנמנם ויכולת ההקשבה שלך כבר בתרדמה מתקדמת.
נפגשות באמצע: נסי לדבר עם החברה בזמן שהילד נרדם ובשעות היום. קבעו לכן פגישות בסופי שבוע שבהם ניתן להסתייע בבן זוג ולקבוע עם החברה פגישה זוגית שקטה בבית קפה. אל תשכחי לרגע שגם החיים שלה עמוסים ומעייפים. אינטנסיביות היא לא דבר מדיד ואין לך בלעדיות עליה.

שינויים בסדרי העדיפויות ובתחומי העניין

הסטטוס החדש מזמין התפרצויות קנאה הדדיות
הצד שלך: את בטח לא תודי בכך, אבל מה לא היית נותנת כדי לחזור לרגעים מתוקים כמו דייט סוער שנמשך אל תוך הלילה או כרבול נעים בחיק עיתוני סוף השבוע? המציאות של החברה שלך מזכירה לך את כל מה שהיית ולעולם לא תשובי להיות, לטוב ולרע. גם אם לכאורה את זו שפיצחת את קוד ה"מסודרים" (בן זוג פלוס ילד), אין ספק שאת מוצאת את עצמך מתגעגעת לתחושת החופש וחוסר המחויבות.
הצד שלה: את כל הזמן מתלוננת, אבל על מה? יש לך בעל חמוד, תינוק חתיך ופינה חמה בליבו של המיינסטרים הישראלי. חסרה לך רומנטיקה? היא לא באמת קיימת בדייטים סהרוריים. חסר לך החופש? תזכירי לעצמך שהוא מגיע, לא פעם, כעסקת חבילה עם שעמום ובדידות.
נפגשות באמצע: עזבי השוואות. כל אחת מכן נמצאת בשלב אחר בחיים שלה וזה בסדר. אם תצליחי להימנע מהשוואה אובססיבית אולי תצליחי להתעניין באמת במה שעובר על חברתך.
תזכירי לעצמך את הרגעים שהובילו אותך לבחירות שבצעת בחיים האישיים שלך ואל תשפטי את הקצב או הבחירות של החברה. רחמים עצמיים או רחמים כלפי הזולת הם ביג-נו-נו בכל מערכת יחסים.

ואפשר גם ד"ש במייל

ועוד כמה עצות שלא יזיקו:
• אל תשכחי ימי הולדת: אז לא יצא לכן לדבר מאז הלידה, מילא. אבל אם הקשר חשוב לך, לפחות תרימי טלפון לאחל מזל טוב. גם אם כרגע אין מצב לקשר אינטנסיבי, למה לחבל בסיכויים שלו להתרומם בעתיד?

• אל תפספסי אירועים חברתיים: למרות העייפות וכל השאר, אם אחת מחברותייך מזמינה אותך למסיבה או לאירוע כלשהו, עשי מאמץ ובואי. הזדמנות מצוינת לרענן קשרים שהחלידו.

• תני צ'אנס למייל, למסנג'ר או לפייסבוק: לא חסרות דרכים לשמור על קשר; גם אם בעבר הקשר שלכן כלל בעיקר פגישות או שיחות טלפון, לא יקרה כלום אם עד שתחזרי למסלול – תעבירו את מערכת היחסים שלכן לרמה אחרת. עדיף מכלום, זה בטוח.

• היי ספונטנית: התאימי את עצמך למצב החדש; גם אם בעבר נהגת להתכונן לפגישות שלכן שעה וחצי מראש, למה שלא תודיעי לחברתך שכעת היא מוזמנת לקפוץ אלייך גם בהתראה קצרצרה – בתנאי שנוח לך, כמובן? נכון, ייתכן שלא תיראי או תרגישי במיטבך, אבל כך תוכלו להתראות יותר.