אם נדמה לכם שיותר ויותר אנשים סביבכם בוחרים לבלות את חייהם לבד, מתגרשים, נפרדים או פשוט מוותרים על דייטים מלכתחילה - זו לא רק תחושה. עוד ועוד אנשים מתקשים לשמור או להשתלב במודל הקיים של זוגיות ונישואים, ובהעדר פתרון אחר הם פשוט מוותרים עליו.
המציאות בשטח, אצל מי שנקרא קהל היעד, אלו שאמורים לזווג את עצמם לדעת ולמלא את העולם בצאצאים – לוחצים על הברקס עוד לפני שהם מתחילים. סקר שנערך בשנת 2011 ביפן מצא ש-61 אחוזים מהגברים ו-49 אחוזים מהנשים בגילאי 18-34 לא נמצאים בשום סוג של קשר רומנטי. מדובר בעליה של עשרה אחוזים ביחס לשנה הקודמת. מחקר אחר בדק ומצא ששליש מהיפנים עד גיל 30 מעולם לא יצאו לדייט.
למרות שיפן היא מדינה חילונית, שלא מקדשת יחסי מין רק בתוך מערכות נישואים, גם בתחום הגופני מסתבר שיפן די מנומנמת – 45 אחוזים מהנשים בגילאי 16-24 פשוט לא מוצאות עניין במין, וכך גם יותר מרבע מהגברים.
מי שמנסה לחקור את התופעה ולמגר אותה היא אי איומה, יועצת מין וזוגיות בת 52 מיפן, בעלת רקע עשיר כמלכת סאדו, תפקיד שכלל בין היתר קשירות וטפטופי שעווה על פטמות של גברים. איכשהו דבר הוביל למשנהו והיא הפכה למומחית לענייני יחסים. המטופלים שלה, כך היא מספרת ל"גארדיאן", בעיקר מבולבלים: "חלק מהם רוצים בני זוג, חלק מעדיפים להיות לבד, אבל רק מעטים מתחברים לאהבה ונישואים נורמלים". לדבריה, תחושות המטופלים נובעות בין היתר מהלחץ החברתי היפני סביב המודל המשפחתי האנכרוניסטי, לפיו הגבר הוא המפרנס, והאישה אחראית לגידול וטיפוח המשפחה. "אנשים מגיעים אלי כי הם לא יודעים למי לפנות", היא אומרת, "הם חושבים שאם הם רוצים משהו אחר, משהו שונה, אז משהו לא בסדר אצלם. גברים ונשים כאחד אומרים לי שהם לא מבינים מה הטעם באהבה, מערכות יחסים הפכו להיות משהו קשה מדי".
הפורנו והרשתות החברתיות גרמו לנו להחליף את הצורך באהבה
איומה מאשימה בעיקר את הקדמה והטכנולוגיה שהוסיפה המון לחיינו, אבל גם גבתה מחיר לא קטן. לדבריה, גברים יפניים פחות מונעים משאיפות קרייריסטיות, בעוד היפניות הפכו להיות יותר עצמאיות ואמביציוזיות. בנוסף, מוסר העבודה הנהוג שם כמעט ואינו מאפשר לנשים להחזיק בקריירות וגם להיות אימהות ואשת איש. יוקר המחיה, גם הוא לא פטנט ישראלי, דורש בימינו משני בני הזוג לעבוד ברוב המדינות המערביות. איומה אומרת שעוד קודם הקמת המשפחה, האינטרנט, הפורנו הזמין, הרשתות החברתיות, ועולם המציאות המדומה גורמים לנו להחליף את הצורך באהבה ובסקס במכלי זמן אורבניים אחרים.
למרבה האירוניה, המודל היפני האנכרוניסטי הוא זה שגרם לשלל פעילויות אורבניות שכייף לעשות לבד, מנודלס בר שמתאימים לזלילה סינגלית, בתי מלון ואפילו חנויות נוחות – כל אלו מציעים פתרונות כייפים לחיים סוליקו. הגברים באים לברייק קטן מיום העבודה, והנשים, נו הן גם ככה לבד. עלפי נתונים רשמיים מיפן – אחת מכל ארבע צעירות בנות 20 – לא תתחתן לעולם, 40 אחוזים מהן לא יתרבו ויביאו ילדים.
"אנשים לא רוצים להתחתן, הם רוצים לעשות קריירה"
האם התופעה היפנית מספקת הצצה לעתיד של כולנו? מציאות דומה מוכתבת כעת גם ברחבי אסיה ובמטרופולינים באירופה. אחוזי הילודה בירידה מתמדת בכל העולם, ואילו הביקוש לדירות יחיד רק עולה. כן, כן, גם בישראל. "אנשים לא רוצים להתחתן, הם רוצים לעשות קריירה, ראיתי את זה אפילו בהודו, זו מגמה עולמית חדשה", אומרת ד"ר דיאנה לוצטו, סוציולוגית ואנתרופולגית המכללה האקדמית תל אביב יפו, "הסיבות אמנם משתנות ממדינה למדינה, אבל בכל העולם אנשים מטילים ספק בדפוסים המסורתיים. אנשים כבר לא מרגישים את הבדידות, נוצרים מודלים חדשים כמו למשל השבטים האורבניים, יש הרבה פחות סטיגמה על מי שלא מתחתן, היום מבינים שזו בחירה ולא תוצאה של מישהו שלא רצו אותו.
