ותודו שאין דבר קורע לב יותר מכלב חולה. אך אם לא די בתופעות הרגילות, של וירוס פה ושם או אלרגיה חולפת, לא פעם אנחנו נתקלים גם בתופעות שונות ומשונות, ובעיקר לא ברורות, המטרידות את מנוחתנו ובטח שאת מנוחתם. כמו מה? רשימה חלקית לפניכם, יחד עם נורות האזהרה שצריכות להידלק לכם.
עוד לא העלתם תמונה של הכלב שלכם לתחרות הכלב הבא של ישראל?
והנה כל הפרסים בהם תוכלו לזכות
1. איזה דיכאון
כלב שבעליו יצאו לחופש ונשאר בפנסיון, כלב שנותר לבדו זמן ממושך מדי, כלב שהיה רגיל לחיות עם כלב או בעל חיים אחר ונפרד ממנו - יכול לפתח חרדות ואפילו תסמינים של דיכאון.
סממנים: חוסר חיוניות, חוסר פעילות, ענין פוחת באוכל עד איבוד התאבון כלל.
טיפול: ראשית, יש לשלול בעיות בריאותיות אחרות. לערוך בדיקה גופנית מקיפה אצל הוטרינר המטפל ולראות שאין בעיה המצריכה טיפול תרופתי אחר.
במקביל אפשר לנסות לגרות ולהפעיל יותר את הכלב, ואף לנסות להחליף לו את המזון: החלפת האוכל לאוכל "טעים" יותר - שילוב קופסאות שימורים, מעבר למזון טרי או הוספת רוטב למזון, למשל, יכולים לעזור לו לשוב לאכול.
אם כל הבדיקות יצאו תקינות והכלב אכן אובחן כסובל מדיכאון, הוטרינר ימליץ על טיפול בהתאם לחומרת המצב- במקרים קיצוניים יכול להגיע גם לטיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון בקרב כלבים (שדי דומות לאלה של בני אדם). מי אמר ציפרלקס ולא קיבל?
2. משאף בבקשה: כלבים שסובלים משיעול וקוצר נשימה
זה אולי אחד הסאונדים המוזרים שתשמעו. לרוב זה יישמע כמו עצם סוררת שנתקעה בגרון, או אפילו יזכיר את ההייר בול שהחתול שלכם מייצר לפי משקל, כן, הכלב שלכם משתעל.
אחת הסיבות הנפוצות לשיעול בקרב הכלבים נובעות מעישון. כלבים הגדלים בבתים של מעשנים הופכים במהרה להיות מעשנים פאסיביים. מעבר לכך, החומרם המזיקים בעשן כבדים יותר ושוקעים מטה, כך שמי שהכי סובל מהשפעתם המזיקה הוא הכלב - הנמוך מטבעו.
סממנים: שיעול, קוצר נשימה, לפעמים חוסר תיאבון ולעיתים גם הקאות.
טיפול: במקרים מסוימים מכינים משאף עם וינטולין המותאם לפנים של הכלב. כשהכלב נמצא בהתקף מצמידים את המשאף לפניו, לוחצים וממתינים.
סיבה נוספת שיכולה לגרום לשיעול הינה "שעלת המכלאות" הנפוצה מאד בכלביות ובתי גידול – הגורמת לשיעול. במקרים אלה, הכלב יקבל טיפול תרופתי שירגיע את כלי הנשימה, לעיתים אף בשילוב עם אנטיביוטיקה.
3. מגרד: בעיות עור
אחת הבעיות המטרידות ביותר היא תופעת הגירודים והגירויים בעור. במקרים כאלה תראו את הכלב שלכם אוכל את עצמו לדעת, תולש שערות מהפרווה ולא מפסיק להתגרד.
הגירודים האלה יכולים לנבוע כתוצאה מאלרגיות שונות, פצעים, זיהומים וכו'.
סממנים: גירוד כמובן, אך גם סימני רטיבות על הפרווה בהם השערות מורמות מעלה – אלה מעידים על גירוד או ליקוק מאסיבי באזור.
טיפול: תכשירים שונים המטפלים באלרגיה, ולפעמים אף שימוש באנטיביוטיקה. ישנם מצבים שבהם טיפול חיצוני בלבד יכול לעזור, כגון החלפת שמפו לשמפו היפואלרגני למשל, ולעיתים גם החלפת סוג המזון למזון "סנסיטיב" (המבוסס על סלמון, ולא על בשר, למשל) יכולה להשפיע על רמת הגירוי.
4. טיפ טיפה: דלקת בדרכי השתן
הותפעה של דלקות בדרכי השתן אינה מנת חלקן הבלעדית של נשים כאובות. לא מעט כלבים זכרים אבל גם נקבות, סובלים מדלקות שונות בדרכי השתן בפרט ובאיברי המין בכלל.
סממנים: הסימן המרכזי מתבטא בצורך הבלתי פוסק להשתין, עצירות מרובות וקצרות מאד להשתנה – בדרך כלל רק טיפה שמצליחה לצאת, לפעמים מלווה בדם.
