גירושים משולים לתאונת דרכים
איך אתם מתכוונים לשנות את המצב?
"אנחנו לא מצפים להגיע למצב שבו לא יהיו יותר גירושים כי אנחנו גם לא בעד נישואים קתולים. יש יחסים עכורים שהם פסולים כמו אלימות במשפחה וזה לא מצב להישאר בתוכו. אבל אנחנו יודעים איזו זוגיות ראוי להציל ואיזו זוגיות חייבים להפריד. אנחנו רוצים לעזור לאלה שבטעות מתגרשים כי נדמה להם שאין ברירה, ושזה המוצא האחרון. זה לא תמיד כך ואילו היו מתקנים את הדברים בזמן, היו זוכים לחיים יפים יחד. הרוב משקיעים מחשבה עמוקה לפני הגירושים, אך אם אותם אנשים היו לומדים את הפיזיקה של תורת היחסים, מהי זוגיות ואיך מתנהגים היו מבינים שלא היו צריכים להתגרש".
"יועץ זוגי יודע לאבחן מתוך מה שמספרים לו עם אלו קשיים הם מתמודדים, ואילו התנהגויות פסולות יש שם, ואז או שמשנים אותם, או שהנישואים מסתיימים. יש קשיים טבעיים בזוגיות, אי אפשר להתחמק מהם: שוני בין בני הזוג, גישות חינוכיות שונות, תשוקות שונות, אבל גם הזוגיות הבאה תביא איתה את אותם קשיים טבעיים. לעומת, התנהגות פסולה כמו לדוגמא כאשר בן זוג אחד שתלטן ומגביל את בן הזוג השני. היועץ יודע לתת אבחנה ופיתרון. בניגוד למטפלים זוגיים, יועצי נישואים לא מתחשבים באספקט הפסיכולוגי אלא להתנהגות בפועל".
דניאל מאמין שהמדינה צריכה להתייחס למגפה הזו בדיוק כפי שהיא נלחמת בתאונות דרכים. "זהו אינטרס לאומי לצמצם את התופעה ולהסדיר את מעמד יועץ הנישואין. בהיעדר רגולציה המדינה מכריזה שזה לא חשוב, וזה מה שמבינים האזרחים, ובזמן מצוקה, הם מוצאים את עצמם הולכים לגורם שלא מבין בזה דבר או שהם לא הולכים בכלל. אנשים מניחים שהם יודעים להתנהג ולהיות בזוגיות באופן אינטואיטיבי, פעם כך חשבו על הורות, והיום יש הרבה בתי ספר להורות. בתכנית הלימודים של הנוער מלמדים שיעורי מין, זה חשוב אבל כדאי לקשור את זה למושג זוגיות. גם הצבא זו מסגרת אידיאלית ללמד חברות, יחסים וזוגיות, כי מערכות יחסים לא מחוברות לערכים גבוהים שקיימים בתחומים אחרים בחיים, כמו לדוגמא בצבא. ובעיקר, החוק לא צריך לתת לגיטימציה למלחמות של הורים בבתי משפט".
להיות מחובר לרצון וללב ולא לנורמה מיושנת וחשוכה
"שיעור הגירושים גועש כיום מכיוון שיש לאנשים יותר מודעות והם לא מתפשרים ונשארים בזוגיות לא מאושרת", אומרת יעל ברון, מטפלת זוגית, "האושר האינדיבידואלי לא פחות חשוב. למעשה אף יותר בגלל שאנשים מאושרים בונים מדינה טובה יותר. היום זה נכון לנוע ולהתפתח, אין זה אומר שחייבים להחליף בן זוג כל מספר שנים, אבל צריך להיות מחובר לרצון וללב ולא לנורמה מיושנת וחשוכה. היום חיים בממוצע 84 שנים, אם אנשים מתחתנים בגיל 20-30 לא תמיד זה נכון ונורמאלי להיות 60 שנה עם אותו אדם, כיוון שבני הזוג מתפתחים לכיוונים שונים, ומשתנים. נשים עובדות מחוץ לבית ויכולות להיות עצמאיות ולא תלויות בבעלים כמו בעבר. לדעתי, עדיף שני הורים גרושים מאושרים מאשר הורים שחיים יחד ומהווים מודל גרוע". 
אמנם לא בכל מחיר, אך גם ברון מסכימה שניתן להציל תקלות בנישואים שרובן נובעות מתקשורת לקויה. "אנשים לא יודעים לתקשר ולהגיד מה הם רוצים. בטיפול מחברים אדם לכנות, לאמת וליכולת להתגבר על חלק מהפחדים. הרבה זוגות נשואים נשארים בגלל הפחד ממה יגידו, מהחשש לאכזב, מהטראומה של הילדים, ובגלל הפחד הם מוכנים לסבול. אני בעד לנסות לשפר נישואין אבל לפעמים צריך להודות שניסינו ואין סיבה בעולם להיות היכן שאני לא מאושר. אנשים צריכים לבחור את הבחירה שלהם לא מתוך נורמות חברתיות אלא מהלב, ולהפסיק לרצות ולחיות מתוך פחד. אם כל אחד יהיה מחובר לזה, יהיה יותר טוב בעולם".