"גורם נוסף", אומרת ד"ר לוצאטו, "הוא העובדה שנשים התחילו לצאת לעבודה, מה שהפך אותן להרבה פחות נוחות לזוגיות. זוגיות נוצרת על בסיסים שונים, של כייף לנו ביחד, ולא כי אנחנו חייבים. נשים לא בונות את החיים שלהן בציפיה להגיע ליום הנשגב, אלא על דברים אחרים. קריירה וחופש, חשובים ביותר, אז לפעמים יש טיפה בדידות, אבל גם יש הרבה יותר חופש".
"ההומואים דווקא חזרו למודל הישן"
תת תופעה חדשה שנולדה בעקבות המציאות הזאת, היא דווקא המהפך במגמות בין אוכלוסיות שונות. "מעניין לגלות שבחתכים אחרים של האוכלוסיה דווקא יש חזרה למודלים הישנים, בעיקר בשל המשמעות החברתית. אצל ההומואים למשל, פתאום הם חייבים להתחתן, להקים משפחה ולעשות ילדים, זו קבלה חדשה. לעומת זאת, הנשים, שבעבורן פעם זה היה דפוס חובה – להתחתן, עכשיו הן רוצות משהו אחר".
"אין מה לעשות, היום אנחנו יותר סקפטיים, ציניים, אנחנו מכירים את המציאות יותר מדי טוב. היא מגיע אלינו כל הזמן באמצעים טכנולוגיים, באינטרנט יש דברים נפלאים, אבל אחת ההשלכות היא שאנחנו מוצאים את עצמנו ביחסים פחות מחייבים. קשר מחייב הפך את הכל לעבודה קשה, פעם חקרתי ירח דבש של ישראלים, כשמדמיינים זוגות בירח דבש, מדמיינים אותם מתלבשים יפה, מבלים, ואני ראיתי זוגות ישראלים בירח דבש, מוזנחים וצועקים אחד על השני, חשבתי לעצמי, 'למה עשיתם את זה לעצמכם, אם לא הייתם מתחתנים זה לא היה קורה?'".
"האינטרנט הופך את המציאות לאקראית וזמנית"
אין ספק שמציאות השיתופים שבה אנחנו חיים, החיפוש אחר הרגעים הפוטוגניים שאפשר לשתף באינסטגרם. לצד הצ'אטים, הפייסבוק, האיוונטים - כל אלו משפיעים על התפיסה שלנו לגבי זוגיות, לגבי בדידות ומשבשים לנו את החשקים. "האינטרנט יוצר עולם חדש של הזדמנויות, לכאורה, עולם שכולו פנטזיה מוחלטת, שיש בו היצע וביקוש אינסופי", מסביר פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, מחבר הספר "הטוב הרע והמכוער באינטרנט" בהוצאת מטר, וראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט במרכז הביתחומי הרצליה, "הבעיה היא שאנחנו לא עובדים ככה. המכניזם של הפסיכולוגיה האנושית זקוק לזוגיות, זקוק ליציבות וזקוק לאינטימיות. כן, עם כל המגרעות שיש בכך, אנחנו זקוקים למערכת יחסים יציבה, וזה לא משהו שמתפתח בהוקוס פוקוס, אלא בעומק, בתהליך של בניית אמון ובאינטימיות. במערכת יחסים אינטימית אנחנו יכולים להיות חלשים ולהיות מי שאנחנו, לבטוח בבין הזוג, וזה משהו שאנחנו זקוקים לו.
מערכות היחסים משתנות
חזרה ליפן, איומה, שמקדישה את זמנה כדי לעזור לאנשים לייצר אינטימיות, גם בעידן המבולבל הזה, מספרת לגארדיאן על תולדה של מערכות יחסים אחרות. "יש לי מטופלת בשם ארי אסדה, בת 33, שיוצאת עם גבר המבוגר ממנה ב-13 שנים, הם נפגשים אחת לשבוע לבילוי משותף במועדונים, אין לה זמן ליותר מזה, וגם לא צורך במשהו עמוק יותר, או מיני". בתוך הכאוס הזה, איומה נחושה ללמד את המטופלים של את נפלאות המגע בין עור לעור, בין לב ללב, "אנשים צריכים את ההורמונים האלה", היא אומרת, "זה עוזר להם לתפקד טוב יותר בחיי היומיום. אנשים עדיין כמהים לחום אנושי, גם אם הם לא חושקים בטרחת הנישואים. העולם צריך להבין את זה וליישר קו, להתבכיין על ילודה נמוכה זה מטופש, וזה מגיע מאישה שיוגעת דבר או שניים על בכיינות".