טיפול: תלוי במצבו של הכלב. ייש מצבים שטיפול אנטיביוטי יכול לענות על הבעיה. לפעמים נדרש סירוס או עיקור - אצל זכרים בעיקר הדלקות קשורות לבעיות בפרוסטטה שגורמת לפעילות הורמונלית מוגבר הגורמת לדלקות. גם אצל כלבות לא מעוקרות ישנה הגברה של דלקות. במקרים מסוימים יידרש ניתוח להוצאת אבנים מדרכי השתן.
5. ומה נסגר עם הבלוטות?
מצאתם את הכלב שלכם גורר את עצמו על הישבן? כדאי שתבדקו את הבלוטות האנאליות שלו. הבלוטות האנאליות, או בשמן "השקים האנאליים", ממוקמות בשני צידי פי הטבעת ומפרישות נוזל בעל ריח רע המשמש לזיהוי על ידי כלבים אחרים. ממש כמו לשלוח אימיילים, אבל אחרת.
סממנים: ברגע שהבלוטות נסתמות, מתחילה התעסקות בלתי פוסקת באזור, המלווה בגירוי וכאבים.כאמור, גרירה על הישבן היא יופי של נורת אזהרה לאבחון בלוטות סתומות. הסיבות לכך, אגב, יכולות לנבוע מפעילות הורמונלית מוגברת, דלקות וזיהומים. בנוסף, יכול לנבוע גם בשל מזון לא מתאים המוביל לקשיים בעיכול המשפיעים על הבלוטות.
טיפול: על פי רוב טיפול אנטיביוטי, לעיתים ישנם מצבים בהם נדרש ניתוח להסרת הבלוטות.
6. מטפטפת: בעיות ייחום
אם החלטתם לא לעקר את הכלבה שלכם, בוודאי כבר יצא לכם להיתקל בתקופה ההיא של החודש. הכלבה מיוחמת, ההתנהגות שלה משתנה, היא מנסה לברוח מהבית ובחוץ מתקבצת חבורה של מעריצים מיוחמים שלא מפסיקים להתקוטט. לעיתים, אגב, יש גם כלבות מעוקרות שמתנהגת באופן דומה והדבר יכול להצביע על כך שייתכן שהעיקור שלהם לא היה מוצלח ונשארה שארית של שחלה שגורמת להתפרצות ההורמונלית הזו.
סממנים: שינוי בהתנהגות, טפטוף דם, ירידה בתיאבון עד היעדר תיאבון, ליקוק אינטנסיבי באיזור איבר המין.
טיפול: עיקור. ומי שמחליט לא לעקר, ארבע מילים: לא לצאת בלי רצועה. אצל כלבות מעוקרות שחוות את התסמינים האלה, יש לטפל בטיפול הורמונאלי.
7. טעים: כלבים שמלקקים קירות ומתכות
אם הכלבים שלכם לא מפסיקים ללקק קירות או מתכות, לרוב זה סימן שצריך להדליק לכם נורת אזהרה. יש מצב שמדובר בביטוי לבעיה התנהגותית מסוימת, כגון כלב משועמם שמחפש דרך יצירתית להפיג את השעמום, אבל התנהגות כזו יכולה יכול להצביע גם על אנמיה - חוסר דם, או חוסר ברזל.
סממנים: ליקוק קירות או מתכות.
טיפול: בדיקת דם פשוטה תוכל לגלות אם האנמיה נובעת מטפילים הנמצאים בדם, ואז אפשר לטפל בטיפול תרופתי או אנטיביוטיקה. במקרים מסויימים הכלב יצטרך לקבל מנת דם.
8. ללא הפסקה: כלב שיש לו צורך בלתי פוסק לאכול, או לשתייה והשתנה
אם גם הכלב שלכם לא מפסיק לחפש אוכל ורוצה עוד ועוד מזון, ייתכן והדבר עלול להצביע על בעיה. אפשרות אחת: הוא סובל מסוכרת. אפשרות אחרת, ייתכן והוא סובל "מתסמונת קושינג" - הפרעה הורמונלית נפוצה אצל כלבים הגורמת לעודף קורטיזול בדם ומובילה בסופו של דבר להרעלה.
סממנים: הכלב מחפש אוכל ללא הפסקה או שותה הרבה ומשתין הרבה. אם אתם מבחינים בהתנהגות כזו השונה באופן משמעותי צריכה להידלק לכם נורה אדומה.
טיפול: בדיקת דם פשוטה תוכל ללמד אם הכלב סובל מסוכרת, וכמובן שתוכל גם לאבחן את התסמונת. בנוסף, מבחן גירוי של "בלוטת יותרת הכלייה" – יאפשר לראות אם יש בעיה הקשורה לבלוטה הגורמת לרעב הבלתי פוסק או לשתייה המוגברת.
סייע בהכנת הכתבה:
ד"ר אייל נחמיאס, וטרינר פרו פלאן פורינה ומנהל בית החולים הוטרינרי בעמק חפר
טעים: בואו לקבל אריזת התנסות של ProPlan מתנה!