אין ערובה לכך שטיפול היה עוזר לנו
דנה (40) גרושה עם שלושה ילדים, מבינה היום שהתקשורת בינה לבין מי שהיה בעלה במשך עשור לא הייתה אמיתית. "חשבתי שאנחנו חברים טובים ומדברים על הכול אבל לא באמת אמרנו את מה שאנחנו מרגישים. כשדברים הפריעו לי, לא אמרתי, וניסיתי לרצות אותו, צמצמתי את עצמי כדי שהכול יהיה בסדר, שלא יכעס, שלא ייעלב, וויתרתי והתפשרתי על מה שחשוב לי, ונעלמתי שם. היה לי פחד שאם אני אהיה לגמרי אני אולי הוא לא יאהב אותי יותר. בשנתיים האחרונות של הנישואים התעייפתי מללכת על ביצים, חזרתי יותר לעצמי, ולא היה לו נוח שם. הייתי בהריון עם הבת השלישית שלנו כשהוא בגד בי, ומשם זה רק הידרדר. היום, אני שנה אחרי הגירושים, ומגלה שרוב הגברים מודים שהם בוגדים. אני מבינה שמה שחשוב להם זה לא הכביסות או הבישולים, הם רוצים להרגיש מוערכים, מושכים ושווים, ורוצים ליטוף תמידי לאגו, וכשהם לא מרגישים את זה בבית, הם הולכים לחפש את זה במקום אחר".
בניגוד לדנה, מיכאל (36), גרוש עם שלושה ילדים, סבור גם היום שלא ניתן היה להציל את נישואיו. "אתה לא מפרק נישואים בגלל סיבה אחת, אלא בגלל מערכת של בעיות שמצטברות. זה לא שאתה מזהה בעיה אקוטית בפעם הראשונה או הרביעית שאתה רב, ומבין שאתה צריך לטפל בה לפני שיהיה מאוחר, רובנו מתעוררים כש'המים רותחים' ואז כבר נוצרה תקשורת לקויה, ובטן מלאה בכעסים. רוב האנשים לא פונים לייעוץ, ומכאן זה רק הולך ומדרדר. אמנם הלכנו לשתי פגישות, אבל זיהיתי כבר שאני לא מעוניין, והבהרתי את הנקודה הזו. אני מודה שלא השארתי פתח לתקן, כי בעיניי הגענו לנקודת אל חזור, וכבר אי אפשר היה לתקן אלא רק למזער נזקים. אין ערובה לכך שטיפול היה עוזר לנו וזה בעיקר תלוי עד כמה יש מוטיבציה לשנות את הדברים. כשאתה מגיע לנקודה כזו, אתה עושה שיקולים כלכליים וגם אישיים, וחושב בעיקר מה ייצא לך מזה. אני בגיל שאני עדיין יכול לפתוח דף חדש, ואני רואה את העתיד לפניי".
פוליאמוריה יכלה לפתור את בעיית הנישואים שלנו
מיכל (41) גרושה עם שני ילדים, הייתה נשואה 10 שנים עד שגילתה את האמת על בן זוגה. "במקרה שלי הנישואים לא ממש יכלו להינצל, כי בן הזוג שלי יצא מהארון. אבל אם הייתי יודעת אז את מה שאני יודעת היום, היינו יכולים להציל את הנישואים אם היינו בני זוג בקשר פוליאמורי. אני הייתי נאמנה לגמרי והוא לא והפגיעה הייתה מאוד קשה. הוא הפסיק לאהוב אותי ולא קיימנו יחסי מין, הפכנו להיות שותפים לדירה, והיה לי קשה להתמודד עם זה. הלכנו ליועץ דרך העירייה וליועצת נישואים פרטית. זה היה כמו ניתוח לב פתוח, וגיליתי שם שהוא תכנן לעזוב אותי. הייעוץ לא הצליח, כי כשאחד הצדדים לא משתף פעולה, זה לא הולך, ומצד שני שנינו לא רצינו להתגרש. אם הוא היה אוהב אותי ורוצה להיות איתי, לא הייתי מתגרשת ממנו. מה שעוד הרס אותנו זה הבעיות הכלכליות כי הוא היה לא יציב מבחינה תעסוקתית והיו ריבים סביב כסף. מאוחר יותר גיליתי שהוא בוגד בי , התגרשנו ונכנסתי לדיכאון עמוק. לאחרונה, נחשפתי לפוליאמוריה - ריבוי אהבות. יש לי בן זוג שהוא ה'חבר' שלי ובנוסף יש לי אהוב שהוא נשוי ויש לו לא מעט אהובות חוץ ממני. בן אדם אחד לא יכול לתת לך כל מה שאת צריכה. חינכו אותנו שזוגיות חייבת להיות סגורה ואחד על אחד, וברגע שאני מתחתנת זה כל עולמי, בפועל זה לא עובד כי אנשים משתנים, גדלים וצומחים. כשאני נמצאת עם אהוב שלי ונטענת באהבה, אני מגיעה כך לבן הזוג השני שלי ומביאה לקשר את כל השמחה והאהבה והקשר מתעצם בזכות זה. אני כל יום בוחרת מחדש, אז למה להגביל את עצמי?"