בעולם הזוגיות הממוסדת, אנו מכירים שני מצבים קיימים בלבד: נישואים וגירושים. ספר חדש ומעורר הדים קובע שישנו גם מצב ביניים בין שני אלה, איזור דמדומים בין שני הקצוות, בו בני הזוג עוד נשואים כחוק וחולקים בית ומשפחה, אך נפשית אינם לחלוטין נוכחים. הנישואים האלה קיבלו לאחרונה את הכינוי הטרנדי 'נישואים סמי-מאושרים'. מדובר בבני זוג שלא מצליחים להחליט אם הם מעוניינים להמשיך לחיות יחד או לפרק את החבילה, מאחר שהחבילה יקרה ומסובכת לפירוק כמו שותפות עסקית. בחלק מהנישואים האלה אף מנהלים בני הזוג עוד מערכות יחסים מחוץ לבית, באופן דיסקרטי.
איך המשבר הכלכלי קשור?
בספרה החדש, המכונה "נישואים חשאיים", בוחנת הסופרת האמריקנית ד"ר פאמלה האאג, היסטוריונית פמיניסטית מוערכת, את הנישואים המודרניים שבעידן הפוסט-רומנטי. האאג מציינת שהתופעה החמירה מאז השפל הכלכלי של 2008, אחריו זוגות רבים ששקלו להיפרד הבינו שאינם יכולים להרשות לעצמם למכור את ביתם המשותף בהפסד ולצאת לחיים עצמאיים כלכלית, ואפילו לא לשלם לעורכי דין שינהלו את הגירושים, ולכן נשארו יחד.
על פי המחקר שמופיע בספר, כ-50 אחוזים מהנישואים יכולים להיות מוגדרים כסמי-מאושרים, כשליש מהנשואים מודים שהם מתחרטים על כך שנישאו, ו-65 אחוזים מהנשים ו-85 אחוזים מהגברים הודו שהיו מנהלים רומן מחוץ לנישואים אילו היה מובטח להם שלא ייתפסו.
באופן כללי, על פי דבריה של האאג, הנישואים הסמי-מאושרים, מתחלקים לחמישה סוגים עיקריים:
1. בעלי המפעל - הבית והמשפחה הפכו זה מזמן למכונה משומנת ומתקתקת היטב שקשה לדמיין איך תתקיים אחרת. כבר כאשר אחד מבני הזוג חולה או לא נמצא, נדמה שהבית נכנס לסחרור, והכל יוצא משליטה: אין מי שיסיע לגן, אין מי שיערוך קניות וישלם חשבונות. לכן, במקום לרדת משמעותית בסגנון החיים ולהילחץ לפינה, הם מעדיפים להמשיך לחיות יחד.
האאג: "מסודר מדי מכדי לעזוב אבל משעמם עד אימה".
2. אלה ששמים את הילדים במרכז - משימות הקשורות לילדים ולגידולם הן הדבר היחיד שמעסיק את ההורים האלה, שהפכו את ההורות לתפקיד חייהם, את ילדיהם לבני מלוכה, ולא משאירים שום מקום לזוגיות.
האאג: "אלה שנשארים יחד בשביל הילדים המפונקים שלהם".
3. בתים בהם האישה היא המפרנסת - במשפחות רבות כיום האם היא המפרנסת העיקרית, ולא האב. היוצרות התהפכו מזמן, אבל דבר אחד עוד נשמר. משום מה, כאשר האב הוא המפרנס הראשי ישנה ציפייה שהאם תעשה את עבודות הבית והקניות. כאשר האם מפרנסת, היא עדיין אמורה לעשות את כל אלה כשהיא חוזרת הביתה. התסכול שנבנה מסיטואציה מסוג זה הוא גדול, ויכול בקלות לגרום לייאוש מהזוגיות.האאג: "היה מגניב לצאת עם אומן. פחות מגניב לשלם על זה כל החיים".
4. היס-מנים - יש לא מעט אנשים שעייפו ממריבות ומקונפליקטים ביחסיהם הזוגיים, והייאוש וחוסר האכפתיות הביא אותם פשוט להנהן בהסכמה לעבר כל דרישה או שאלה המופנית לכיוונם. הרצון של המהמהנים הכפייתיים האלה היא להשאיר את הבית על בסיס יציב, ולשמר, למען הילדים והסביבה, חזות מאושרת ורגועה של היחסים. מה שקורה פה, בעצם, זה שמתוך כל האישורים חסרי התוכן האלה צומח ריחוק גדול, בוז ולפעמים אפילו שנאה.
האאג: "אלה שמתנהגים כמו נערת הגלגל, מחייכים קפואים ומהנהנים, לא משנה מה אומרים להם".
5. הגרושים - בימינו, כך מסתבר, יש לא מעט אנשים שנפרדו כבר אבל ממשיכים לחיות תחת קורת גג משותפת עד שימצאו סידור מוצלח יותר. מאחר שאלה לא לא נפרדו פרידה מרירה או כועסת, כי האהבה כבתה כבר מזמן אצל שניהם, הם נראים כאילו דבר לא השתנה מאז.
האאג: "הם בקושי סובלים אחד את השני, אבל מעדיפים שהסביבה עוד תראה אותם כזוג. לרוב הם מנהלים רומנים, ומחכים".
"הפסיקו לשים את הילדים במרכז הנישואים"
ומהי עצתה של האאג, לאחר שבדקה לעומק את הנושא בעזרת מחקר של 2,000 איש, לנשואים הסמי-מאושרים? "הפסיקו לשים את ילדכם במרכז הנישואים. אם אתם מעוניינים להיות הורים יחידנים זה לגיטימי, וגיליתי שיש עלייה גדולה בהורות יחידנית מתוך בחירה ולא מתוך כורח, אבל אם זה לא המקרה כדאי שתזכרו שזוגיות היא הרבה מעבר להורות. נראה שההורות והממון פשוט בולעים את הנישואים המודרניים. מנקודת מבט היסטורית, זה שינוי רציני. כיום הילד הוא מרכז המשפחה, כשבעבר הלא מאוד רחוק, בשנות החמישים, לסוג נשוי היו עוד כמה תפקידים. הם היו אנשי קריירה, אנשי חברה, מארחים, לוקחים חלק בקהילה ועוד. התפקידים האלה נדחקים החוצה, וחבל".